מהר"ם שיף/כתובות/פח/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' הרי בא טובי'. ואפילו ידעינן טובי' אחר כיון שבא זה מתחלה וכו'. אשר"י ע"ש:
גמ' שכן וקרוב מאי. אפשר לפרש שכן לחוד או קרוב לחוד אמרי' ת"ח עדיף אבל שכן וקרוב כחדא נגד ת"ח מהו ת"ש טוב שכן וקרוב אפילו מאח והא ודאי הא דת"ח קודם לקרוב היינו קרוב בעלמא שאינו ראוי ליורשו אבל אם יש לו אח ושמו טוביה בהא לא מיספקא ליה [דבודאי אח עדיף] וכיון דשכן וקרוב טוב אפילו מאח הראוי ליורשו כ"ש מת"ח. ופשוטו מבואר דקרוב דקרא היפוך רחוק [לא קרוב ממש]:
ברש"י בד"ה זבינתיה לכתובתה וכו' שיעבוד כתובתה. משום דלעיל קאמר בהדיא המוכר שט"ח לחבירו שחל המכירה על השטר משא"כ כאן דלא קאמר שטר כתובה הוי משמע כתובת חוב של מנה ומאתים בעל פה [ולכך הוצרך לפרש שיעבוד כתובה]. ואין צורך לפרש משום דכתובה גריע טפי משט"ח שמא תמות היא בחייו וק"ל:
בתד"ה ועוד וכו' אין מועילין זה בלא זה כו'. לא אמיד בלא סימן לא הכריחו דלא מהני מצינו לפרושי חדא דהא לא אמיד ובהא לחודא סגי כיון דלא רגיל דעייל ונפיק והנפקד לא אמיד ועוד באת"ל לא אמיד לחודא לא סגי ליתן לפלוני יש לצרופי בהדיה הא קיהיב סימן כו' ע"ש בתוס' איזהו נשך. ועיין במלחמות פרק הגוזל דף ל"ז ע"ב שהאריך בזה ע"ש באורך. ולפי"ז עכ"פ תרוייהו צריכי דלא נימא דר' מיאשא נינהו דכיון דלא אמיד וקיהיב סימנא אומדנא דמוכח טפי דהוי של פלוני [אבל לא אמיד לחודי' אמרי' דשלו הוא ואימור מציאה אשכח אבל בצירוף תרוייהו דאומדנא דמוכח דהוי של פלוני תו לא טענינן לקוח בלא אמיד] משא"כ לפירוש הרשב"א דבסמוך. ועם פירוש הרשב"א מיושב הועוד דלא תקשי מפרק קמא וק"ל. אבל רגיל כו' דלמא אינש אחרינא אפקדי' ואיהו מחזי חזי כו' לרבותא אפילו תרתי יחד לא מהני ברגיל משום חששא דאיניש אחרינא וכו' (ג):
בא"ד שיש עדים שהפקיד. אבל הכא לא מיתוקמי כה"ג דהא קאמר בדעייל ונפיק אימור איניש אחרינא אפקיד ע"ש בתוס' פרק האשה שלום:
בא"ד והא ליכא למיחש שמא יכירו העדים בט"ע בשלמא בל"ז אסימנא דידיה קמהימנינן אבל אטביעת עין שלו ודאי לאו כל כמיניה וק"ל:
בתד"ה שודא וכו' וא"ת א"כ כו'. וה"ה יעכב לעצמו אם שמו טוביה. אך כיון שלא בא מתחלה ש"מ שאין דעתו כלל שיהיה כוונתו עליו:
בתד"ה המוכר כו' וא"ת כו'. עיין בפ' הזהב ובחידושי שם:
גמ' אלא אמר ר"פ כו'. ולא קאמר אינה תובעת לאפוקי רבנן דמינוהו אבי יתומים ישבע וקאי אהלכה מקבר כו' דהויא אפוטרופס על היתומים לאחר מיתה וקאי שניהם על משנה אחד וכסדר משא"כ עתה הוי שלא כסדר. יש לישב דא"כ ב' חלוקות שאינן דומין דיניהם מחולקים בענינם משא"כ עתה נתיישב הלשון שפיר של החלוקות וק"ל:
בתד"ה ב"ד כו' כששמעו בו שמת כו'. ואף דקתני ברישא מנכסי יתומים מ"מ בשלא בפניו כלל הכל שחי ואינו כאן ולפרעון כתובה או שמעו בו שמת ולפרעון כתובה ומזוני וקאי אנפרעת שלא בפניו דכלל הכל לא שנא למזוני כו' ולענין שמעו בו כו'. ואין להקשות היאך תליא לשלא בפניו ושמעו כו' דפליגי כעין פלוגתא דחנן ובני כהנים במי שהלך למדינת הים ושמעו כו' ועיין לקמן דף ק"ז בתוס' בד"ה תרגמה האיך תלוי בהלך כמו כן י"ל כאן ועיין:
בתד"ה וקמיפלגי כו' דבציווי ב"ד ליכא כו'. ובהיפך ר"ש כרבנן ורבנן כאבא שאול וזה כוונת רש"י בה"ג כו':
בתד"ה ולאפוקי כו' וה"ה הוא עצמו כו'. ואע"ג דלא היה יכול למיתני אינה תובעת כתובתה אינו יכול כו' דאף בתובעת אינו יכול להשביעה דלגבי דידיה אינה מחויבת שבועה בתובעת רק לגבי יתומים משום הבא ליפרע כו' (ט) ודוחק לומר דבתובעת יש לפעמים שבועה כאשר יטעון השבע לי דלא פרעתיך וע"י גלגול משביעה ג"כ אאפטרופסת דא"כ גם ברישא הו"מ למיתני הוא עצמו (י) גם א"כ התוס' קיצרו במקום שהיה להם להאריך:
בא"ד ואיידי כו'. דכיון דבתבעה משביעין אותה משום הבא ליפרע צריכה לישבע ג"כ שבועת אפוטרופסת דהתם יורשים דוקא אבל הוא הרי פטרה משבועת אפוטרופסת. ופירוש מלתא דאבא שאול מצד הלשון היה ראוי שתיפטר אף לגבי יתומים ואף דלא הוזכר פטור מיורשין בהדיא רק סתם דלא נדר כו' אבל מה אעשה שהרי כו' וצריכה לישבע מכח הבא ליפרע ועל אותה שבועה לא פטרה לדעת אבא שאול ע"י כן צריכה לישבע ג"כ אאפוטרופסת אבל לתנא דמתני' כולל פטור זה אף שבועת הבא ליפרע אף שאינו משמע כן מסדר המשניות (כ) והיה אפשר לפרש בענין אחר אבל מפרש"י משמע כן ממ"ש בד"ה הא תינח כו' אף משבועת היתומים פטרה ונפרעת בלא שבועה כו' גם עיין באשר"י לעיל וכאן באורך ועיין. גם תוס' כתבו בסמוך וקי"ל כר"ש הלכך כו' על כל דבר שהיה בידה אפילו בחיי בעלה ולא כיש מפרשים בענין אחר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |