מחצית השקל/אורח חיים/קסא

מחצית השקל ‏ אורח חיים קסא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(ד) ס"ק ד אין לחוש כו' דבר על היד דטמא אפי' דבר שהוא רפוי ואינו חוצץ מ"מ טמא דמים שנים הבאים לטהר מים הראשונים כמו שכ' שם סעיף ב' אין מטהרים כי אם המים שעל היד ולא המים של דבר אחר ונשארו המים שעל אותו דבר בטומאתו וא"כ הוא הדין הכא ניהו דאינו מקפיד ואינו חוצץ מ"מ אין המים מטהרים את המים שע"ג דבר הדבוק ליד:

בטל לגבי יד והוי כיד והמים שנים מטהרים אותו:

כשנטל מרביעית דאין בהם טומאה וא"צ טהרה כמ"ש שם סעיף ט':

(ה) (ס"ק ה) הטיט כו' וכמ"ש בי"ד סי' קצ"ח סעיף י"ח כ' הרב"י צואה שתחת הציפורן שלא כנגד הבשר חוצץ כו' ובצק כו' אפי' כנגד הבשר חוצץ כו' ולפי שאין יכולת לכוון מה נקרא נגד הבשר או שלא כנגדו. נהגו הנשים ליטול צפרניהם כו' עכ"ל והאי טעמא שכ' לפי שא"י לכוון מה נקרא כו' ע"כ לא מחשש בצק הוא דהא בבצק אפי' נגד הבשר חוצץ ובלאו האי טעמא היו צריכים לנקר הכל או ליטול צפרניהם אע"כ דבצק לא שכיח שימצא תחת הצפורן ומש"ה לא היו נוהגים ליטול הצפרנים אלא מחשש צואה וא"כ לפי מ"ש רמ"א פה דהוי כמיעוט שאינו מקפיד א"כ למה נהגו ליטול הצפרנים אע"כ שלא כנגד הבשר אפי' צואה מקפידים וחוצץ וא"ש:

(דל"ל דוקא בטיט ובצק מקפידים שלא כנגד הבשר אבל לא בצואה ומשום בצק כ' הרב"י לפי שאין יכולת לכוין כו') ז"א דהא הרב ב"י שם לא הזכיר כלל מזה שאין מקפידים כו' ולחלק בין נטילה לטבילה הי' נראה למ"א דוחק וע"ש בש"ך:

בשבת כו' עסי' ש"ב סעיף ז' ר"ל דודאי אין האיסור משום טוחן דדוקא ביבש י"א שם בסי' ש"ב דאסור משום טוחן אבל לא בלח וטיט שתחת הציפורן סתמא לח הוא אלא איסורו משום ממחק דממחק הציפורן כשגורר הטיט מתחתיו והוא דומיא דמ"ש שם סעיף ח' אין מגררין בסכין או בהוי ממחק:

(ו) (ס"ק ו) מקפיד הוא כו' ובס' פ"י כו' דמאחר דהרב"י מסתפק והרשב"א מקיל אזלי' לקולא כצ"ל ור"ל דהרב"י נסתפק פה בסי' זה וגם בי"ד סי' קצ"ח ובי"ד בחבורו הארוך ר"ס קצ"ח כתב הרב"י דמשמע מדברי הרשב"א להקל דגם לקולא אמרינן דבטלה דעתו אף שכ' שם הרב"י שמדברי הרמב"ם משמע קצת לאיסור מ"מ כיון שאין מבורר להדיא מדברי הרמב"ם מ"ה נקט הפ"י להקל:

(ז) (ס"ק ז) הי' כו' ואם הוא טבח ומכ"ש כו' ראיתי בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' ס"ט חלק על רמ"א בי"ד סי' קצ"ח סעיף י"ז וכן על מ"א סי' קס"א ס"ק ז' שכ' ואם הוא טבח ומ"ש ויש דם ושומן על ידיו כו' וכ' וז"ל ולא עיין בש"ע גופא דהתם לא קאמר אלא נמצא בבגדו ואף את"ל דדעתייהו דגופו ובגדו שוין כו' מ"מ סוגיא דפסחים דף ס"ה וזבחים דף ל"ה בהא דשבח הוא לבני אהרן לא משמע כן ושם בתחלת התשובה הביא סוגי' הנ"ל דאמרי' שבח הוא לב"א שילכו עד ארכובתיהן בדם ומשני לח הוא ואינו חוצץ משמע דיבש חוצץ וכ' דצ"ל דוקא על צביעה אין צובע מקפיד אבל דם וכיוצא בו שנפשו ש"א קצה בו מקפיד וכ' ודוחק לו' כיון דצריך הכהן לעמוד רגלו על הרצפה בלי חציצה כו' הוי כרובו שאינו מקפיד וגזרו אטו רובו המקפיד דזה לא הוי רובו ממש וגם אפשר דל"ג שבות במקדש כה"ג עכ"ל ותמוה בעיני לחלוק על רמ"א ומ"א ולהגיה בראש פכ"ה ע"ש ולענ"ד הוא נגד החוש וסברא דבר שהוא שבח לאדם יקפיד עליו א"ו דמ"ש ודוחק לו' כו' ואף שנראה דוחק בעיניו לענ"ד היא דרך כבושה ומה לי עומד ע"ג דם או מה דתנן בזבחים עומד ע"ג כלי כו' פסול דלא בעינן רוב הגוף כ"א רוב תחתית הרגל כמו בנט"י דסגי ברוב היד ולא בעינן רוב הגוף וגם מ"ש דל"ג ע"ש במקדש מנ"ל הא והרבה שבותים גזרו שם ועוד בלא"ה עיין במהרש"א שבת דף מ"ב בתוס' ד"ה גחלת כו' וק"ל:

ספי"א דזבחים דף צ"ח ע"ב כצ"ל:

עיין ברמב"ם שכ' ג"כ דהוי ספק:

דה"ה בכל הדברים החוצצים. ר"ל אי איכא תרתי כגון אם הוא צובע וטבח ונמצא דם על ידיו וגם צבע:

(ח) (ס"ק ח) שהדיו. ומי שכותב תדיר דהוי הדיו לגבי' כמו ידיו צבועים לגבי צובע ועיין בש"ך וט"ז י"ד סי' קצ"ח דאפי' במי שאינו צובע אין הצביעה חוצצת אא"כ יש ממש מהצבע על ידיו אבל מראה גרידא אינו מזיק וה"ה שחרורית שאין בה ממש אינה חוצצת וכן משמע מלשון הש"ע פה שכ' ויש מממש הצבע על ידיו כו':

(ט) (ס"ק ט) גלדי כו' ואם מצטער כו'. דאז ודאי אינו מקפיד:

(י) (ס"ק י) ואפילו כו' ובלבד שנטל מרביעית כמ"ש ס"א במ"א ס"ק ד'. דהא מים שניים אין מטהרים מים שע"ג הטבעת ותי' א' של מ"א שם כיון שהוא דבוק ליד בטל לגבי יד הא אדרבא מיירי ברפוי ואינו דבוק וע"כ צ"ל דמיירי שנטל מרביעית כתי' השני שכ' בס"ק ד':

(יא) (ס"ק יא) בשעת כו' אא"כ יש בו אבן טוב. דאז מקפיד אפי' בשעת נטילה ואפי' הוא אינו מקפיד בטלה דעתו:

(יג) (ס"ק יג) כדעת כו'. עבי"ד סי' רי"ד דבכל דבר אם בשעה שהתחיל לנהוג הי' דעתו לנהוג כן לעולם ונהג כן אפי' פעם א' צריך התרה כו' לפיכך הרוצה לנהוג בקצת דברים המותרי' לסייג ולפרישות יאמר בתחלת הנהגתו שאינו מקבל עליו בנדר וגם יאמר שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההוא או בפעמים שירצה ולא לעולם עכ"ל שם:

מלוכלך כו' כ"כ היש"ש שם. ודע שכ' בס"ח סי' נ"ח וז"ל ואל יגדל אדם צפורניו פן יכנס הטיט בהן ואמרו חכמים הטיט והבצק שתחת הצפורן אפילו נגד הבשר חוצץ ועוד שמא יכנס לתוכן חלב או דבר איסור ויהיה נכשל ומביא ע"ז מעשה רב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.