מהר"ם חלאווה/פסחים/ב/ב
ואי מספקא לך מלתא כלילה יהא בעיניך כגנב וא"ת והא תניא בפ' ב"ס ומורה אם ברור לך הדבר שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו אלמא ספקא לקולא. א"ל התם בבן על האב או בשאר בני אדם והכא באב על הבן וכן אם זרחה עליו השמש וכבר כתיבנא לה התם בס"ד:
אלמא אור אורתא הוא ש"מ אע"ג דמסיק ש"מ ואפ"ה מותיב אכתי תיובת' אחריני פי' הרשב"א ז"ל דכלהו לאו בחד בי מדרשא אלא כל חד וחד בבי מדרשא חד ורבינא ורב אשי מסדרי להו כלהו בהדדי. ונראה עוד דבשמע מינה קמא שפיר יליף דאיכא אור דהוה אורתא ומותיב לה דאכתי אשכחן אור דיממא ומנא לן דמתני' לאו יממא הוא עד דמייתי ת"ש מדתני דבי שמואל דקתני בפ' לילי ותו ליכא לאקשויי מידי וה"ה דהוה מצי לאיתויי מעיקרא הא דתנא דבי שמואל אלא אורחא דתלמודא הוא בהכי משום יגדיל תורה ויאדיר:
מאימתי ארבעה עשר אסור בעשית מלאכה פירש רש"י ז"ל במקום שנהגו שלא לעשות וקשי' דמאי אסור דקאמר ועוד אמאי פליגי בה נחזי היכי נהוג ועוד אדמהדר ליה בסמוך אמינא לך אנא מלאכה דרבנן ואמרת לי חמץ דאוריית' ואהדר ליה אידך שעות דרבנן לימא ליה אמינא לך אנא מנהג' ואמרת לי איסור' ותו לא הוה מצי למימר ליה שעות דרבנן. ובתוספות פירשו דאיסור' ממש קאמר ומדרבנן דהכי אי"ל לר' יהוד' בפ' מקום שנהגו דאמרי' מדקאמר ר' מאיר מנהגא אלמא ר' יהודא איסורא אית ליה:
ר' אלעזר בן יעקב אומר משעת האור קס"ד השת' דאור אורתא ואסיק דמעמוד השחר קאמר:
ולמאי דאסיקנא ר' אליעזר דלא כב"ש ודלא כב"ה כדתנן בפ' מקום שנהגו הלילה ב"ש אוסרין וב"ה מתירין עד הנץ החמה ולמאי דקס"ד ר' אליעזר כב"ש ואמר לך לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה:
היה עומד ומקריב על גבי המזבח איברים ופדרים שלא נתעכלו מבעוד יום דהקרבה בתחלה ליכ' בלילה אם שוה לו לטומאה לא שוה לקרבן והתם אמרי' דחזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש משום דכתיב או לבת:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |