מהר"ם חלאווה/פסחים/קיז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
מהר"ם חלאווה
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
קשות מיושב
מראה כהן
רש"ש
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


מהר"ם חלאווה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png קיז TriangleArrow-Left.png ב

דף קי"ז ע"ב

>>>

ליה ומצוי בידו מצוה מן המובחר לברוכי אכסי וכמה שמעתין אשכחן בענין כוס של ברכה ולא לחנם נאמרו כולם. אלא ודאי כוס בעי כל דאית ליה ושפיר דמי לאנוחי ממזונו לכוס של ברכה. וסמך יש לי בדבר מהטוב והמטיב שתקנו ביבנה הטוב שלא הסריחו והמטיב שנקנו לקבורה ואמרי' באבל רבתי דטעמא דתקנוה על היין משום מעשה שהיה שעמד אדריינוס והקיף את ההרוגים וגדר מהם כרמו שהיה כמה מילין ולפיכך קבעוה בבהמ"ז וכדאי הטעם הזה לסמוך עליו בשעת הריוח היכא דאית ליה כוס:

מסקנא דהנך מילי. מזגו לו כוס ראשון מברך על היין ואח"כ מברך על היום הביאו לפניו מטבל בחזרת או בשאר ירקי בין בחרוסת בין בחומץ ומברך בורא פרי האדמה ואם הוא חזרת מברך נמי לאכול מרור:

וכל שטבולו במשקין צריך נטילת ידים ואעפ"י שנטל ידיו בטבול ראשון חוזר ונוטל ידיו בטבול שני:

הביאו לפניו מצה חזרת וחרוסת. וחרוסת צריך לקהויה זכר לתפוח ולסמוכיה זכר לטיט ותבלין זכר לתבן:

מזגו לו כוס שני ומגביה את הסל וכאן הבן שואל מה נשתנה כו' אם אין דעת בבן אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל את עצמו ודורש כל ההגדה עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה. וצריך לומר פסח מצה ומרור וצריך כי אותנו הוציא משם. וצריך להגביה מצה ומרור. ושות' כוסו:

ונוטל מצה ומניח פרוס' בתוך שלימ' ובוצע על הפרוס' ומברך המוציא ולאכול מצה ואוכל:

ונוטל מרור ומברך לאכול מרור ומטבל בחרוס' ואוכל ואם בירך עליו תחלה אוכל עכשיו בלא ברכה ולא לישרי אינש מרור בחרוסת משום דמבטל לי' לטעמי' וכורך מצה ומרור ואוכל בלא ברכה. וא"צ טיבול כיון שיש עם המרור תערובת מצה שאם אין אתה אומר כן מצינו ג' טבולין ואנן ב' פעמים תנן:

מצות צריכות כונה לצאת אבל לא לטעם המצוה:

וצריך בסל שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה ויו"ט ראשון שחל להיות במוצאי שבת א"צ אלא מין א':

בלע מצה יצא בלע מרור לא יצא מצה ומרור ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא כרכן בסיב ובלען אף ידי מצה לא יצא:

קריאת שמע והלילא גאל ישראל. צלות' גואל ישר'. קדושא אשר קדשנו במצותיו צלותא וקדשנו במצותיך. דצלותא מצמיח קרן ישועה דאפטרת' מגן דוד:

בשבתא בין בקדושא בין בצלותא מקדש השבת ביומא טבא בין בקדושא בין בצלות' מקד' ישראל והזמנים:

אחר שגמר סעודתו אוכל כזי' מצה זכר לפסח מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו ברכה אינה טעונה כוס לחזר עליו. אבל כל שיש לו מצוה מן המובחר לברך בכוס. ותו לא מידי:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף