מגן אברהם/אורח חיים/שלא
|
< הקודם · הבא >
מפרשי המג"א
פרי מגדים ♦ מחצית השקל טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אם נגמרו וכו'. דאמרינן האי בר ז' הוא ואשהויי אשתהי:
(ב) בין השמשות. כתב ב"ח ובי"ד סי' רס"ו כתבתי דאם נולד שעה אחד מכ"ד קודם יציאת ג' כוכבים בינונים נימול ביום ו' ולאחר מכאן ספקא הוי ונמול ביו' א' ואף על גב דבסי' רס"א כתבתי דיש להחמיר לקבל שבת מסוף שעה כ"ב לענין מילה אינו כן עכ"ל הב"ח וצ"ע דהוא בעצמו פסק בי"ד ג' רביעי מיל קודם צ"ה הוי ב"ה וידוע דהם פחות מרביעית שעה כמ"ש סי' תנ"ט ואפשר ששגג לפום ריהטא וסבר שהוא ג' מיל והעיקר כמ"ש סי' רס"ו ס"ט בי"ד דמשתשקע החמה הוי ספק והיינו סוף השקיעה והוא ג' רביעי מיל כמש"ל סימן רס"א והוא לערך רביעית שעה קודם צ"ה ואם נולד קודם לכן מוהלין ביום ו' דהא אפי' לענין מלאכה דהוי איסור סקילה פסקינן הכי כמש"ל וכ"פ בס' מ"כ במ"ה מ"ב פ"ה וכ"כ רדב"ז ח"א רפ"ב ואם נולד בשבת שעה רביעית קודם הליל' כתב דנ"ל להלכה למולו בשבת אבל לא למעשה אא"כ יסכימו בזה רוב חכמי ישראל כי איני רוצה לסמוך על דעתי בענין חילול שבת החמורה ומשמע מדבריו דספק שלו לפי שנהגו כל ישראל במקומו לקבל שבת משתשקע החמה א"כ ה"ה לענין מ"ש אבל במדינתינו לפעמים אין מקבלין שבת עד סמוך לרביעית שעה לצ"ה כמ"ש סי' רס"א א"כ ה"ה לענין מילה יש לסמוך על זה למולו בשבת דהא כל גדולי הפוסקים סוברין כן:
(ג) ונולד כשהוא מהול. מ"כ צ"ע למה לא נהגו עתה לראות אחר זה וצ"ל כמ"ש הב"ח בי"ד סי' רס"ד דצריך שירא' מהול אפי' שלא בשעת קישוי ע"ש וה"נ אם לא נרא' מהול שלא בשעת קישוי מוהלין בשב' עכ"ל וצ"ע אם יש לסמוך ע"ז לחלל שבת החמור:
(ד) שתי ערלות. ב' עורות זעג"ז (רש"י ורמב"ם):
(ה) איזמל מע"ש כו'. כתו' בי"ד סי' רס"ו דמות' לטלטל הסכין לאחר המילה וכו' והוא מרי"ו נ"א ח"ב וז"ל מותר לטלטל הסכין להחזירו לאחר המילה דמאחר שטלטל הכלי בהיתר מחזירו לאיזו מקו' שירצ' וכ"כ הרמב"ן עכ"ל, כוונתו דקי"ל דכל מוקצ' שהוא בידו מטלטלו לאיזו מקום שירצה וכמ"ש סי' ש"ח ס"ג אבל לאחר שהניחו מידו אסור לטלטלו כמ"ש רסי' ש"ח וכ"כ מהרי"ל וכ"כ רש"ל בתשובה וביש"ש בביצ' פ"ג בשם מהר"א מפראג אלא שהוא חולק עליו וסובר אין מוקצ' לחצי שבת ע"ש ול"נ להחמיר וכ"מ ססי' תצ"ט דהא עלי הוי מוקצה מחמת חסרון כיס כדאי' בגמ' דף קכ"ג ומותר לטלטלו לקצב עליו בשר לצורך י"ט ואח"כ אסו' לטלטלו ה"נ ל"ש וכ"מ ממ"ש סס"י תרנ"א בשם הירוש' והא דקי"ל דאין מוקצה לחצי שבת היינו בדברים שאסורים מחמת שהקצה אותם מדעתו אמרינן כיון שהיה דעתו עליהם ב"ה שרי היכא דהדר ואחזו כמ"ש סי' ש"י אבל הכא לאחר שמל בו חזר לאיסורו דמוקצה מחמת חסרון כיס הוא והוי כפירות שהיו ראוין ב"ה ועכשיו אינם ראוי' דאסור לטלטל' ה"נ כן וכן כלי שמלאכתו לאיסו' שנשתמש בו היתר אסו' אח"כ לטלטל' מחמה לצל מהאי טעמא דיש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור, וכן משמע בהדיא ממ"ש סי' תקכ"ו ס"ו בשם הרמב"ן ה"נ אף על פי שנשתמש בו להיתר מ"מ ה"ל דין כלי שמוקצ' מחמת חסרון כיס, וכ' המבי"ט ח"ג סימן פ"ט מי שרחץ הסכין אחר המילה איכא איסורא כיון שאינו לצורך שבת (עסי' שכ"ג ס"ו) אבל מוקצה ליכא כיון שעודו בידו עכ"ל לכן יש להחמי' שלא יניחנו מידו עד שיוליכנו לביתו להצניעו, כ' ב"י אסור להוצי' התינוק מביתו לחצר אל האזמל ועסי' ש"ח סמ"א דע"י עכו"ם שרי כיון דליכא ר"ה, ופשוט דאסור להביא התינוק לבהכ"נ דרך חצר שאינו מעורבת אפי' ע"י עכו"ם דהא יכולין למולו בביתו, והרבה פעמים מלין בבית כשיש צינה (עסי' תרכ"א ס"ב) ועסי' רע"ו ס"ב דיש מקילין אפילו במלאכה דאורייתא: ונ"ל דבמילה יש לסמוך עלייהו אם א"א בע"א:
(ו) לא יערבם. כתב ב"י דלשאר חולים נמי אסור לערב ע"ש:
(ז) חלוק. כעין כיס דחוק שעושים ומכסים ראש הגיד עד העטרה וקושר שם שלא יחזיר העור לכסות הגיד:
(ח) חצר אחרת. אבל דרך ר"ה אסור עססי' ש"א:
(ט) ובמדינות אלו וכו'. ובאגודה פ' הדר כתב שנוהגין להטמין חמין לרחצו ולא ישרו סדין דהוי כבוס או ישים עכו"ם הסדין תוך המים ואם נשפך החמין יאמר לעכו"ם להביא מים שהוחמו בשביל עכו"ם ולא יאמר לעכו"ם להחם בשבילו, כ' ב"י בי"ד סי' רס"ד בשם רשב"ץ שתינוק שהיה חולה ונתרפא לא ימולו ביום ה' דשמא יצטרכו לחלל שבת ביום ג' כמ"ש סי' רמ"ח גבי ספינה וכתב ראב"ח דלדבריו אף ביום ד' אסור ול"נ דשרי וכן המנהג פשוט בקונשטנטינא אבל ביום ה' וביום ו' נוהגין איסור עכ"ל כ"ה וע' בש"ך ובט"ז שם ול"נ דבזמן הזה שאין רוחצין אותו ליכא למיחש לזה דלא שכיח כלל שיחללו עליו שבת וגם ראב"ח מהסס בדין זה לכן אין להתרשל בדבר מצוה ולא ידעתי למה כתב לדבריו אף ביום ד' אסור דהא כשמלין ביום ד' חל יום רביעי בשבת ליכא למיחש אבל בספינה לעולם איכא למיחש לסכנה:
(י) שלא מל. ונ"ל דה"ה אם מל ולא פרע לעולם אסור לפרוע בשבת וטעם אחד להם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |