מחצית השקל/אורח חיים/רעה

מחצית השקל ‏ אורח חיים רעה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(ב) (ס"ק ב) בעששית כו' וב"ח אוסר משום לא פלוג. וטעם המתירים כתב בס' א"ר דוקא בגבוה י' קומות דל"ל הכירא דהא גם בחול כשצריך להשתמש במקום גבוה מניח הנר במקום גבוה בזה אמרי' לא פלוג משא"כ מפתח דאין דרכו בכך דבחול וא"ל הכירא לא אסרו משום לא פלוג ע"ש. ונלענ"ד ע"י קשר משונה שרי כמו ע"י מפתח לדעת המתירים דהא דברים שמשלחים ע"י גוי וצריכים חותם קשר משונה עדיף ממפתח כדאיתא בי"ד סי' קי"ח וסי' ק"ל ע"ש:

(ג) (ס"ק ג) בנר כו' ואע"ג דא"ל שמא ימחוט ויש בו משום מכבה (ובסימן תקי"ד איתא דגם יש משום מתקן מנא):

דהא אין איסור דאורייתא בזה. ר"ל דהטור פוסק כר"ש דמלאכה שאצ"ל פטור ומכבה אם אינו עושה להבהב הפתילה או לעשות פחמין הוי מלאכ' שאצ"ל. וכ' בס' ת"ש ופשוט דאם עומדים נר של שעוה ונר של שמן סמוכים זה אצל זה אסור לקרות כנגדן ואין לדמות למ"ש בסי' רס"ד בשם מ"א דאם עומד נר כשר אצל נר פסול דשרי להשתמש כנגדן דשאני התם דמיירי בשאר תשמישים דאין צריכים עיון רב ודי לו בנר כשר לכתחל' לנן אפי' עומד אצלו נר פסול לא חיישינן שמא יטה נר הפסול כיון דסגי לי' בנר הכשר משא"כ הכא דמיירי בדברים הצריכים עיון רב ומהאי טעמא אפי' נגד נר הכשר אסור מחשש שמא יטה אפי' עומד אצלו נר שעוה מ"מ אסור להשתמש כנגדן ניהו דבנר שעוה ליכא חשש הטיה מ"מ א"ל שמא יטה נר האחר וזה פשוט מאוד עכ"ל:

דהא י"א דכיבוי הו"מ דאוריית' והוא דעת הרמב"ם דפוסק כר' יהודה דמלאכה שאינה צריכה לגופו חייב עליה:

ועסי' י"ב ר"ל דדינו של הראב"ן דבמאיס לא חיישינן שמא יטה תליא במחלוקת רש"י והרי"ף והרא"ש שבסעיף י"ב דלפי גרסתם דמותר לשמש לבדוק כלים נגד נר של נפט כתב רש"י הטעם משום דמאיס לא חיישינן שמא יטה והיינו כדעת הראב"ן אף די"ל דנפט מאיס טפי מחלב מ"מ נרא' מדברי רש"י דהיכי דמאיס ל"ג שמא יטה. אבל הרי"ף והרא"ש כתבו שני טעמים חדא מפני שנפט אורה רב ועוד דמאיס. וכתב הרב"י דצריכי לשני הטעמים דהא דנפט אורה רב צריך דלא ניחש שמא יטה וכיון דאורה רב אין צריך הטיה. וטעם מאיס איצטריך כי היכי דלא ניחוש שמא יסתפק ממנו כדחיישינן בשמן זית ע"ש והא דלא סגי להו בטעם מאיס גרידא ע"כ ס"ל דאף ע"ג דמאיס א"ל שמא יטה ולכך הוצרכו לטעם שאורה רב מוכח דלא כראב"ן:

(ד) (ס"ק ד) ב' קורין אבל אין פולין:

כתב הט"ז הטעם כיון דכל אחד מפלה במקום אחר הוי ליה כשנים קוראים בשני ענינים דאסור אבל מדברי מ"א בס"ק שאחר זה מוכח דס"ל הטעם דדוקא לדבר מצוה הקילו להתיר בשנים משא"כ לדבר הרשות:

(ה) (ס"ק ה) יזכרנו כו' ולפי מ"ש בשם הב"ח כו' היינו בס"ק שלפני זה. ובספר תוספות שבת הקשה מאי פסקא הא משכחת לה רכיבה דמצוה כגון להביא לולב ושופר וכדומה וגם משכחת קריאת רשות כגון לקרות באגרת רשות (לעניות דעתי אגרת לא הוי רשות גמור דהא מה"ט הותרה הקריאה שמא כתב בו דבר הצורך לנפש כמ"ש לקמן סימן ש"ז א"כ אין זה רשות:

וכן אם כתב בלשון הקודש שיוכל ללמוד ממנו לה"ק גם זה תינו רשות) ונלענ"ד לק"מ דוקא קריאה שרוב הקריאות הן דבר מצוה ואע"ג דלפעמים ימצא קריאה דרשות דבאמת אסור משום האי מיעוטא דרשות לא נאסר קריאה דמצוה משום לא פלוג משא"כ ברכיבה הוא להיפך דרוב הרכיבות הן לדבר הרשות דאסורים ואם לפעמים יקרה רכיבה דמצוה ג"כ אסור משום לא פלוג:

(ו) (ס"ק ו) לומר פיוטים. והוא הדין זמירות כו' ובספר ת"ש הקשה לפמ"ש מגן אברהם בס"ק ג' בשם הב"ח שכ' שמהרש"ל העיר שהמנהג להקל לבדוק ציצית ולבדוק כלים ולקרות ההגדה נגד נר של שעוה וע"כ צ"ל דתפשו עיקר כהפוסקים המתירים בנר שעוה וא"כ כ"ש שיש להתיר נר של חלב דג"כ ל"ל כ"א שמא ימחוט ומוסיף קולא דמאיס. א"כ למה נמנעו לומר פיוטי' הא בבה"כ הנרות הן של שעוה או של חלב וע"ש מ"ש ואני בעניותי לא מצאתי בב"ח היתר קריאת ההגדה בנר של שעוה וזה לשון הב"ח כיון דרש"י ס"ל דבשמש קבוע אסור לבדוק כלים בשמן זית (והוא הדין המבואר בסעיף י"ב אלא שהרב ב"י שם העתיק דעת הרמב"ם שהיא דעה ג' לפי גרסתו) ובאינו קבוע מותר בשמן זית אלא שאין מורין כן. והרי"ף והרא"ש ור"ת ס"ל להיפך דבאינו קבוע אסור ובקבוע מותר לכן בשמן זית אין להתיר בין בקבוע ובין אינו קבוע. כיון דהוא מחלוקת הפוסקים אין להקל בספיקא דשבת דחמיר טובא ומה שנהגו האידנא להקל כו' לפי שסוברי' כהגדולים בנרות קנדיל"א (הוא נר של שעוה) אין לחוש שמא יטה כו' ומה"ט נהגו להקל לבדוק ציצית בהשכמה לאור הנר דקינדל"א מצאתי ע"ש מהרש"ל עכ"ל הב"ח הרי דלא הוזכר היתר כ"א בדיקת ציצית ובדיקת כלים לשמש אבל קריאת ההגדה לא הוזכר ובהני תרתי י"ל דבלא"ה יש סברא להקל בדיקת כלים לשמש הא הוא מחלוקת הרי"ף ורא"ש ור"ת עם רש"י דלחד מנייהו מותר לכן צרפו גם היתר הגדולים בנר שעוה וכן בדיקת ציצית דהא כ' מ"א בס"ק א' והוא הדין שאין בודקין הציצית מט"מ מהרש"ל. הרי הני ג' גדולי עולם הוצרכו לאשמעי' איסור בדיקת הציצית ע"כ משום דס"ד דשרי. ואפשר משום שא"צ עיון כמו שהותר בסעיף י"ב לשמש קבוע:

לבדוק כיון שא"צ עיון רב קמ"ל דאסור דהא אפי' להבחין בין בגדיו לב"א אסור. רק בבדיקת כלים הקילו משום נקיות וכמ"ש מ"א שם עכ"פ יש צד להקל בבדיקת ציצית הואיל וא"צ עיון ואינו רק לפי שעה כמ"ש מ"א בשם הירושלמי בסעיף י"ב לכן צרפו דעת הגדולים המקילים בנר שעוה והתירו בדיקת ציצית משא"כ קריאת ההגדה דאין צד להקל משום היתר דנר של שעוה לחוד לא רצו להקל אלא לפמ"ש מ"א בשמו להקל גם בקריאת ההגדה צ"ל קושית הת"ש בפיוטי' הנ"ל:

(ז) (ס"ק ז) שאימת כו' מסתימת הלשון כו' דהרמב"ם כ' לפני רבן והרשב"א התיר אפי' שלא בפני רבן. ועז"כ מ"א מדסתם המחבר ולא הזכיר בפני רבן משמע דס"ל כהרשב"א דאפי' שלא בפני רבן מותר וכ"כ הט"ז:

ועבי"ד סי' רמ"ה סעיף י"ד אינו ענין לדלעיל אלא הואיל והוזכר פה מקריאת התינוקת הביא מ"ש ט"ז בי"ד דאין לומדין עם התינוקת בשבת דבר חדש שעדיין לא למדו מפני צער התינוק אבל אם כבר למד פעם אחד בחול מותר והם דברי הש"ס בנדרים:

(ח) (ס"ק ח) מפני כו' אבל הר"ן כו' וצ"ל דשמש כו'. ר"ל בשלמא לטעם הש"ע יש לחלק בין קבוע לאינו קבוע דהקבוע רגיל ויודע איזה כלים מצטרכי' לשלחן וא"צ עיון משא"כ שאינו קבוע אבל לדעת הר"ן מאי חילוק יש בין קבוע לאינו קבוע:

איזה כלי יש בו סדק ואז אינו נקי כצ"ל דהכלים שאין בהם סדקים בקל יש לנקותן משא"כ אותן שי"ב סדק קשה לנקותו דאחר הניקוי נשאר דבוק בסדק. והקבוע יודע איזה כלי שיש בו סדק ואינו נותנו על השלחן או מנקהו במקום הסדק כי ידע מקומו וא"צ עיון משא"כ שאינו קבוע:

(ט) (ס"ק ט) יש כו' דמאיס ג"כ ר"ל ניהו דנפט אורו רב וא"צ להטייה. מ"מ הא א"ל שמא יסתפק ממנו דהא הקבוע אפי' בשמן זית היה מותר דל"ל לגביה לשמא יטה אפי' הכי אסור משום שמא יסתפק ממנו מש"ה כתב דמאיס ג"כ ול"ל לשמא יסתפק:

(יא) (ס"ק יא) שמא כו' עסי' רס"ה ס"ב דדוקא אם השמן הוא בכלי אחר ואין הפתילה מונחת בתוכו י"ל שמא יסתפק אפי' בשאר תשמישים דלא יסיק אדעתיה דיש בזה משום מכבה משא"כ כשהפתילה מונחת תוך השמן יודע להזהר שלא יסתפק רק אם מקרב ידיו אפי' כה"ג שהפתילה בתוך השמן חיישינן שמא יסתפק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.