מהר"ם חלאווה/פסחים/ג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
גליון הש"ס
חתם סופר
רש"ש

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


מהר"ם חלאווה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

דף ג' ע"א

ת"ל ביום השלישי באש ישרף ביום אתה שורפו ואי אתה שורפו בלילה. וא"ת מעתה למה לי קרא דעד יום דאינו נאכל בלילה תיפק לי' מדאצטריך קרא למעוטי שאינו נשרף בלילה דאי נאכל בלילה פשיט' דאינו נשרף דאין מביאין קדשים לבית הפסול. א"ל דאצטריך דהוה אמינא דביו' אתא לשאר לילות דלאחר שלישי ואיכא למידק דהכא אסיקנא דאין שורפין קדשים בלילה ובירושלמי נמי אית' הכי דגרסי' התם והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו אחר שני בקרי' בקרו של חמשה עשר ובקרו של ששה עשר וכיון שכן מאי האי דתנן בפרק במה מדליקין אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט ואמרינן עלה בגמרא מאי שמן שריפ' שמן תרומה שנטמאת ומבעי לן מה"מ ותיפוק לי דאפי' בחול נמי אינה נשרפת בלילה דהא התם תרומ' חשבינן לה לענין זה י"ל דבירושלמי מקשי ומתרץ לה אמר ר' יוחנן ירדו לה בשיטת ר' ישמעאל דר' ישמעאל אמר מילה שעבר זמנה נימול בין ביום בין בלילה מאי אית לך למימר תרומה שעבר זמנה נשרפת בין ביום בין בליל' א"ר יודא בן פזי מכיון שנטמאת כמי שעבר זמנה דמיא וכבר הארכתי בה שם בבמה מדליקין בס"ד לישנא מעליא נקט ולאו למימרא דלילה לשון מגונ' דהא תנא דבי שמואל קתני ליה וטובא איכא בתורה אלא דתנא דידן דפתח ביה בריש עידניה נקט ליה לישנא מעלי' משום פתח דבריך יאיר מבין פתאים:

שהרי עקם הכתוב שמנה אותיות ולא הוציא דבר מגונה והשתא קס"ד דשאר טמא דכתיבי באוריית' להלכותיו באו ולהמאיסו וכדכתיב שקץ תשקצנו רב אחא בר יעקב אמר שש עשרה ה"ה דהוה מצי למימר שבע עשרה דבמקום טמא איכא מקרה אלא דמאידך דקאמר עשר שמעינן לה:

שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב. י"מ באשה קראה למרכב מושב דרך כבוד משום פסוק הרגלים שכך כתוב בנדה וכל אשר יגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל אשר יגע בכלי אשר היא יושבת עליו וכבס בגדיו ורחץ במי' וטמא עד הערב הרי שפיר' דין משכב ומושב כדינו לטמ' אדם לטמא בגדים. וכתיב בתריה ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר היא יושבת עליו בנוגעו בו יטמא עד הערב. ובמה הכתוב מדבר אם במשכב ומושב והלא כבר אמור ועוד דבמשכב ובמושב אדם לטמא בגדים הוא וכן כתיב טומאת אדם לבד שהוא דין המרכב שמטמ' אדם לבד במגע אלא שהנושאו טמא לטמא בגדים. אלא ש"מ שזה המושב המיותר היינו מרכב אלא דאפקי' בלשון נקיה. והקשו בתוספות דבסמוך אמרי' דמשום ביעתות' דגמלא דאורחיה הוא לא שני בלישניה וכ"ש הכא כיון דלא שנו בדינייהו לא הוה ליה לשנות ולמכתב מושב במקום מרכב ועוד דבזה ליכא קרא יתירא. ופירשו הם ז"ל דמיתורא דקרא דמושב נפקא ליה ולא ממושב ממש והכי איתא בת"כ ואם על המשכב הוא זה משכב אשר היא יושבת עליו זה מושב כלי זה מרכב שנאמר בנוגע בו איזהו דבר שחלוק מגעו ממשאו הוי אומר זה מרכב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף