מהרש"א - חידושי אגדות/תענית/ב/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
תענית ב א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שנאמר עושה גדולות ואין חקר נפלאות וגו'. כצ"ל והיינו האי קרא דכתיב באיוב סימן ה' גבי האי קרא דמייתי הנותן מטר וגו' אבל קרא דבספרים שלפנינו עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות וגו' כתיב שם סימן ט' ולא כתיב לגביה מטר ונראה לפרש לגבי מטר על פי מ"ש פ"ק דבבא בתרא מי פלג לשטף תעלה הרבה טיפין בראתי בעבים כו' שאלמלא ב' בדפוס אחד מטשטשות הארץ כו' ודרך לחזיז קולות הרבה קולות בראתי בעבים כו' שאם היו ב' יוצאין בשביל אחד מחריבין עולם כו' כמפורש שם ועל דרך זה כוון ה"נ בהאי קרא לגבי מטר עושה גדולות גו' בטיפי המטר נפלאות עד אין מספר בקולות שנתהוו במטר וק"ל:
כתיב הכא עושה גדולות ואין חקר וכתיב התם הלא ידעת וגו' ואין חקר לתבונתו כו'. באה הג"ש מאין חקר לאין חקר ע"פ מ"ש הגם שיש לאדם להשיג ולחקור במציאות העולם ובבריאתו מתוך הטבעיים מ"מ מה שלא ישיגיתלה בקוצר השגתו בזה וכי הוא עמוק ומי ימצאנו וכמ"ש פ' אין דורשין במכוסה ממך בל תחקור במה שהרשית התבונן וז"ש הלא ידעת אם לא שמעת וגו' בורא וגו' ר"ל גם בלאו שמיעה מתוך התורה בראשית ברא וגו' הלא אפשר שידעת מתוך החקירה בזה ומסיים אע"פ שהרשית להתבונן בזה מ"מ אין חקר לתבונתו ומה שלא תשיג תתלה בקוצר השגתך ועומק המושג ממך:
כתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה כו'. כתבו התוס' אמאי נקט גבורות טפי מכח וכמו כן הל"ל מזכירין כח גשמים כו' וי"ל משום דהברכה מתחלת בגבורה להכי נקט גבורה עכ"ל ואני מוסיף בזה ע"פ מ"ש דהג"ש בא מאין חקר שברכת תחית המתים מיוסד בזה דאין חקר לגבורתו דגבורות האדם שהוא ממית החיים ואתה גבור בהפך זה שאתה מחיה מתים וכן הם הגשמים שבאים בגבורות ומביאים רחמים לעולם כדלקמן בפרקין ועד"ז אמרינן לקמן גדול יום הגשמים כתחית המתים:
ומנלן דבתפלה כו' וכתיב בתריה ונתתי מטר וגו'. וא"ת ומאי קבעי ליה ומנלן דבתפלה הא מפורש בתפלת שלמה בהעצר השמים ולא יהיה מטר וגו' והתפללו וגו' וי"ל דקרא לא איירי אלא בהעצר כבר השמים בעי תפלה ע"ז בעת צרה אבל הכא בעי בלאו עת צרה אלא בתפלה קבועה שבכל יום מנלן ומייתי לה מלעבדו בכל לבבכם וגו' איזה עבודה כו' דאיירי בעבודה ותפלה קבועה שבכל יום וק"ל:
שלא נמסרו לשליח כו'. כתבו התוספות וא"ת הא אמרינן דמפתח של גשמים נמסר לאליהו כו' ויש לומר כו' ע"ש ונראה דרש"י הרגיש בזה שפי' שלא נמסרו לשליח אחד ביחד עכ"ל וכיוצא בזה כתב בע"י ע"פ ב"ר כשבקש הקב"ה לתת מטר בימי אליהו המית בנה של צרפית וכשבקש אליהו מהקב"ה שיחייהו א"ל ג' מפתחות שיש בידי אין נאה שיהיו שנים ביד התלמיד וא' ביד הרב וכתב בע"י ולישנא דגמרא לא משמע כן אלא שאף אחד לא נמסר ביד שליח ונראה דלק"מ שלא נמסר המפתח של גשמים לאליהו כו' אלא שאליהו עצר את המטר וכן מפתח של ת"ה לא נמסר לאליהו ולאלישע אלא שבתפלה החיה הקב"ה את המת עכ"ל. ונעלם ממנו ההיא אגדה דפרק חלק דאיתא בהדיא שנמסר לאליהו אקלידא דמטרא וכיון דחזא הקב"ה דאיכא צערא בעלמא כו' חלה בן האשה בעא אליהו רחמי למיתן לו אקלידא דת"ה כו' ע"ש: וכתבו עוד התוס' והא כתיב פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כו' אמאי לא חשיב ליה הכא וי"ל דלא חשיב אלא מפתחות של טובה וכו' ואם תאמר הא אמרינן יורקמי שר של ברד כו' ע"ש ולא ידענא מאי קשיא להו משר של ברד דההוא לאו כלי זעמו הוא דהא לטובה בא כמפורש בפרק ע"פ אמר יורקמי שר הברד כו' ארד ואצנן הכבשן ואציל לצדיקים כו' ובעיקר קושייתם עיין בע"י בשם הראב"ד תירוץ לזה:
של חיה דכתיב ויזכור וגו' יש לדקדק אמאי לא מייתי קרא דלעיל מיניה גבי לאה דכתיב וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה וי"ל דניחא ליה לאתויי קרא דרחל שנסמך מלת ויפתח לשם וישמע אליה אלהים ויפתח וגו' וכן בשל גשמים יפתח ה' לך וגו' ובתחית המתים כי אני ה' בפתחי את וגו' אבל האי קרא דלאה לא נסמכה הפתיחה לשם איכא לפרושי דכינוי ויפתח לא קאי אשם אלא אמי שבידו לפתוח שנתן הקב"ה המפתח בידו ומיהו בפותח את ידך אע"ג דלא נסמך לשם דרשו בו כן לפי שפותח ומשביע הם בלשון נסתר ושינה לכתוב ידך בלשון נוכח ולא כתיב ידו בלשון נסתר לדרוש מיניה ידך ולא ע"י שליח ובזה יתיישב למה לא הביא קרא דלעיל מיניה תפתח ידך ישבעון וגו' דכיון דאינו נסמך לשם וגם כוליה בלשון נוכח יש לפרשו אשליח שנותן בידו המפתח ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |