בית יוסף/אורח חיים/טז

בית יוסף ‏ אורח חיים טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שיעור טלית להתחייב בציצית וכו' ברייתא בפרק התכלת (מ:) טלית שהקטן מתכסה בה ראשו ורובו והגדול יוצא בה דרך עראי חייבת בציצית אין הקטן מתכסה בה ראשו ורובו אע"פ שהגדול יוצא בה עראי פטורה ופירש"י וגדול יוצא בה עראי שאינו בוש לצאת בה לשוק ובנמוקי יוסף כתוב טלית שהקטן המתבייש לצאת לחוץ בלא כסות מתכסה בה ראשו ורובו חייבים דכסותו קרינן ביה והרמב"ם כתב בפ"ג ותהיה מדתה כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו ולילך עמו וכתב הראב"ד יפה אמר שלא בכל קטן משערין אלא בזה שיכול לילך לבדו שהרי אמרו והגדול יוצא בו עראי אלמא דלא בכל קטן משערינן ע"כ. ורבינו שכתב שהוא בן ט' שנים משמע דהיינו דלא כהרמב"ם דהא פחות מבן ט' נמי מתהלך לבדו בשוק ואפשר שרבינו מפ' דה"ק הרמב"ם קטן המתהלך לבדו בשוק עם טליתו ואינו צריך אחר לשמרו שלא יאבד הטלית וכדמשמע מדברי סמ"ג וסובר רבינו דכל שהוא פחות מבן ט' צריך לשמרו שלא יאבד הטלית: כתוב באורחות חיים כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן פי' באורך וברוחב: כתב רבינו הגדול מהרי"א ז"ל דהא דקתני שהגדול יוצא בו עראי פירושי קא מפרש שזה הכסות חייב מפני שהגדול יוצא בה עראי לא מפני שהקטן מחויב שהרי הקטן פטור ולפיכך אמר בברייתא אין הקטן וכו' ולא פירש אין הגדול שהוא אינו תנאי ולפיכך כל טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו הוא חייב בלא תנאי אחר כן תמצא בהרמב"ם שלא הזכיר שיעור אלא קטן לבד וכן בסידור ר"ע עכ"ל וכך כתב הר"י ן' חביב ז"ל וכתב עוד וז"ל שהזכיר והגדול יוצא ברישא דברייתא כדי להזכירו בסיפא ויאמר אע"פ שגדול יוצא בה שאם לא יאמר גדול יוצא כלל רק שיתלה הדבר בקטן יכול להתכסות וכו' היה מקום לחשוב שאע"פ שלא יתכסה בו הקטן יתחייב אם גדול יוצא בה באקראי ע"כ הזכירו בראשונה להודיענו כי לעולם לא יתחייב עד שיהא ראוי לכסות קטן וכו' אחר שכתבתי זה עיינתי בלשון הברייתא ופירושה וראיתי כי לפי האמת אין לנו צורך מאלה הפלפולים כי לא נאמר בה לשון זה שיעור טלית להתחייב בציצית אלא ת"ר טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו וכו' הכוונה האמיתית לזאת הברייתא להורות מה יעשה הגדול היוצא באקראי בטלית קטנה אם יתחייב בציצית או לא ואמר שאם דרך הקטן לכסות בו ראשו ורובו אז יתחייב הגדול שיצא בה באקראי אבל אם אין הקטן מתכסה בה ויצא בה הגדול באקראי פטורה ויכול לצאת בה בלא ציצית וראיה מוכרחת לזה הפירוש מלות קצרות שראיתי בנמ"י בפי' זאת הברייתא והם אלה: חייבת כסותו קרינן ביה: פטורה דלא כסותו הוא ע"כ והרב המחבר לא דקדק בלשונו וחזר לכתוב הברייתא ול' הרמב"ם וכאן מקום הטעות כי הרמב"ם העתיק כוונת הברייתא במלות קצרות ע"כ לא הוצרך להזכיר גדול יוצא לא בתחלה ולא בסוף ואין מקום לטעות בלשונו כי הוא זה כסות שחייב אדם לעשות בה ציצית היא כסות שיש בה ד' כנפים ותהיה מדתה כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק וא"צ אחר לשמרו הרמב"ם דבר מלות קצרות מדוייקות לתת דין על הטלית אז א"צ להזכיר רק התנאי שהקטן מתכסה בה וכו' והברייתא היא פסק דין להורות לגדול היוצא מה יעשה בה והכוונה אחד אלא שרבינו יעקב רצה להתחיל בלשון הר"ם ולסיים בלשון הברייתא ובזה נתן מכשול לפנינו בלשונו לפלפל חוץ מן האמת עכ"ל וכתבתי זה ללמד דעת לתלמידים שלא ימהרו לפלפל בדברי הפוסקים עד שיראו מקום מוצא הדין:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.