מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/ע/א

מהרש"א - חידושי אגדות סנהדרין ע א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא נחם כו'. משום דאמרינן בכמה כתובים קלקולים הבאים מן היין כגון מעשה נח והשותים במזרקי יין ואומר הרואה סוטה בקלקולה יפריש עצמו מן היין וכמו שעשו בני יונדב בן רכב ועל כן היה ראוי שלא לבראו כלל אי לאו לנחם אבלים כו' וק"ל:

שמאדים פניהם של רשעים בעה"ז ומלבין פניהם לעה"ב כו'. דכתיב בתר הכי אחריתו כנחש ישוך וגו' דהיינו אחריתו של אדם שהוא עוה"ב ושאמר אל תרא יין שאחריתו דם כי מתוך מריבה וקטטה על היין עם חברו בא הוא או חברו לידי פצע וחבורות של דם כמ"ש למי שיח למי פצעים וסיפיה דקרא כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים כתיב בכיס וקרינן בכוס ר"ל שאם יתן האדם את עינו שלא לשתות יותר מדאי בין לפי ממון שבכיס ובין לפי היין שבכוס ולא ישתכר הרבה אז יתהלך במישרים עם חברו ולא יבא עמו לידי קטטה וק"ל:

וכתיב תירוש זכה כו'. והוא כמו תהא ראש ותהא רש ואמר לא זכה משמהו בשי"ן כפירש"י וח' במקום ה' שמתחלף באחע"ה:

מרישיה לסיפיה מדריש. רצה לומר הני לשונות מדרשי למי אוי למי אבוי למי שיח שצועק על ג' מיני צרות האחד אוי על כאב ראשו כששותה יותר מדאי והב' אבוי על אבוד ממונו בקנותו היין הג' שיח הוא צער שמצער על אבוד זמנו ואמר למי פצעים חנם דשאר כל אדם גם אם יבא לו פצע מאדם אחר המזיקו אינו חנם שמשלם לו המזיק אבל זה יש לו פצעים חנם שאינו יודע בשכרותו ממי בא לו הפצע שישתלם ממנו ואפשר הוא היה הגורם או שעל ידי נפילה באתה לו הפצע. ואמר לבאים לחקור ממסך רצה לומר אותו שבא לחקור על היין אם הוא מסוך שיותר חפץ ביין חזק וקשה שאינו מסוך שבו ישתכר יותר ולא עביד כדרבא דרמי ליה על חד תלתא דאז אין משתכר בו ולכך אמר רבא חמרא וריחני פקחין שלא היה שותהו חזק וקשה כ"כ ורש"י לא פירש כן גבי לחקור ממסך ע"ש ומאן דדריש מסיפיה לרישיה הכי קאמר למי שיש לו אוי בג' ימים ראשונים באבילות ולמי שיש לו אבוי בשבעה ימים של אבילות ושיש לו שיח בל' ימי אבילות ולמי שיש לו צער שיש לו פצעים חנם ולמי שיש לו בכייה וצער שעל ידי זה חכלילי עינים וכל אלה לפכוחי צערייהו ראוי להיות מאחרים על היין וק"ל:

י"ג ווי"ן נאמרו ביין ויחל וגו'. נראה הכונה בזה כי הי"ג ווי"ן שזכר הם בי"ג תיבות שהם כולם פעולות ולא שמות ומלות כמ"ש התוספות דויפת לא קחשיב לפי שהוא שם ולהורות לנו על כל פעולות הבאות מהיין ראוי לצווח עליהן וי שהרי אם נעיין בי"ג פעולות האלה שזכר הששה הראשונים ויחל ויטע וישת וישכר ויתגל וירא הם מהפעולות הרע והששה האחרונים ויקח וישימו וילכו ויכסו ויקץ וידע הם מצד פעולות הטוב ויגד לאחיו וגו' הוא הממוצע ביניהם והזכיר בכולן לשון וי להורות שאף פעולות הטובות היו נמשכים מפעולת הרע לצווח עליהן וי כי לולא פעולות וישכר ויתגל וגו' היה בטל פעולות ויקח וישימו ויכסו וגו' וק"ל:

מ"ש רביעי נלטייה בהדיא כו' עי' בחידושי הלכות:

מאיש האדמה דהיינו אדם הראשון כפירש"י ורצה לומר אדם הראשון נקרא איש האדמה שנברא מן האדמה כדכתיב וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה אבל שאר כל בני אדם ממנו נבראו ולא מן האדמה אבל אין לפרש דלכך נקרא אדם הראשון איש האדמה בעבור היות ממשלתו על כל האדמה וממנו נתיישבה דא"כ מה"ט גם נח ראוי לקרות ע"ש זה איש האדמה אחר המבול כמ"ש הרמב"ן ומנא לן למידרש לא היה לך ללמוד מאדם כו' ודו"ק:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---