מחצית השקל/אורח חיים/שנח

מחצית השקל ‏ אורח חיים שנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(ד) (ס"ק ד) סמוך כו' עמ"ש סי' תק"א ס"ג. ר"ל דשם משמע קצת דעת המחבר כהר"ח דאפי' תוך התחום ל"מ מוקף לדירה דז"ל שם ואפי' היתה מוקפת שלא לשם דירה:

ובלבד כו' ותהיה בתוך תחום שבת ענ"ל הרי דאפי' היא תוך התחום קראה אינה מוקפת לדירה. גם א"כ מאי רבות' דאפי' אינה מוקפת לדירה כיון דהוא תוך התחום דדינו כמוקפת לדירה:

וה"ה אם יש כו' ר"ל ג' דינים אלו סמוך לבית ושומירה. ובית דירה שהביא מ"א כללם הג"א יחד:

ורמ"א בהג"ה לא הביא רק דין א' דהיינו סמוך לבית:

שדר בה ביום ובליל'. דבורגנין המוזכר בש"ע ר"ס מיירי שאין דר בה כ"א ביום לבד או בלילה לבדה:

אף ע"פ שאינו דר כו' ר"ל דבית דירה שהוזכר בש"ע ס"ב ר"ל שדר בה בקביעות ובהג"א חידש דאפי' אין דר בו בקביעות:

ונ"ל דהג"א מיירי כו' ר"ל דלא תימא דס"ל כיון דהשומירה ובית דירה הם תוך הקרפף. אפי' בנאם אחר ההיקף מיקרי מוקפת לדירה דודאי תחלה מיד כשהקיף הי' דעתו לבנות בו שומירה או בית דירה ואדעתיה דהכי הקיף וה"ל מוקף לדירה קמ"ל מ"א דליתא וה"ה דין א' אם הוא סמוך לבית תוך התחום מלתא דפשיטא דבעינן שבנה הבית קודם ההיקף:

יעשה שביל כו' ר"ל אם ירצה לטלטל מן הבית שעומד חוץ לפרדס אל הבית שעומד תוך הפרדס. והפרדס אינו מוקף לדירה יעשה שביל מן בית א' להשני קנה קנה פחות מג"ט דאמרי' לבוד דרך משל אם בית א' עומד במזרח והשני במערב יעשה מחיצה של קנים כנ"ל ממזרח למערב בצד דרום וכן בצד צפון. ובין שני המחיצות יכול לטלטל מבית לבית ור"ל שיש בפרדס בית דירה והוי מוקף לדירה וא"צ למחיצת קנים א"ו דהבית דירה שבתוך הפרדס אם אינו בנוי קודם עשיית הפרדס לא מיקרי מוקף לדירה וא"כ י"ל דמיירי שם שהבית שתוך הפרדס לא נבנה אלא אחר עשיית הפרדס (וכן הבית שחוץ לפרדס הסמוך לפרדס נבנה אחר הפרדס) ולכן הוצרך לתקנות מחיצת קנים ולכן כ' יש שם שומירה כו' ר"ל בהג"א כ' לשון זה ולשון יש שם משמע שהי' תחלה קודם הקרפף השמיר' או בית דירה. ונ"ל דגם התוס' כו' ר"ל דהרב"י כ' דראיית הג"א הוא מדתנן בעירובין דף כ"ג ועוד אר"י בן בבא הגנה והקרפף שהן ע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים המוקפת גדר כו' מטלטלין בתוכו ובלבד שיהי' בתוכה שומירה או בית דירה או שתהי' סמוכה לעיר וניהו דאנן לא קי"ל כר"י בן בבא אלא כר"ע דהיכי דאינו מחזיק רק ע' אמה ושירים כו' לא צריך הוקף לדירה וכדאי' בר"ס זה מ"מ מדר"י בן בבא נשמע לר"ע. כיון דריב"ב ס"ל דגם במחזיק ע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים בעינן מוקף לדידה וס"ל דסגי בחד מהני תלת גווני שומירה או ב"ד או סמוכ' לעיר ועי"ז מיקרי מוקף לדירה כן הדין לדידן דקי"ל כר"ע אם יש בה יותר מע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים דבעי' מוקף לדירה סגי בחד מהני תלת גווני דיותר מע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים לר"ע שוה לע' אמם ושירים לר"י בן בבא וע"ז כ' הרב"י דהתוס' חולקים והוכיחו דלריב"ב גופיה ל"מ חד מהני תלת גווני לעשותו ע"י מוקף לדירה אלא בע' אמה ושירים או בפחות מזה אבל ביתר מע' אמה ושירים אפי' לריב"ב נ"מ חד מהני תלת גווני ע"ש בתו' ד"ה ובלבד כו' א"כ ה"ה דלר"ע ל"מ ביתר מע' אמה ושירים חד מהני תלת גווני עכת"ד. וע"ז כ' מ"א דגם התוס' מודים להג"א ואין כאן מחלוקת. ולא כתבו התוס' דל"מ ביותר מע"א ושירים חד מהני גווני אלא לריב"ב וכמו שהוכיחו התוס' שם והיינו דוקא לריב"ב דחזינן דמחמיר בהא דאפי' בפחות מע"א ושירים או בע' אמה ושירים מצומצמים מצריך שיהי' מוקף לדירה מחמיר גם בזה דיותר מע"א ושירים ל"מ חד מהני תלת גווני הנ"ל לעשותו מוקף לדירה אבל ר"ע דקי"ל כוותיה דמיקל בהא וס"ל דלפחות מע"א ושירים או ע"א ושירים מצומצמים לא בעי כלל לדירה ה"ה דמיקל גם בזה דאפי' יותר מע"א ושירים מהני חד מהני גווני לעשותו היקף לדירה דלר"ע דין יותר מע"א ושירים כמו לריב"ב בע"א ושירים מצומצמים:

ונ"ל דלכן דילג רמ"א דין דשומירה וב"ד כו' דא"א דרמ"א ס"ל כהרב"י דהתוס' חולקים עם הג"א ומה שהביא המ"א פלוגת' בקרפף שהוא סמוך לביתו הוא מחלוקת הג"א והתוס' א"כ למה נקט רק חד גווני מהני חלת גווני דהיינו סמוך לביתו ושביק הני תרי גווני שומיר' או ב"ד דהא גם בזה פלוגת' הג"א והתוס' דלהג"א מהני ולהתוס' ל"מ א"ו דס"ל לרמ"א כדעת מ"א דאין התוס' חולקים על הג"א ומודים דמהני וכיון דאין בו מחלוקת השמיטו ואפשר דס"ל לרמ"א דהוא דין פשוט כיון דכ"ע מודים ולא הביא רק דין קרפוף סמוך לביתו דבזה יש מחלוקת. אך בסמוכ' לעיר י"ח כמ"ש כו' ר"ל אם כן תיקשי מי הם הי"ח שהביא רמ"א דהא השתא גם התוס' מודים להג"א דמאי דמהני לריב"ב בע"א ושירים מהני לדידן ביותר מע"א ושירים א"כ ה"ה דסמוך לעיר מהני לדידן ע"ז כ' מ"א כמ"ש סי' שנ"ט דרחב' שאחורי הבתים אסורה והוא גמ' ערוכה בעירובין דף כ"ד הרי דלא כהג"א דאף הרחבה הסמוכה לעיר והוא אחורי ביתו ל"מ מוקף לדירה אלא דהג"א ס"ל דרחבה שאני שלא נעשו המחיצות לשם הרחבה כו' ולכך ל"מ מה שהיא סמוכ' והג"א מיירי שנעשו המחיצות לשם הרחבה וזה דעת הראב"ד שהביא הריטב"א דטעם איסור הרחב' דמחיצות לגוואי עבידן לבראי לא. עבידן אבל הריטב"א כתב עפ"ז של הראב"ד שאינו מחוור ואין חילוק ובכל ענין אפי' נעשו המחיצות לצורך הרחבה אפי' הכי לא מיקרי מוקפת לדירה וא"כ מוכח להריטב"א אפי' סמוכה לעיר ל"מ לדידן ביותר מע"א ושירים והוא הי"ח שהביא הרמ"א אבל בשומירה וב"ד דלא מצינו להדיא שהריטב"א חולק י"ל דמודה להג"א:

(ה) (ס"ק ה) שבנה בו כו' דאם א' מצדי הקרפוף הוא בתי' כו' וע' מ"ש ס"א א' ר"ל מ"ש מ"א בס"ק ד' דלהג"א וראב"ד ל"מ כה"ג דלא הוי מוקף לדירה דהמחיצות לצורך גוואי עבידן דהיינו לצורך הבתים ולא לבראי דהיינו הקרפוף:

וכ"מ מפרש"י בעובדא דאפדנא הוא בעירובין דף כ"ה ע"ב האי בוסתנא (היינו גנה) דהוי סמוך לגודא דאפדנא (ופירש"י וז"ל והוא היתה לו היקף לדירה אההוא גודא שהיה בו פתח פתוח לצד הפרדס סמכו היקף הפדדס כו') ונפלה מחיצה החיצונה של אפדנא שהית' תחלה גם כותל הבוסתנא סבר רב ביבי לסמוך אמחיצה פנימית של האפדנ' שנשארה וע"י יהיה הבוסתנ' מוקף לדירה וא"ל רב פפי הני מחיצות פנימות לגוואי עבידן לצורך האפדנא ולא לבראי דהיינו הבוסתנא ול"מ הרי דכל זמן שמחיצות החיצונות היו קיימו' הי' הבוסתנא מוקף לדיר' ע"י הרי מוכח כדעת המבי"ט ודוקא שפתח ולבסוף הוקף דאל"כ לא עדיף מחיצות הבית מאלו נעשו לשם הקרפוף דאם הוקף ולבסוף פתח ל"מ מוקף לדידה. אבל אם נפל כו' היינו דברי רב פפי הנ"ל:

עסס"י זה ר"ל בסעיף י"ד הביא הרב"י פי' התוס' בהאי בוסתנא הנ"ל ולפי' התוס' אין ראיה משם משמע בתוס' דף כ"ד דצ"ה כו' דאמרינן שם ע"ב האי רחבה דלא הוי הוקפה לדירה דהוי פתוח מצד א' למתא ומצד השני לשביל של כרמים והשביל היה מוקף לדירה שהיו בו דיורין ושביל של כרמים היו בסופו גודא דנהרא וא"כ המתא היה מותרת לטלטל בה וכן שביל של כרמים אלא דהרחבה שהיתה אסור' לטלטל בה כיון שלא היתה מוקפת לדיר' והיתה הרחבה פתוחה במלואה למתא ולשביל של כרמים ולכן היתה הרחב' אוסר' המתא וגם השביל והיו רוצים להתיר הטלטול בכלם ואמר אביי היכי נעביד אי נעביד צורת הפתח אפומא דשביל אתו גמלי הבאים לשתות מהנהר ושדי ליה ופרש"י דר"ל אפומי דשביל היינו באותו צד שפתוח השביל לדחבה דודאי הוי מהני האי צ"ה להתיר טלטול בשביל אף שפרוצה לרחבה דהא אפי' פרוצה לר"ה מהני צ"ה וא"כ מגו דמהני האי צ"ה לשביל מהני גם לרחבה שעי"ז תהיה מוקפת לדירה ויהי' מותר לטלטל ברחב' וכן במתא וא"כ לפירש"י אדרבא מוכח דל"מ צ"ה לעשותו עי"ז מוקף לדירה דהא הוצרך רש"י לטעם מגו דמהני לשביל כו' כנ"ל אולם התוס' שם הוכיחו דר"ל אפומי דשביל היינו באותה צד שהיה השביל פתוח לגודא דנהר' ולפ"ז ל"ל מיגו דהא ל"מ האי צ"ה להתיר טלטול בשביל דהא עדיין הוא פרוץ במלואו למקום האסור דהיינו הרחב' אלא כיון דהשביל והרחב' פתוחים זה לזה עד גודא דנהרא וע"י שעושים צ"ה לשביל אגוד' דנהרא האי צ"ה מועיל גם לרחבה פתוח' לשם ונעש' הרחבה עי"ז מוקף לדיר' והותר הטלטול בשלשתן במתא ורחב' ושביל הרי דלהתו' ע"י צ"ה נעשה מוקף לדיר' כמו במחיצה:

(ז) (ס"ק ז) אין בגובה כו' דאם יש כו' ר"ל דע"כ אין הכונה דבעי' דוקא שלא יהיה העפר גבוה יו"ד דלפ"ז הוי כאלו פרוץ שם הכותל דרך משל שהמחיצה הית' גבוה י"ט טפחים א"כ כשמניח עפר בגוב' ט' טפחים ומחצה א"כ מן הקרקע עד סוף העפר ליכא שיעור מחיצ' ועד אותה גובה נתבטל גם מחיצת הכותל דהא העפר רחב ד' טפחים וניחה תשמישתיה להשתמש עליו והוי כאלו קרקע הקרפוף היא למעל' על העפר ול"מ המחיצות עד אות' גובה ומן העפר ולמעל' ג"כ אינו גבוה שיעור מחיצ' דהא לא נשאר רק טפחים ומחצה ולכן הוי כאלו פרוץ הכותל משא"כ אם העפר גבוה עשר' א"כ העפר גופ' הוי מחיצה ולא הוי מחיצ' חדש' דהא מניח העפר סמוך לכותל החצר ואין עליו דין מחיצ' כמ"ש בס"ו ועדיין נשאר מחיצ' הישנה ז"א דהא מיד כשהניח העפר בגוב' ט' ומחצה נתבטל המחיצ' הישנה ולמה יגרע כשהוסיף עליו עפר בגוב' חצי טפח אדרב' עשה עתה מחיצ' חדש' כיון דכבר נתבטל' מחיצ' הישנה ותדע דאל"כ ל"מ האי תקנתא דהנחת עפר אלא או גבו' הכותל י"ט טפחים או נמוך מי"ט טפחים אבל אי גבוה הכותל עשרים טפחים וכ"ש יותר ל"מ האי תקנתא דהא אי גבו' הכותל עשרים טפחים ע"כ צריך להגביה העפר יותר מיו"ד טפחים כדי שלא ישאר למעל' מן העפר שיעור מחיצ' א"ו צ"ל כנ"ל ולכך הוצרך מ"א לפ' להיפך דאי גבוה יו"ד משכחת לה דבלא"ה מותר וא"צ שיהי' רוחב העפר ד' טפחים דהיינו אם הרחיק העפר מן הכותל שלש' טפחים כדאי' סעיף ו':

(ח) (ס"ק ח) חוזר כו' ארנקי כמ"ש סי' שע"ב סט"ז ובגמ' הא דארנקי אינו מוזכר בש"ע כ"א בגמ' דף ע"ט ע"א על הא דתנן שם חריץ שבין שתי חצירות עמוק עשר' ורחב ד' אין מערבין השתי חצרות יחד דאותו חריץ חולק את החצרות ודומ' כאלו יש כותל ביניהם ואם מלא החריץ בדבר שמבטל לאותו שבת א"כ נתבטל החריץ מערבים שתי החצרות יחד ואמרינן שם דאפי' מלאוה לחריץ ע"י שנתן לתוכו ארנקי עם מעות דמבטלו לאותו שבת דהא הארנקי עם המעות הוא מוקצ' ואסור לטלטלו בשבת ג"כ מהני אע"ג דידעינן בודאי שאחר שבת יטול הארנקי ולא יפסיד מעותיו אפ"ה מהני ה"ה הכא ודע דמ"ש בס' א"ז ובתוס' שבת בשם מי"ט שנתקשה בלשון ש"ע שכ' ואף אם תוזר ולוקח העפר מהו לשון ואף דהא ע"כ צריך ליקח העפר משם כדי לתקן הפרצה שנעש' ע"י העפר להתיר הטלטול לא ידעתי מאי קשיא ליה ניהו דהת"ה נתן תיקון שלא יצטרך לטרוח ב' טרחות טרחה לפרוץ ושוב לטרוח לבנות א"כ לפי האמת א"צ לא לפרוץ ולא לבנות דע"י הנחת העפר נעשה הפרצ' וע"י לקיחת העפר שוב נבנה אבל אפשר שלא יקח העפר כ"א יבנה כותל חדש ולא יקל מעליו כ"א טרחת הסתיר' והפרצה (גם אפשר יתן עפר על עפר ראשון עד שהעפר יהיה גבוה יו"ד כשהעפר רחוק ג' טפחים מכותל א') לכן אמר אף שלוקח העפר:

(יא) (ס"ק יא) אלא כו' דהמיעוט ר"ל שלא נזרע כלו:

ואסור דהא כל הקרקף יחד הוא יתר מב"ס וע"י הזרעים בטל ממנו הדיר' וה"ל קרקף יותר מב"ס שלא הוקף לדירה:

יותר מסאתים כו' טעות הדפוס יש פה והוא ס"ק חדש וקאי על מ"ש בש"ע מעוטו כו' יותר מסאתים אסור ונתן טעם אע"ג דלא נזרע רק מעוטו מ"מ עכ"פ המיעוט כיון שהוא יותר מסאתים ונזרע דבטל הדירה ממנו ה"ל קרפוף יותר מב"ס שלא הוקף לדיר' יש לו דין כרמלית דאסור לטלטל בו כ"א ד' אמות א"כ אפי' הרוב שלא נזרע דהוא מוקף לדירה מ"מ נפרץ במלואו למקום האסור לו דהיינו למקום הנזרע ולכן גם במה שלא נזרע אסור לטלטל:

(יב) (ס"ק יב) ממנו כו' דשמא זרעים מבטלים דירת חצר ר"ל דאין זה ודאי ואין אסורו כ"א משום ספיק' דדינ' דהטור כ' בשם רבינו מאיר דנסתפק אי נימא דוקא דירת קרפף דהוא דירה גרועה זרעים מבטלים אבל דירת חצר דהיא דירה חשוב' אין זרעים מבטלים או דלמא אפי' דירת חצר מבטלים וסיים וטוב להחמיר ולכן כ' בש"ע ג"כ להחמיר:

וה"ל כלו קרפף ר"ל גם מה שלא נזרע כיון דרובו נזרע המיעוט בטל לגביה:

ואפי' הן של אדם א' ע' מ"ש מ"א ר"ס שע"ב:

לבית ר"ל דודאי בגנה וחצר מותר לטלטל דמ"ש בש"ע דאפי' אין בהם אלא ב"ס ר"ל הגנה עם החצר יחד א"כ קרפף אפי' לא הוקף לדיר' אם אין בה יותר מב"ס מותר לטלטל בה אלא לבית אסור לטלטל ממנה:

(יג) (ס"ק יג) אוסר כו' דה"ל כרמלית דמ"ש בש"ע מה שיש בה יותר מב"ס ר"ל מקום הזרוע לבד הוא יותר מב"ס:

(יד) (ס"ק יד) ממנו לבית משמע דמחצר לבית שרי דהא החצר לא מיקרי נפרץ למקום האסור לו דהא מותר לטלטל מן החצר למקום הזרוע דמיקרי קרפף כיון דאין במקום הזרוע כ"א ב"ס דחצר וקרפף רשות אחד הן כדלקמן ר"ס שע"ב:

לענין כלי בית כו' דהא למקום הזרוע אסור כלים ששבתו בבית להוציאן לחצר דשרי אסור להוציאן משם דהיינו מחצר למקום הזרוע. ומיהו אם הגנה פחות מב"ס שרי כו' ובזה חלק על מה שכתוב בש"ע שכתב ואם יש בה סאתים או פחות אסור כו' הרי דאפי' בפחות מב"ס אסור:

(טז) (ס"ק טז) הקרפף כו' עססי' ש"ס ר"ל דע"כ מיירי דכותלי קרפף נכנסים לחצר ומופלגים מן הכותל החצר ג' טפחים דאל"כ גם הקרפף ניתר בהגפופים דה"ל נראה מבחוץ ושוה מבפנים וכ"כ הב"ח ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.