כף החיים/אורח חיים/שנח

כף החיים ‏ אורח חיים שנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] כל היקף שלא הוקף לדירה. לתשמיש דירת אדם לכניסה וליציאה תמיד. רש"י עירובין כ"ב ע"א ד"ה כל אויר. ר"ז או' א':

ב

ב) שם. כגון גנות ופרדסים. שמקיפין אותם לשמור את הפירות והזרעים שבתוכן ולא לדור בתוכם. וכתב הר"ר יונתן דה"ה במחיצות העומדות מאליהן כגון נקיקי הסלעים וכיוצא בזה דלא חשיבי מוקפות לדירה. והביאו העו"ש או' ב'. ועיין לקמן רס"י שס"ב:

ג

ג) שם. כגון גנות ופרדסים וכו'. וכגון רחבה שאחורי הבתים והקרפף והוא היקף גדול להכניס בו עצים לאוצר. ר"ז שם:

ד

ד) שם. ובורגנין. סוכת שומרי שדות. רש"י עירובין ט"ו ע"א. והגם דבסוכה ח' ע"ב פי' שומרי העיר הכא מוכרח לפרש כן כדמוכח בעירובין כ"ב ע"א בגמ' יעו"ש:

ה

ה) שם ובורגנין. ואעפ"י שהשומר דר בתוכו מ"מ אין עשוי לדור אלא לשמור. מ"א סק"א. ואם השומר דר בתוכו לשמור יומם ולילה משמע מהב"ח דחשיב בית בירה וכ"כ התו"ש או' א' וכ"מ מדברי מ"א רס"י שס"ב ועיין לקמן או' כ"ו:

ו

ו) שם. שאינם עשוים אלא לשמור וכו'. ואעפ"י שמכוסה בגג לא חשיבה דירה. רש"י עירובין כ"ב ע"א ד"ה וכל דירה יעו"ש וכ"כ התו"ש או' ב' מיהו בקרפף אם הוא מכוסה בגג שרי לטלטל בכולו כמ"ש לעיל סי' שמ"ו או' כ"ה יעו"ש:

ז

ז) שם. אסרו חכמים וכו'. דמן התורה הם רה"י גמור כדאיתא בעירובין ס"ז ע"ב קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואפי' כור ואפי' כוריים הזורק מרה"ר לתוכו חייב. ומביאה הטור וב"י. וכגון שיש בגובה המחיצות י"ט או יותר. הרמב"ם ריש פט"ז. ועיין לעיל סי' שמ"ו או' כ"ד:

ח

ח) שם. אסרו חכמים לטלטל וכו'. ודע דקרפף שלא הוקף לדירה והוא יותר מבית סאתים דאסור לטלטל בו יותר מד"א הוא בכל ענין ואפי' הוא של אדם א' וכ"ש בשני שותפין בגן ועירבו דלא מהני עירוב לשוויה רה"י מט"י סי' של"ו או' ב' ועיין לקמן או' פ"ט:

ט

ט) שם. אם הוא יותר מסאתים. וכתב הריטב"א בחי' דט"ז נו"ב דכי היכי דאמרינן שם גבי מחיצה שתי בלא ערב דאם יש ג' בני אדם שהם נקראים שיירא נותנין להם כל צרכן אפי' יותר מו' סאים ה"נ גבי קרפף שלא הוקף לדירה דוקא אם הוא של אדם א' אבל של שיירא נותנין להם כ"צ אפי' יותר מבית סאתים יעו"ש והביאו השש"א ומיהו עיין לקמן סי' ש"ף או' י"ג שהבאנו פלוגתא בזה יעו"ש:

י

י) שם. אם הוא יותר מסאתים דאז נקרא כרמלית. אבל אם הוא סאתים נקרא קרפף והוא רשות אחד עם החצר לכלים ששבתו בתוכם ולא לכלים ששבתו בתוך הבית כמ"ש בסי' שע"ב. ט"ז סק"א. ודוקא ממנו לחצר אבל ממנו לכרמלית אסור כמ"ש לעיל סי' שמ"ו או' כ"ו יעו"ש ועיין לקמן או' י"ג:

יא

יא) שם. אבל אם הוא סאתים וכו'. אפי' אין בו שומרים ולא היה בו בית דירה מותר כמו חצר המשכן שהיה בו סאתים ולא היה לו בית דירה אלא היקף של קלעים. טור:

יב

יב) שם. שהוא שיעור ע' אמה וד' טפחים וכו'. ועוד דבר מועט והוא רוחב אצבע ולא חשו לו חכמים להזכיר מפני שהיא מועט אבל לעולם צריכין ליה בשיעורא. לבוש. וכ"ה ברמב"ם בפי' המשנה פ"ב דעירובין. וכתב בא"ר או' א' בשם כמה פו' דכן הלכה דיכול להכניס אותו דבר מועט בחשבון יעו"ש. וכ"כ המש"ז או' ב'. וא"כ כל היכא דליכא יותר מע' אמה וד"ט ואותו דבר מועט מותר לטלטל בכולו:

יג

יג) שם. שהוא שיעור ע' אמה וכו'. ומשהו יותר מסאתים אסור לטלטל בו אלא בד"א וכן אסור להוציא מחצר לתוכו ומתוכו לחצר. ר"ז או' ג'. ואע"ג דאין החשבון מכוון פורתא לא דק ולחומרא. מש"ז או' א'. ועיין לעיל סי' שמ"ו או' כ"ו:

יד

יד) שם. או אריך וקטין. כגין שהוא ארוך ק' אמה ורחב ן' אמה שהוא עולה במרובע של ע' אמה וד"ע. מ"א סק"ב:

טו

טו) שם. ובלבד שלא יהא ארכו יותר וכו'. כחצר המשכן שהיה אורך מאה אמה ורוחב חמשים. טור. ט"ז סק"ב:

טז

טז) שם. אמה אחת. אבל בפחות מאמה שרי לטלטל בתוכו. ב"י בשם רי"ז. מ"א סק"ג. א"ר או' ה' ר"ז או' ב' ועיין סי' שס"ג סעי' כ"ו שכל מקום שנזכר שיעור אמה אזלינן לחומרא או בעינן שוחקת או עוצבת ולפ"ז אם יתירה אמה מצומצמת אסור לטלטל בתוכו. ובשיעור אמה של בית סאתים יש להסתפק אם שוחקת או עוצבת. תו"ש או' ה' יעו"ש. וחילוק שיש בין אמה שוחקת לעוצבת חצי אצבע כמ"ש המ"א שם ס"ק כ"ב:

יז

טוב) שם. אמה אחת. וכ"ז אם יש בו סאתים אבל אם הוא פחות מסאתים אפי' ארוך הרבה מותר לטלטל בכולו. כ"ה בתו' עירובין כ"ה ע"ב ד"ה קרקף. וכ"כ בא"א או' ג':

יח

חי) שם. ואם הוקף לדירה וכו'. כתב בתשו' מהר"ם מטראני ח"ב סי' מ"ח דחומת העיר נחשבת הוקף לדירה וה"ה פרדס גדול אשר הוא מוקף מצד א' בסביב מכותלי הבתים וכולם פתוחים בחלונות לתוכו יש להתיר לטלטל בכולו יעו"ש. עו"ש או' ג' מ"א סק"ה. וה"ד אם משתמש דרך החלונות לקרפף אבל להביט על ידם לקרפף בלבד לא מהני. כ"כ האחרונים:

יט

יט) גנות זרועות וקרפיפות שבתוך עיר מוקפת חומה ומעורבת כיון דשרי לטלטל בכולה גם הני כרה"י חשיבי לכל מילי. והני מילי בעיר שמוחזקת בישבה ואח"כ הוקפה. מו"ק. וכתב שכ"כ בשו"ת דב"ש סי' רל"ט ושכן הסכים הגאון אביו מהר"י בתשו' (חכם צבי) סי' נ"ט ומה שדחה מר אביו שם לטעם השני של הדב"ש מענין עירוב הוא הליץ טוב בעדו יעו"ש. והב"ד המחב"ר או ב' ומיהו דעת המאמ"ר או' י"ד להחמיר כמ"ש לקמן או' פ"ד יעו"ש וע"כ המחמיר תע"ב:

יט) ועיין בשו"ת אבן יקרה ע"ד עירוב שנתקן ע"י עמודי הטלפו"ן סביב העיר ובתוך גבול העירוב יש איזה שדות זרועות יותר מסאתים והעלה דבמקום שעושין צוה"פ בכל רוחות העיר בלי צירוף שום מחיצה לא אכפת לן בשדות הזרועות תוך גבול צוה"פ יעו"ש והביאו א"ח או' י"ח:

כ

ך) שם. ואם הוקף לדירה וכו'. והיקף לשם דירה לא מהני אלא בנטוע אילנות אבל אם נזרע רובו הזרעים מבטלים הדירה ודינו ככרמלית ואם לא נזרע אלא מיעוטו ויש בו יותר מסאתים ג"כ דינו ככרמלית. מט"י סי של"ו או' ב' ועיין באו' שאח"ז ולקמן סעי' ט':

כא

כא) גינה שהיא זרועה ערוגות והזרוע הוי מיעוט ואם נצרף כל הערוגות יש בה יותר מסאתים כיון דאין כאן יותר מסאתים במקום אחד מותר לטלטל במה שאינו זרוע שהוא הרוב. תשו' חכם צבי סי' נ"ט אבל הרב קרבן נתנאל (פ"ב דעירובין) חלק עליו ואסר יעו"ש. והב"ד המחב"ר או' ג' וכ"מ ממש"ל באו' הקודם בשם המט"י:

כב

כב) שם הגה. ועיין לקמן סי' ת"א וכו'. ובדברינו לשם בס"ד:

כג

כג) שם בהגה. דרגילים לפתוח פתח תחלה וכו'. ר"ל פתח הבית ומשו"ה הוי מוקף לדירה. בגדי ישע א' ב' על המרדכי פ"ב דעירובין:

כד

כד) שם בהגה. דרגילים לפתוח וכו'. והיינו במקום שאין אדם זוכר אם נבנה הבית שפתוח לתוכו תחלה ואח"כ הוקף או שהוקף תחלה אבל אי ידעינן שהוקף תחלה ואח"כ נבנה הבית שפתוח לתוכו או שמנהג המקום להקיף הקרפף תחלה ואח"כ לבנות הבית בזה לא אמרינן מסתמא הוקף לדירה והוא פשוט. ועיין לקמן או' ל':

כה

כה) שם בהגה. וי"א עוד דכל קרפף שהוא סמיך לביתו וכו'. היינו בתוך אלפים אמה שיוכל לטייל בה הר"ר יונתן. מ"א סק"ד. א"ר או' י"ב. תו"ש או' ו' ר"ז או' יו"ד. וכתב שם הר"ז דאין זה עיקר ור"ל אלא כדעת החולקין שהביא מור"ם ז"ל. ועיין מחה"ש שכתב שכ"מ קצת דעת הש"ע בסי' תק"א סעי' ג' כדעת החולקין יעו"ש. ולדעת החולקין בכאן אף סמוך ממש לביתו תוך ע' אמה ושיריים לא הוי מוקף לדירה. א"א או' ד' ועיין באו' שאח"ז:

כו

כו) שם בהגה. שהוא סמוך לביתו וכו'. וה"ה אם יש בגן וקרפף סיכת שומרים שדר שם ביום ובלילה או בית דירה אעפ"י שאין דר שם בקביעות. ב"י בשם הג"א. מ"א סק"ד. וכתב שם המ"א דצ"ל דהג"א מיירי שבנה הבית מקודם ואח"כ הקיפו אותם וכ"ע מודו בזה והתו' לא כתבו דלא מהני אלא לר"י בן בבא דס"ל דבפחות מע' בעי שומירה ולכך ביתר מע' לא מהני אבל לדידן דבפחות מע' א"צ שומירה ביתר מע' מהני שומירה ולכן דלג רמ"א דין דשומירה ובית דירה דליכא פלוגתא בזה ואך בסמוכה לעיר יש חולקין יעו"ש וכ"כ התו"ש או' ו' והשיג על א"ר שכתב באו' י"ב על המ"א דלא דק יעו"ש. וכ"כ בא"א או' ד' דבעושה שומירה או בית דירה ואח"כ הוקף לכ"ע הוי מוקף לדירה יעו"ש. וכ"פ הר"ז או' ו' וכ"פ בש"ע בסעי' שאח"ז דאם בנה בית דירה ואח"כ הקיפו ה"ז נקרא מוקף לדירה יעו"ש ונראה דה"ה בעשה שומירה:

כז

כז) [סעיף ב'] ומה נקרא מוקף לדירה וכו'. כתב במס' מנחת פתים דף נ"א ע"ב דמשמע בעירובין כ"ו ובריטב"א שם דאף שמשתמש בקרפף תשמיש עראי ואוכל שם לפרקים מ"מ לא חשיב מוקף לדירה יעו"ש מיהו אם משתמש שם בקביעות אעפ"י שאין שם בית דירה חשוב מוקף לדירה כדמוכח ברש"י עירובין כ"ד וד"ה היכי. וגג יותר מבית סאתים אם מותר לטלטל על הגג היא פלוגתא דרב ושמואל בעירובין צ"ב והלכתא כרב דשרי כיון דמחיצות שלמטה לדירה עשויות א"ח או' א' ועיין לקמן סי' שע"ד סעי' ד' ולענין ספינה יותר מבית סאתים עיין לקמן סי' שס"ב סעי' ד':

כח

כח) שם. או שפתח לו פתח וכו'. פי' דהיינו כעין רחבה שאחורי הבתים שפותח שם הפתח תחלה ואח"כ מקיף הרחבה. מאמ"ר או' ד':

כט

כט) שם. ואח"כ הקיפו. קאי גם אבית דירה כלומר שבנה בית דירה ואת"כ הקיפו אבל אם הקיף תחלה ואח"כ בנה אסור לטלטל שם כיון שהמחיצות נעשים בלא דירה. ואם הקיף קודם שבנה בית דירה אבל דעתו היה בשעה שהקיף לבנות שם בית דירה צ"ע ומ"מ מדברי הג"א נראה להתיר וכ"נ מדברי הרמב"ם פט"ז. עו"ש או' ד' ועיין במגיד שם דין ה' שכ"כ לדעת הרמב"ם אבל דעתו נראה כמו שהביא אח"כ בשם הרשב"א דדוקא פתח ואח"כ הקיף יעו"ש והביאו ב"י. וכתב הב"ח דכ"ה דעת הש"ע דלא כהרמב"ם וכ"כ המש"ז או ג' וכ"פ הר"ז או' ז'

ל

ל) שם. ואח"כ הקיפו. עיין בשו"ת דברי חיים ח"ב סי' ל"ג אם יש לחוש בישוב שדרים שם גוים מקדם ומלאים בתים וכותלים נמשכים לאורך ולרוחב הישוב אך יש הרבה זריעות וחוששין שמא הוקפו הכתלים טרם בנות הבתים וא"כ לא הוי מוקף לדירה כשבנה הבתים אח"כ וכתב שם שאין חוששין לזה ואף מי שרוצה להחמיר יש תקנה לפרוץ באיזה מקום גדר עד י"ט ואח"כ יתקנו ע"מ לדור בו יעו"ש. א"ח או' ג' ועיין לעיל או' כ"ד:

לא

לא) שם. ואח"כ הקיפו. ונראה דאם הוקף ג' מחיצות פרדס ומחיצה ד' בנה לבית והניח שם פתח נמי שרי כיון דהוא יותר מעשר פרוץ קודם בנין הפתח ודאי הוי פתח ואח"כ הוקף. א"א או' ה':

לב

לב) שם. אלא יפרוץ בו פרצה ביותר מעשרה וכו'. היינו ברוחב יותר מעשרה אמות ובגובה עד שלא ישאר י"ט דכל פחות מי"ט לא מקרי מחיצה א"א או' ו' וכן פי' המאמ"ר או' ה' לשון הרמב"ם יעו"ש:

לג

לג) שם. פרצה יותר מעשרה וכו'. שעל ידי זה נתבטלו כל המחיצות שהרי אפי' היה מוקף לדירה היה אסור לטלטל בו אף כנגד העומד. ב"י בשם הר"ר יונתן:

לד

לד) שם. ביותר מעשרה וכו'. ואם היה פרוץ כבר עשרה פורץ עוד מעט יותר וסגי דכל פרוץ יותר מעשרה נתבטלו המחיצות כנז':

לה

לה) שם. ויחזור ויגדור וכו'. לשם דירה:

לו

לו) שם ויחזור ויגדור וכו'. וה"ה דצורת הפתח מהני. מ"א סק"ה. תו"ש או' ח' ר"ז או' ח' ומהו צורת פתח עיין לקמן סי' שס"ב סעי' י"א:

לז

לז) שם. או אמה היתירה וכו'. ל"ד אלא ר"ל אותו היותר מיו"ד עד שמעמידו עד עשר:

לח

לח) שם. עד שהשלימו ליותר מעשר. כצ"ל וכ"ה לשון הש"ס. תו"ש או' יו"ד:

לט

טל) שם. עד שהשלימו ליותר מיו"ד מותר. דכפנים חדשות באו לכאן. מ"א סק"ו.

מ

מ) שם בהגה. י"א דיכול להניח עפר וכו'. בס' תורת חיים האריך להשיג על התה"ד ורמ"א בפ' עושין פסין וכן בביאורי הגר"א כתב להשיג אבל בס' אבן העוזר בסי' זה כתב דבחידושיו לשם ישב דברי התה"ד ורמ"א ודחה כל דברי התו"ח יעו"ש. וכן התו"ש או' ע"ו השיג על התו"ח וישב דברי התה"ד וכתב דכ"פ הריטב"א בחידושיו להדיא כהתה"ד יעו"ש. ועיין לקמן או' מ"ו:

מא

מא) שם בהגה. וארבע רוחב. ר"ל רוחב העפר ד"ט והטעם כדי שיהא ראוי לעמוד ולהתעכב עליו ולעלות אל הכותל כמ"ש התו' בעירובין ע"ז ע"ב ד"ה הם יעו"ש ועיין לקמן או' מ"ו:

מב

מב) שם בהגה. ואם אין בגובה העפר י"ט וכו'. דאז נחשבת החומה כפרוצה נגד העפר שהרי יש דריסת רגל מקרקע העולם עד עפר השפיכה שהוא פחות מי"ט ומהעפר עד החומה נמי יש דריסת רגל כיון שהוא פחות מי"ט וכפרוץ דמי. תה"ד שם. תו"ש או' י"ג ר"ז או' ט':

מג

מג) שם בהגה. ואם אין בגובה העפר עשר וכו'. דאם יש בגובהו עשר שרי בלא"ה כמ"ש סעי' ו' אם הרחיקה ג"ט. מ"א סק"ז. תו"ש שם. אמנם המאמ"ר או' ו' הקשה על דברי המ"א הנז' וכתב דלא דמי הכא לסעי' ו' והניח דבריו בצ"ע יעו"ש. וכן תמה עליו באבן העוזר יעו"ש. וכן הא"א או' ד' הניח דברי המ"א הנז' בצ"ע. וכ"כ בביאורי הגר"א דאם העפר גבוה י"ט לא נפרץ כלום שהרי כאן מחיצה חדשה ולא מהני אלא כשאין גבוה יו"ד לא בעפר ולא בחומה שעל העפר כדי שיהא הכותל כאלו נפרץ כולו ודלא כמ"א יעו"ש:

מד

מד) שם בהגה. ואף אם חוזר ולוקח וכו'. ר"ל לא מיבעיא שאם אחר שעשה בית דירה או פתח לו פתח מביתו הסיר מעט מתעפר עד שנעשה הכותל גבוה י"ט מהעפר כדי שיהא בנה ואח"כ הקיף דשרי דהא נתבטל שאר העפר לעולם אלא אפי' אם חוזר ולוקח כל העפר לאחר שעשה בית דירה שרי:

מה

מה) שם בהגה. הואיל ובטלו שם שבת אחת. ואין לומר דלא מהני הואיל ודעתו לפנותו דמה בכך ארנקי נמי הרי הוא עתיד לפנות בוודאי ואפ"ה מהני ומה לי עתיד לפנותו או דעתו לפנותו. תה"ד שם. חו"ש או' ט"ו:

מו

מו) שם בהגה. ויש חולקין וכו'. ולענין דינא נראה מהתה"ד להקל כסברא ראשונה וכ"מ בב"י ועוד דלקמן סי' תרל"ג סעי' ד' פסק כן בסתם. א"ר או' י"ג וכ"פ הר"ז או' ט' ועיין לקמן סי' שע"ב או' קל"ז:

מז

מז) [סעיף ג'] תל גבוה עשרה וכו'. כבר כתבנו לעיל או' ט"ז דבשיעור אמה אזלינן לחומרא אי סגי בעוצבות או בשוחקות ומזה תדין ותקיש לכל הדינין שנזכרו בסי' זה והוא דמ"ש בסעי' ה' אם הוא רחב ג"ט היא שוחקות ומ"ש בסעי' ו' בנה מחיצות מיירי נמי בשוחקות מיהו אם היתה המחיצה ראשונה רק י"ט עוצבות אז אף אם לא הרחיקה אלא ג"ט עוצבות נמי מהני ממ"נ רק שהמחיצה השניה תהיה י"ט שוחקות ומ"ש בסעי' ח' ואם נבלעו מחיצות היינו שנבלעו ולא נשארו אפי' י"ט עוצבות והמשכיל יבין. תו"ש או' ט"ז:

מח

מח) שם. תל גבוה עשרה. טפחים ואפי' אינו זקוף בגובה הרבה כל שמתקלט י"ט מתוך ד"א הויא מחיצה גמורה כמ"ש לעיל סי' כמ"ה או' ה':

מט

מט) שם. דינו כקרפף. עד סאתים מוחר לטלטל בכולו יותר מכאן אין מטלטלין בו אלא בד"א. טור. והטעם מפני שלא הוקף לדירה אלא מחיצה העומדת מאליה וכמ"ש לעיל או' ב' ואם עשה מחיצה למעלה לשם דירה מותר לטלטל שם. עו"ש או' ה':

נ

נ) [סעיף ד'] קרפף יותר מסאתים וכו'. ואם היה בו סאתים בע"ש ביה"ש ובשבת נפרץ ועמד על יותר מסאתים לא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה. ישי"ע או' א' ועיין לקמן או' נ"ח:

נא

נא) שם. למעט אוירו. שלא יהא יותר מסאתים ויהא מותר לטלטל בכולו:

נב

בנ) שם. לא הוי מיעוט. שכן דרך הקרפף להיות בו אילנות. טור ט"ז סק"ג. מ"א סק"ט. בין שנטען כשורה ובין מעורבין א"ר או' ט"ו:

נג

גנ) שם הגה. אפי' יש בהן גובה עשרה ורוחב ד' שחולקים רשות לעצמם אין ממעטין. ב"י בשם המ"מ:

נד

דנ) שם. וה"ה לחופר בו בור. אפי' עמוק יו"ד ורחב ד' דתשמיש הגינה הוא (להשקותה) ואינו ממעט. וכן בית כנוס המים להשקות הגן אינו ממעט. ב"י בשם המ"מ. ומשמע דדבר אחר שאינו צורך הגינה ממעט. מ"א סק"ט. ר"ז או' י"ב:

נה

הנ) [סעיף ה'] בנה בו עמוד וכו'. אפי' באמצע רש"י. ובהרמב"ם פט"ז משמע דאם בנאו באמצע לא הוי מיעוט. ב"י. ובס' עבוה"ק להרשב"א ורי"ו ואו"ז כתבו כפירש"י וכ"מ מסתמיות הש"ע דלא יש חילוק דבין אם בנאו באמצע או סמוך לכותל ממעט. וכ"ה דעת האחרונים:

נו

ונ) שם. אם הוא רחב ג"ט. וגבוה עשרה. עירובין כ"ה ע"א ומביאה ב"י. וכ"ה בהרמב"ם שם:

נז

זנ) שם. אם הוא רחב ג"ט הוי מיעוט. פחות מג' בטל ואינו מיעוט. טור:

נח

חנ) ואם נפל העמוד בשבת חזר לאיסורו ולא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה. כיון דהוי כרמלית תו"ש או' י"ט. ועיין לעיל או' ן':

נט

טנ) [סעיף ו'] בנה מחיצה באורך עשר. ל"ד אלא ר"ל ביותר מעשר כמ"ש בסעי' ב' וכ"כ התו"ש או' ך' וביאורי הגר"א. ר"ז או' י"ד. ומחיצה הראויה לשם דירה צריכה שתהא עשויה להניחה שם לעולם אבל אם עשאה לפי שעה לצניעות בעלמא כגון שעשה מחיצות בקנים קנה קנה פחות מג' וכיוצא בזה לא מהני לשם דירה. אבל מחיצה היא לטלטל בשבת אם היה ההיקף פחות מסאתים. שה"ג. פת"ע או' י"ד:

ס

ס) שם. באורך עשר. וגובה י"ט דפחות מזה לא מיקרי מחיצה:

סא

סא) שם. לפני מחיצה הראשונה וכו'. פי' לפנים ממחיצות הראשונות א"ר או' י"ז:

סב

סב) שם. ויהיה מוקף לדירה וכו'. כלומר שפתח לו בית קודם שיעשה השנייה. מ"א סק"י. א"ר או' ח"י. תו"ש שם ר"ז שם:

סג

סג) שם. אם הרחיקה מהראשונה ג"ט מותר. דהו"ל מחיצה בפני עצמה ומבטלת הראשונה אבל אם לא הרחיקה ג"ט הרי היה כלבודה עמה ולא עשה ולא כלום ואם נתמעט אוירו ע"י מחיצה זו בלא לבוד מועיל דלא גרע מטח עליו טיט דלקמן (ב"י בשם רש"י) מיהו כתב הלבוש דאם לא נתמעט האויר רק מכח לבוד לא מהני שהרי מ"מ לא נתמעט האויר ממה שהיה. תו"ש שם. ועיין א"ר או' י"ט:

סד

סד) [סעיף ז'] למעט אוירו. שלא יהא השטח שלו יותר מסאתים ולטלטל בכולו:

סה

סה) שם. הוי מיעוט. והיינו אם יש בגובה הטיח י"ט וכמ"ש לעיל או' נ"ו לגבי עמוד דפחות מזה לא הוי מיעוט. אבל ברוחב הטיח א"צ ג"ט כמו עמוד דהתם אינו דבוק בכותל ואתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומטיל ליה אבל הכא דבוק בכותל וליכא אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ולכך מועיל אפי' פחות מג"ט אם יכול לעמוד:

סו

סו) שם. ואם לאו לא הוי מיעוט. והגם שכתב בב"י דדעת הרמב"ם פט"ז והרא"ש לפסוק כרבה דהוי מיעוט הכא בש"ע נמשך אחר דברי הטור דפסק כרבא דלא הוי מיעוט כדי להחמיר. ומה שיש להקשות על דברי הטור דבסעי' ה' וסעי' ו' פסק כרבה והכא פסק כרבא כבר נתעוררו המפ' בזה ועיין בח' שמיישב קצת יעו"ש:

סז

סז) [סעיף ח'] אינו מועיל. כיון שמחיצות הראשונות מלמטה קיימות אלא שמגביהן. ר"ז או ט"ז:

סח

סח) שם. ואם נבלעו התחתונות וכו'. כגון שהיה עפר רך ונחבט ולא נשאר בגובהו י"ט. ולפ"ז אפי' לא הוסיף על מחיצות התחתונות אלא מעט ונבלעו עד שלא נשאר בגובהן י"ט ואותו מעט שעשה לשם דירה משלימן לי"ט נמי מהני דהעיקר הוא הגמר לי"ט דאז נקרא עליהם שם מחיצה:

סט

סט) שם. ואם נבלעו מחיצות התחתונות וכו'. דק"ל מחיצה הנעשית בשבת שמה מחיצה. תו"ש או' כ"ב:

ע

ע) שם. ניתר על ידם. שהרי נעשו תחלתן לשם דירה אלא שהיו שלא לצורך מחמת התחתונות וכיון שהלכו התחתונות חזרו הם להיות לצורך ולשם דירה:

עא

עא) שם. אפי' על שפתו. וכ"ש אם הרחיק המחיצות ג"ט משפתו דאפי' לאותן הדרים למטה מן התל נמי מועיל. ב"י וב"ח. אבל אם עשה על שפתו אינו מועיל לאותן הדרים למטה דלדידהו הוי מחיצה על גבי מחיצה תו"ש או' כ"ג:

עב

עב) שם. אפי' על שפתו וכו'. ושם אנו אומרים גוד אסיק ממחיצותיו למעלה על שפתו סביב והרי מחיצות ע"ג מחיצות מ"מ הואיל והוא דר באויר אלו שלמעלה שעשאן עתה לדירה הרי זה מוקף לדירה ואפי' לא עשה אלא מחיצה א' ביותר מעשרה. ר"ז או' ט"ז:

עג

עג) [סעיף ט'] ונטע רובו. וה"ה כולו והא דנקט רובו אגב זרעים דאפי' רובו אסור:

עד

עד) שם. אינם מבטלים הדירה. שכן דרך קרפף לנטוע בו אילנות להסתופף בצילן. רש"י טור:

עה

עה) שם. אבל אם נזרע רובו וכו'. דבזר עונים לא דיירי אינשי והו"ל גינה ואסור לטלטל אף בשאינו נזרע דבטיל ליה לגבי רובא. רש"י:

עו

עו) שם. אפי' אין בהם אלא סאתים. ר"ל מקום הזריעה. וכיין דהרוב זרוע הו"ל ככולו דבטל מיעוט אצל הרוב וכולו הוא יותר מסאתים וע"כ אסור לטלטל בכולו דבטלו הזרעים את הדירה:

עז

עז) שם. אפי' אין בהם אלא סאתים. וה"ה פחות מסאתים משום דבטל מיעוטא לגבי רובא והו"ל כאלו נזרע כולו ואסור. ב"ח. מ"א ס"ק י"א. א"ר או' כ"א. תו"ש או' כ"ה. מאמ"ר או' י"ג. ר"ז או' י"ז. ועיין לעיל א' כ"א:

עח

עח) ופשוט דקרפף בית סאתים אף שזרע כולו מותר לטלטל בכולו כיון שאינו יותר מסאתים ומ"מ ממנו לביתו אסור לטלטל אף שהוא פחות מסאתים ואפי' שאינו נזרע אלא סתם קרפף. א"ר או' כ"ב. וכ"ה בהגהת התו' עירובין כ"ג ע"ב ד"ה איכא בשם ר"ח יעו"ש. ועיין לקמן רס"י שע"ב:

עט

עט) שם. נזרע מיעוט אם אין בו וכו'. ר"ל במיעוט הזרוע. מאמ"ר או' י"ב. ר"ז או' י"ז:

פ

פ) שם. מותר. להשתמש בכולו דהזריעה בטלה לגבי השאר ואינה מבטלת הדירה. לבוש. אבל הט"ז סק"ד כתב דעכ"פ מקום הזרוע אסור ודבריו תמוהים שלא הזכיר מלבוש. ועוד שכ"כ הרמב"ם פט"ז ובס' עה"ק דף י"ד דכולו מותר. א"ר או' כ"ב. וכ"כ הנה"ש או' ג' תו"ש או' כ"ז. ר"ז או' י"ז:

פא

פא) ולענין טלטול מן הבית לאותו קרפף כתב שם הר"ז דאם מקום הזרוע הוא סאתים אעפ"י שהוא מיעוט אסור לטלטל חן הבית לאוחו קרפף אף למקום שאינו זרוע אבל אם מקים הזרוע מיעוט הוא פחות מסאתים שרי לטלטל מן הבית לאותו קרפף אף במקום הזרוע יעו"ש:

פב

פב) שם. יותר מסאתים אסור. ואסור לטלטל אף במה שלא נזרע לפי שנפרץ במילואו למקום האסור לו ומבטל את הדירה. טור וב"י. לבוש. מ"א ס"ק י"א (ומיהו מה שנכתב זה בס"ק י"א הוא ט"ס וצ"ל ס"ק בפ"ע על זה שהוא בסוף הסעי' וכמ"ש ביא"פ ומחה"ש) ואם יש גיפופין ופסין למקום שלא נזרע שרי שם לטלטל ביה. א"א או' י"א. וכן אם יש חריץ עמוק י"ט ורחב ג"ט דלא הוה לבוד הוי מחיצה דלא להוי נפרץ מילואה. א"א או' ט"ז:

פג

פג) [סעיף יוד'] מי שיש לו גינה בחצירו וכו'. פי' ואין גדר בין החצר לגינה. ואם יש גדר ביניהם החילוק הוא בזה בגינה עצמה דאם הגינה יותר מסאתים אסור לטלטל מחצר לתוכה בכל גווני ואם היא סאתים או פחות מותר לטלטל בתוכה אפי' כולה ומן החצר לתוכה בכלים ששבתו בבית. בחצר אבל לא בכלים ששבתו ומ"כ ראוי שלא לאכול או לשתות בגינה בשבת דא"א ליזהר בזה וכבר זכר זה רמ"א סי' של"ו סעי' ג' בהגה ואסר מטעם אחר יעו"ש ואפי' לטלטל סכינים או מפתח בחגורו מחצר לגינה אסור דהוי כלים ששבתו בבית וכאן לא שייך הוקף לדירה דזרעים מבטלים הדירה והרבה נכשלים בזה. ט"ז סק"ה. והב"ד האחרונים:

פד

פד) שם. מי שיש לו גינה בחצירו וכו'. מסתימת ל' הטור והש"ע משמע בהדיא דזה הדין שייך אף בבתים שבעיר המוקפת חומה דעכ"פ אסור לטלטל מן הבית למקום הזרוע ואין העולם נזהרין בזה ומיהו ראיתי בתש"ו דב"ש שצידד להקל בגנות שבתוך היקף חומה שאין הזרעים מבטלים דירת החומה יעו"ש ובס' נזירות שמשון רצה להקל בעקר דין זה מטעם אחר ואין דבריהם מוכרחים ודעתי נוטה להחמיר. מאמ"ר או' י"ד יעו"ש. אמנם מ"ש דכ"מ מסתמיות לשון הטור והש"ע אינו מוכרח וכמ"ש הוא ז"ל דאין העולם נזהרין בזה וכבר כתבנו לעיל או' י"ט דכ"ה דעת המו"ק להקל בזה וכ"נ דעת המחב"ר שהעתיק דבריו ולא העיר כלום ומ"מ כבר כתבנו שם דהמחמיר תע"ב.

פה

פה) שם. מי שיש לו גינה בחצירו וכו'. הטור בשם מהר"מ נסתפק בחצר משום שדירתו חשובה יותר מדירת קרפף וא"כ אפשר דאין הזרעים מבטלין הדירה ומסיק דטוב להחמיר ואחריו נמשך הש"ע בזה תו"ש או' כ"ט:

פו

פו) שם אפי' אין בה אלא בית סאתים היינו שהוא בין הכל סאתים החצר עם הזרוע. תו"ש או' ל' ר"ז או' י"ז:

פז

פז) שם. אפי' אין בה אלא בית סאתים וכו'. כלומר דאפי' אין בה אלא סאתים דא"צ היקף דירה מ"מ אסור לטלטל ממנו לבית. עו"ש או' יו"ד ומשמע אבל בחצר עצמו מותר לטלטל בכולו ואפי' במקום הזרוע כיון שאין יותר מסאתים. ועיין לעיל או' ע"ח:

פח

חפ) שם. אלא בית סאתים. וה"ה פחות כמ"ש בסוף הסעי':

פט

טפ) שם. לא יטלטל ממנו ומן החצר וכו'. דשמא זרעים מבטלים דירת חצר והו"ל כולו קרפף ואפי' הן של אחד אסור לטלטל לבית. מ"א ס"ק י"ב. וכ"כ ח"א סוף כלל נ"א דבכל זה אין חילוק אם הם שייכים לאדם א' או לב' בני אדם ובין עירבו או לא עירבו דכל מה שאסור אפי' של אדם א' אסור עכ"ל. ועיין לקמן או' קי"ב:

צ

צ) שם. ואם הוא יותר מסאתים וכו'. פי' כל החצר הזרעים ומקום הפנוי' הוא יותר מסאתים והרי הוא כקרפף יותר מסאתים שלא הוקף לדירה דק"ל דאסור לטלטל שם כ"א בד"א דכיון דבמקום הזריעה הוא הרוב המיעוט בטל לגביה והרי הוא כאלו כל המקום נזרע ואסור לטלטל שם כ"א בד"א. עו"ש או' יו"ד. תו"ש או' ל"א. ר"ז או' י"ז:

צא

צא) שם. ואם הוא מיעוט החצר ומה שיש בו יותר מסאתים. היינו אם הגינה לחוד הוי יותר מסאתים אז הוי כרמלית ואסור לטלטל בה וממילא גם בחצר דהרי היא נפרצה במילואה למקום האסור. חו"ש או' ל"ב ר"ז שם:

צב

צב) שם. אסור להוציא ממנה לבית. אבל מותר לטלטל בכולה וממנה לחצר ח"א כלל נ"א או' ז':

צג

צג) שם. ממנה לבית. משמע אבל מחצר לבית שרי אבל בטור כתב אסור להוציא ממנו (ר"ל ממנו בוא"ו, דמשמע קאי אחצר) לבית שגם מהחצר אסור וכ"כ המרדכי, ומיהו אם הגינה פחותה מסאתים שרי טלטול מגינה לבית דבטל לגבי חצר. מרדכי ותו' וכ"מ בגמ' מ"א ס"ק י"ד. וכ"כ הר"ז שם. אמנם זה שלא כדעת הש"ע דלדעת הש"ע לא יש חילוק בין סאתים לפחות דממנה לבית אסור ומן החצר לבית שרי וכ"כ העו"ש או' יו"ד וכ"ה דעת הט"ז סק"ה וסק"ו. א"ר או' כ"ד. ח"א כלל נ"א או' ז':

צד

צד) [סעיף יא'] ונכנסו בו מים. ומיירי דהמים קוו וקיימי בתוך הקרפף ואין יוצאין מצד השני דאי לא"ה חולקין רשות לעצמן והו"ל כרמלית ואסור למלאת מהן בלא עשית מחיצה כמ"ש סי' שנ"ו יעו"ש:

צה

צה) שם. אין מבטלין הדירה. דאין לך דירה מעולה מזו. ב"י בשם רש"י. וא"כ משמע דוקא הראוין לשתיית אדם דאם הם עכורים וסרוחים אדרבא הוייא דירה סרוחה:

צו

צו) שם. יותר מסאתים. ואפי' נתמלא כולו מים. טור:

צז

צז) שם. דינם כזרעים. אם נתפשטו ברובו כולו אסור אפי' אין בהם סאתים. במיעוטו אם יש בהם יותר מסאתים כולו אסור אפי' אין בעמקם י"ט ואם אין בהם אלא סאתים מותר. טור:

צח

צח) שם. והוא שיהיה בעמקם י"ט. אבל פחות מכאן הרי הם כטיט בחצר ורקק הוא זה ורקק אינו חולק רשות לעצמו בשום מקום ב"י בשם המ"מ מ"א ס"ק ט"ו:

צט

צט) שם. והוא שיהיה בעמקם י"ט. ודע דבעמקם י"ט לא אסר החצר משום נפרץ במילואו דהם עצמן נעשו מחיצה בינם לחצר כמ"ש רס"י שנ"ז. מ"א שם תו"ש או' ל"ה. ר"ז או' י"ט ומשמע דבעינן מתלקט י"ט מתוך ד"א. א"א או' ט"ו. ר"ז שם:

ק

ק) [סעיף יב'] קרפף בית ג' סאים. שלא הוקף לדירה ר"ז או' ך':

קא

קא) שם. מותר. היינו לטלטל בכולו. ר"ז שם:

קב

קב) שם. אפי' אם הקירוי משופע. דחשבינן כאלו מחיצה בסוף הקירוי ולא נשאר אלא קרפף בית סאתים. טור. ואע"ג דק"ל דלא אמרינן פי תקרא יורד וסותם בקירוי משופע כמ"ש סי' שס"א סעי' ב' מ"מ כיון שהקרפף הוא רה"י מה"ת ורבנן הוא דהחמירו לטלטל בו משום גזירת רה"ר בכה"ג הקילו. פרישה או' ה' ר"ז שם. מיהו בב"י סי' שס"א כתב דהכא לאו משום פי תקרא הוא דשרי אלא משום דאין שם קרפף על המקורה והב"ד המאמ"ר או' ט"ז יכתב דלא משמע הכי מדברי הטור יעו"ש. וכ"כ התו"ש או' ל"ו על דברי ב"י הנז' דאין כן דעת הטור יעו"ש:

קג

קג) [סעיף יג'] קרפף בית סאתים מצומצם. שלא הוקף לדירה. ר"ז או' כ"א:

קד

קד) שם. שנפרצו במלואם וכו'. לא דוקא דאי גם החצר נפרץ במילואו היה גם החצר נאסר לטלטל בכילו דנפרץ למקום האסור אלא ר"ל שהקרפף נפרץ במילואו לחצר וכ"ה בש"ס וכ"כ בא"א או' ט"ז ועיין באו' שאח"ז:

קה

קה) שם. הקרפף אסור וכו'. ומיירי כשיש להחצר גיפופים ונפרץ פחות מיו"ד דאל"כ אף החצר אסור דנפרץ במילואו כמ"ש סעי' יו"ד. הג"א ותו' מ"א ס"ק ט"ז. וכ"כ המאמ"ר או' י"ז דבעינן תרתי דאיכא גיפופין וגם ליכא פרצה יו"ד והשיג על הב"ח שכתב דסגי בחדא יעו"ש. וכ"כ בא"א או' ט"ז ר"ז או' כ"א:

קו

קו) שם. מפני שמקום המחיצה מייתרו וכו'. אבל אם לא נפרץ במילואו אלא נשארו בו גיפופין מכאן ומכאן אין מקום הפרצה מייתרו לפי שחודן הפנימי של הגיפופין יורד וסותם ומחודן הפנימי ולחוץ הוא רשות בפ"ע. ואפי' נפרץ במילואו אינו אסור אלא א"כ כתלי ארכו בולטים ונכנסים לתוך חלל החצר והם מופלגים שם ג"ט מכתלי אורך החצר שאל"כ ניתר הוא בגיפופי החצר כמ"ש סס"י שם. ר"ז שם. וכ"כ המחה"ש ס"ק ט"ז ועיין באו' שאח"ז:

קז

קז) שם. ונעשה יתר על סאתים. בד"א כשנפרץ במילואו וכותליו נכנסים לתוך חלל החצר (ג"ט כמ"ש באו' הקודם) או שהיו כותלי החצר שבצד זה ושבצד זה יתירים על רוחב הקרקע ד"א ואם לאו אין זה נפרץ במילואו שכל שנראה מבחוץ אעפ"י ששוה מבפנים נידון משום לחי. מ"מ פט"ז בשם הרשב"א. ב"י עו"ש או' י"ב:

קח

קח) [סעיף יד'] ופתח בו פתח. מבית דירה אחר שהוקף שאותו הפתח אינו מועיל כלום מאחר שנעשה אחר שהוקף וע"כ עושה מחיצה לפניו אחר שפתח הפתח מבית דירה כדי שיהא מוקף לדירה וכמ"ש בסעי' ב':

קט

קט) שם. ועשה מחיצה לפניו. ר"ל מבפנים וכגון שהרחיקה מכותל הבית ג"ט כמבואר לעיל סעי' ו' יעו"ש:

קי

קי) שם. ואח"כ נפלה וכו'. וה"ה אם הפילה בידים כדי לסמוך על מחיצה הראשונה לא מהני ולא דמי לעיל סעי' ב' בהגה בהניח עפר דשם עשה מעשה בגוף המחיצה הראשונה כדי לבטלה אבל הכא ההיתר הוא משום מחיצה שנייה וכיון שהלכה הלך גם ההיתר שלה:

קיא

קיא) שם. חוזר לאיסורו. ואין אומרים בו הואיל והותר הותר ותועיל לו עכשיו מחיצה הראשונה ב"י. ר"ז או' כ"ב. ועיין לעיל או' ח"ן:

קיב

קיב) והא דאסור להוציא מבית לקרפף י"א דוקא כשהם של ב' בני אדם אבל אם הם של אדם א' מותר מידי דהוה אבית וחצר של אדם א' וי"א דאפי' הם של אדם א' אסור דלא דמי לבית וחצר. ב"י בשם הריטב"א. וכ"כ המרדכי פ"ב דעירובין כדעת האוסרין והביאו ד"מ או' ג' וכ"כ לעיל או' פ"ט בשם האחרונים. וה"ד בקרפף סאתים אבל אם הוא פחות מסאתים או יותר מסאתים והוקף לדירה שרי לטלטל ממנו לבית אם הם של אדם א' ואם הם של ב' בני אדם אם עירבו ויתבאר עוד לקמן ברס"י שע"ב בס"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---