מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/ע/ב
מהרש"א - חידושי אגדות 
סנהדרין ע ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א ערוך לנר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ע"ב אין לך כו' אלא יין כו'. במסכת ברכות גרסינן בזה שנאמר בנח וישת מן היין וישכר אבל בשמעתין לא גרסינן ליה וכן נראה לשם מפירש"י ונראה כן מלשון יין כדאמרי' פ' בתרא דיומא למה נקרא שמו יין שמביא יללה לעולם ויין מלשון תאניה בפירש"י שם ובגימטריא יל"ל:
שאין התינוק יודע כו'. וע"ד זה אמרו בסוף פרק לולב הגזול קטן שיכול לאכול כזית דגן מרחיקין מצואתו שנאמר יוסיף דעת יוסיף מכאוב ובב"ר נדרש גבי אדה"ר ע"י שהוסיף דעת הוסיף מכאוב וק"ל:
מה ברי ומה בר בטני כו'. יראה דדרשות האלו מלשון בר שכתוב לשון תרגום במקום בן בלשון הקודש שהרי כל הספר נאמר בלה"ק וע"כ דרשו בו שאמרה מה ברי דהיינו שאתה בירור שלי לחובה שהכל יודעין שאביך ירא שמים וירא חטא ואינו משתכר כדאמרי' לא תירוי ולא תחטא ויאמרו אמו גרמה לו שהיא שיכורה והוא בן מאחד מתשע מדות בני שיכורה וע"כ הוא שיכור ואמר מה בר בטני כל הנשים כו' כדי שיהא לי בן מזורז ומלובן והיינו בן ברור וזך בשכלו לתורה כמ"ש נשקו בר וגו' וכן מה בר נדרי שאני נדרתי ואמרתי יהא לי בן מזורז וממולא לתורה ולנביאות שיהא ברור וזך בשכלו גם הנביאות נקרא בר כמ"ש מה לתבן את הבר:
מה לך אצל מלכים כו'. מלת למואל דריש למה אל ששאר מלכים המשתכרין אומרין כן אבל למואל קמא דברישא דענינא דברי למואל על שלמה נאמר וכפירש"י ולמואל כמו לאל כמו למופי שהוא לפי ועוד נראה כי ע"ש שהיה שלמה מתנהג בתחלה להשתכר כל הלילה כשאר מלכי' בזמנו והיה ישן עד ד' שעות כדאמרי' במדרשות שעשה כן ע"י בת פרעה ולזה נקרא אז למואל כמו למה לנו אל שהיה ג"כ משתכר כשאר מלכים בזמנו ולא היה נכנס בבקר למקדש האל וק"ל:
מי שכל רזי עולם גלוי לו ישתה כו'. מי שכל רזים והסודות גלוים לו וראוי בדעתו להיותן סודות אצלו שלא לגלותן לאחרים ישתה יין וישתכר לגלות הסודות כמ"ש בפ' אד"מ נכנס יין יצא סוד וא"ד מי שכל רוזני עולם משכימין כו' דהיינו סנהדרין שנקראו כן ע"ש שעוסקין ברזו של עולם דהיינו בד"נ כדאמרי' פ' היו בודקין והם משכימיי לפתחו ללמוד ממנו לדון בד"נ שאתה חכם יותר מהם כמ"ש ויחכם מכל האדם מאיתן והימן וכלכל ודרדע ומשכימים לפתחך לדון בד"נ בבקר כמו שאמר דינו לבקר משפט ואתה שותה יין ומשתכר ועדיין אתה ישן לבקר בהשכמה עד ד' שעות וק"ל:
כי בער אנכי מאיש וגו'. פירש"י בההוא משא כתיב עכ"ל ואינו כן אלא בפרשה הקודמת כתיב בתחלת דברי אגור בן יקה המשא וגו' ע"ש וצ"ל דאין מוקדם ומאוחר דההוא משא דבער אנכי מאיש וגו' בתר משא אשר יסרתו אמו אמר שלמה להודות לאמו:
זה אדם הראשון. פירש"י שנכשל ביין וכו'. ויהי' מ"ם מאיש מ"ם היותר כמ"ם ויחכם מכל האדם ועוד יש לפרש כי בער ששתיתי יין ולא למדתי מאיש ולא הבנתי מאדם שלא לשתות ולהשתכר ביין ויהי' מ"ם מאיש כמו מן כמ"ם מכל מלמדי השכלתי וגו' וק"ל:
ולא בינת אדם לי זה אדם הראשון כו'. וכמ"ד לעיל אילן שאדם אכל ממנו גפן היה דהיינו היוצא מהגפן א"נ לאינך תנאי שהיה לו ללמוד מאדם הראשון שהיה מסתפק בלא יין כדמשמע מקרא ויחל נח ויטע כרם וגו' שאז היה תחלת נטיעת הכרם שיהיה ראוי לשתות וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |