קשות מיושב/פסחים/קיז/ב

קשות מיושב פסחים קיז ב

דף קיז: רב חסדא מתרץ לטעמיה וכו' ונימא וכו' קשיא רבה בר"ה מתרץ לטעמיה וכו' ונימא וכו' קשיא. הנה על שניהם אומר קשיא וישאר הדבר דכתנאי אמרו למילתייהו, והנה בכמה דוכתא אמרי' סמי ברייתא מקמי מתניתין ולפום מה דחזינן דב משנתינו קטז: איתא כברייתא הראשונה דמייתי עד היכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד אם הבנים שמחה מוכח כרבה בר"ה דאמר הללויה ריש פירקא. ובכן לא ידענא לפי שעה דבכל הספרים שלפנינו וכן בהלל שאנו אומרים מסיימין אם הבנים שמחה הללויה והיינו כרב חסדא ותו איכא למידק רב חסדא דאמר בהחלט הללויה סוף פירקא העיד אח"כ בעצמו אמר ר"ח חזינא להו לתילי דבי רב חהן בר רב דכתיבא בהו הללויה באמצע פירק אלמא מספקא ליה והוי עידותו לסתור. ובכל זה כשיסכים הזמן אשים עינו בס"ד.

ובענין דמסיק הש"ס למר עד ועד בכלל ולמר עד ולא עד בכלל שמתי מקום לעיין בברכות כו: סוכה מא: נזיר ו: מנחות סח: חולין. נד: ערכין יח. נדה נח::

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף