מחצית השקל/אורח חיים/טז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png טז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כ' מ"א וז"ל בתשו' רמ"א כו' דמוטב לילך כו' משמע מלשונו דעכ"פ אין לברך עליו וכן משמע מדברי ד"מ שהביא מ"א. וכן קרא' תגר על טליתות קטנים הללו המרדכי וב"ח וט"ז. ובש"ע באר היטב ראיתי שכ' וז"ל ובס' פרי הארץ כ' בשם ס' דרך חכמה ששיעורו ג' רביע אמה באורך. וחצי אמה ברוחב עכ"ל. אבל לא ידעתי מקום מוצאו של שיעור זה. גם אינו מבואר באיזה אמה נמדד. ואין ספרים הללו תחת ידי. וראיתי בס' צאן קדשים במנחות דף מ"א ע"ב אהא דתניא ושוין שלא יביא אפי' אמה על אמה מטלית אחר ובה ציצית ותולה בה והוא דין הנזכ' לעיל סי' ט"ו ס"ב. וכ' רש"י הטעם דעל כנפי בגדיהם כתיב וכנף זה לא לא היה מבגד זה בשעת עשיה כדלעיל סימן ט"ו ס"ב. וכ' בס' צאן קדשים וז"ל והנ"י כ' משום תולמ"ה. ואפשר דרש"י ס"ל כיון דהי' אמה ע"א הוי שיעו' טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו. ויכול לעשות ארבע ציצית על אותה חתיכה דלא הוי תולמ"ה מש"ה כ' רש"י דעל כנפי כולי עכ"ל ס' צ"ק הנ"ל. וא"כ שיעו' אמה על אמה. לפי דעת ס' צ"ק במחלוקת שנויה לדעת רש"י הוה שיעור ט"ק אמה על אמה. ולדעת הנ"י שכ' הטעם משום תולמ"ה ע"כ אמה ע"א אין בו שיעו' שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו. ואמה של הש"ס בת ששה טפחים הוא שלשה רביע אמה מעהררי"ש. וא"כ אם אורך הטלית קטן ג' רביע אמה מעהררי"ש וגם רוחב ג' רביע אמה מעהרי"ש. יש מקום לסמוך על שיט' רש"י לפ"ד ס' צ"ק הנ"ל. אך לפמ"ש מ"א בסי' ט"ו ס"ק מ"ג אין ראי' מרש"י דגם רש"י נתכוין לטעם תולמ"ה עיין שם. א"כ אדרבא משמע דגם לרש"י אמה על אמה אין בו שיעור טלית:

דלא ליתי אוירא דה"ג כו' לשון מושאל הוא זה. ועיק' הטעם שיהיו נכרים היטב ויהיה על הכתפים ג"כ תור' בגד ולא שם רצועות אבל אוירא דה"ג כו' לא שייך כאן לפמ"ש התוס' בעירובין דף י' ע"ב הובא במ"א לקמן סימן שס"ב ס"ק ט"ז וז"ל דאוירא דעלמא לא אמר' דאתי ומבטל מחיצתא אלא באויר שאני חושב כסתום עכ"ל ע"ש:

(ס"ק א) קטן כו' דלא כמ"ש הב"ח דהטור חולק על הסמ"ק דבסמ"ק כ' קטן שהגיע לחינוך. וס"ל להב"ח דהיינו בן שש ובן שבע כ"א לפום חורפי' וא"כ חולק על הטור שכ' בן תשעה. ומ"א ס"ל דגם הגיע לחינוך שכ' סמ"ק ר"ל בן תשעה והיינו כדעת הטור. וכמ"ש התוס' בעירובין דף ב' ע"ב ד"ה שהגיע לחינוך כו' ומ"מ התוס' שם סיימו ולא נהירא עיין שם:

(ב) (ס"ק ב) כשהגדול לובשו משמע מלשונו כו' ז"ל הברייתא מנחות ד' מ' ת"ר טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו והגדול יוצא בו עראי לשוק חייבת אין הקטן מתכסה בו כו' אע"פ שהגדול יוצא בו עראי לשוק פטורה וכ' הרב"י שמהרי"א ומהריב"ח ס"ל דמה שאמרה הברייתא והגדול יוצא כו' אינו תנאי דאין הדבר תלוי כ"א בזה אם הקטן מתכס' בו ראשו ורובו אלא דאי הוי קתני טלית שהקטן מתכס' בו ראשו ורובו חייבת ה"א דהקטן כשמתכס' בו חייב לכן סיים והגדול כו' לאשמעי' דהחיוב הוא דוקא על הגדול כשלובשו אלא דמשערי' בקטן אי מתכסה ראשו ורובו ודייקו פי' זה. חדא דאי מ"ש והגדול כו' הוא תנאי ואפי הקטן מתכסה בו ר"ו. אי אין הגדול יוצא כו' פטור' א"כ בסיפא דקתני אין הקטן כו' ה"ל ג"כ לומר איפכא אם אין הגדול בו' אע"פ שהקטן מתכסה כו' פטור'. א"ו מ"ש והגדול יוצא כו' אינו תנאי ועוד מדכ' הרמב"ם כלשון הרב"י פה בש"ע ולא התנה דבעינן שיהי' גדול יוצא בו א"ו דאין זה תנאי אלא לפרש שלא נטעה מ"ש טלית שהקטן כו' חייבת ר"ל שהקטן חייב אם לבשו כנ"ל וא"כ הרמב"ם שהתחיל וכ' שיעור טלית שחייב כו' מבואר דהחיוב קאי על הטלית ולא על הקטן עכת"ד ומדכתב הרב"י ל' הדמב"ם דליכא למטעי דהחיוב על הקטן ואעפ"כ הצריך רמ"א לכתוב ודוקא כשהגדול כו' ע"כ ס"ל לרמ"א דמ"ש הברייתא והגדול יוצא כו' הוא תנאי דלא כמהרי"א ומהריב"ח הנ"ל:

וכן משמע בטור שכ' ג"כ שיעור טלית להתחייב כו' כל שהקטן כו' והגדול כו' עכ"ל והב"ח כ' כו' עיקר כוונתו מה שהביא דברי הב"ח לאשמעי' שגם הב"ח ס"ל דמ"ש הברייתא והגדול יוצא כו' הוא תנאי כרמ"א גם כ' הב"ח דין חדש:

וכ"מ בגמרא. ר"ל דמ"ש והגדול יוצא כו' הוא תנאי:

דאי כפי' כו' דמ"ש והגדול יוצא אתי לאשמעינן דהחיוב דוקא על הגדול. ואף הרמב"ם כו'. רצה ליישב קושיית' על הרמב"ם הנ"ל:

דמסתמא כשהקטן כו' ר"ל דוקא ברייתא דקתני קטן שתם הוצרך להתנות דוקא כשהגדול יוצא. אבל הרמב"ם שכ' קטן המתהלך לבדו כו' וקטן כזה ודאי אין הגדול מתבייש כו' ולא הוצרך להתנות:

וכ"מ בראב"ד שכ' ע"ד הרמב"ם וז"ל יפה אמר (דבעינן קטן המתהלך לבדו) שלא בכל קטן משערי'. שהרי אמרו והגדול יוצא עראי. אלמא לאו בכל קטן משערי' עכ"ל. ואי ס"ל כפי' מהרי"א ומהריב"ח מאי ראי' מייתי הראב"ד וע"ד ראיי' מהרי"א ומהריב"ח השני' מה שלא אמרה הברייתא בסיפא גם להיפוך אם אין הגדול כו' אע"פ שהקטן כו' פטורה. צ"ל דהברייתא ס"ל דאתי ממילא מק"ו ממה שפטר' כשהקטן מתכסה כו' ואין הגדול יוצא כו' כ"ש להיפוך כשהגדול יוצא כו' ואין הקטן מתכסה גם כשהגדול יוצא מן הסתם קטן מתכסה ודברי הברייתא בהווה ולפי אורחא דמלתא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.