מהר"ם שיף/בבא מציעא/סה/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם מהר"ם שיף פני יהושע חתם סופר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא משלשין כו' לרבא דלעיל דס"ל רבית ע"מ להחזיר איכא בינייהו דלרבנן אף דאיכא צד אחד ברבית ואפילו ע"מ להחזיר אסור באופן שכתבו התוס' לעיל דף ס"ג ע"א בד"ה רבית ע"מ להחזיר וכו' שמצריכו לפרוע תחלה קודם שינכה לו פירות שאכל איירי רישא [דהכא] דומיא דסיפא דבייתוס בן זונין דאיירי [לרבא] בכי ה"ג כדמשמע לעיל אתיא מתני' כרבנן לכך דוקא משלשין אבל לאכול ולהחזיר אסור וכן בסמוך לא נפרש שתיהן מותרין בזה האופן [בע"מ להחזיר] (ד) וכן משמע דעני רבא בתרי' ורבא אליבי' מפרש [וכ"ה בנ"י בשם הרשב"א] ולפי"ז לא יתכן הא דקאמר שניהם אסורין דלא כר"י דאי ר"י האמר צד אחד ברבית מותר דלרבא אף לר"י אסור והול"ל האמר צד אחד ע"מ להחזיר שרי או שמא לא איירי בע"מ להחזיר [ואתיא אפילו כר"י] והנ"י נתעורר בזה ונדחק לומר דר"ה ברי' דר"י כאביי ס"ל ולא אזיל אליבא דרבא ועיין. ואפשר דאף לאביי בע"מ להחזיר אסור בצד אחד לרבנן רק ר"י מתיר כפשוטו צד אחד [ולכך משלשין דוקא אבל לאכול ולהחזיר אסור וכן שניהם מותרים דוקא בזה האופן] וק"ל. אין להקשות אמאי לא אמר אמתני' דלא כר"י דלר"י שניהם מותרין דדלמא מתני' לוקח אסור מוכר מותר ובדאמר לי' לכי מייתית קני וכדפירש"י בד"ה צד אחד וכו' [דבזה אפילו לר"י אסור] וע"ש. ובקמייתא [היינו הא דלפי זה לא יתכן כו'] י"ל כיון דלר"י מותר מן התורה אף דרך הלואה לפחות דרך מקח וממכר שרי אף מדרבנן (ה):
ברש"י בד"ה שלא באחריות כו' כשמואל כו'. עיין לעיל בגמ' דף י"ד ששמואל לא ס"ל הכי רק שעבוד צריך לימלך בשטר מכירה דעביד אינש דזבין ארעא ליומא ודוקא בשטר הלואה ט"ס דלא שדי אינש זוזי בכדי מיהו אף לשמואל אי טרפה נגזל מודה כמ"ש תוספות לעיל בד"ה שעבוד כו':
בתוס' בד"ה לא תמכרם וכו' וא"ת אמאי אסרינן הכא וכו'. יש רוצין לומר דוקא לפי' התוס' קשה אבל לפירש"י י"ל דלא הלוהו לזמן ולעולם יכול לפדותו כשירצה ואין ביד המלוה לדחקו וא"כ לעולם ליכא למימר שהדמים הראשונים היו על המכר משא"כ במתני' דקצב ליה ג' שנים ואם לא יפרעו יהיה מכר בע"כ אבל אין זה כלום וק"ל:
בתוס' בד"ה לכשיהיה לי וכו' ולא דמי למשכנתא כו'. לא תפסו לעיל [בסמוך דאמר ר"ה ברי' דר"י דלא כר"י] וק"ל:
גמרא ואידך. דאף דס"ל כמ"ד שכרו משלם גללים היינו שכרו משלם (ל):
ברש"י בד"ה עם אמו וכו' ובלא עמל ומזון וכו' להעלות לו שכר כתף. עיין [כוונתו למ"ש מהרש"א]:
בתוס' בד"ה איכא ביצים מוזרות כו' וליכא למימר כו'. דאף דר"י ס"ל צד אחד ברבית מותר דוקא כשהוא בידו:
בתוס' בד"ה מקום שרגילין כו' לא פליג אלא ארישא כו'. אבל מנהג חמור אינו יכול לשנות:
בתוס' בד"ה ורשב"ג כו' פשיטא דשכר מזונו כו'. דבמזוני ליכא למ"ד ופשיטא דצריך ליתן לו מה שמוציא:
בתוס' בד"ה אי פלגא כו' וקשה וכי שוטה כו'. דא"ל להנותן היה הברירה דא"כ היה קרוב לשכר ורחוק להפסד ועיין בטור י"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |