אליה רבה/אורח חיים/שלא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שלא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] הוא ספק וכו'. קשה בלבוש יו"ד סימן רס"ו מביא יש אומרים דמלין מספק ובספרי שם יתבאר כל הדינים אלו ועיין בתשובת ר' יום טוב צהלון סימן נ"ח ובספר לחם חמודות פרק ר' אליעזר דמילה כתב המנהג למול ספיקות:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] בין השמשות וכו'. פירשו אחרונים דוקא כשנולד רביעית שעה סמוך לצאת הכוכבים אבל נולד קודם רביעית שעה מצאת הכוכבים מלין ביום ו' וכן אם נולד בשבת רביעית שעה קודם לילה מלין בשבת. כתב בתשובת רדב"ז דאף ספק נולד תוך רביעית שעה או קודם בערב שבת מלין ביום ראשון ולא אמרינן דמלין ביום שבת מספק ספיקא:

ג[עריכה]

[ג] נולד מהול וכו'. מצאתי כתוב וצריך עיון למה לא נהגו עתה לראות אחר זה וצריך לומר כמו שכתב הב"ח אם לא נראה מהול שלא בשעת קישוי מוהלין בשבת, עד כאן, וצריך עיון אם יש לסמוך על זה לחלל שבת החמור (מגן אברהם), ועיין בשפתי כהן ליו"ד סוף סימן רע"ד ועיין יו"ד סימן רס"ג דאם יש ערלה כבושה פירוש שעור הנדבק מאוד בבשר דוחה שבת ובתשובת מבי"ט חלק א' סימן פ"ט דאם יש בו ציצין המעכבין המילה דוחה ועיו"ד סימן רס"ד סעיף ה' ובאגודה בפרק ר' אליעזר דמילה כתב נולד מהול בשבת טוב למולו ביום שלאחריו, עד כאן, משמע דסבירא ליה דלאו איסורא כשמל בשבת, אך צריך עיון דהא ש"ס ערוכה בשבת קל"ה שאין דוחה שבת ודוחק גדול לפרש אגודה בענין אחר עיין שם, ורי"ף כתב דנולד מהול ספק אם מחללין שבת וכן כתב מהרי"ל שתי ערלות פירש רש"י שתי עורות זה על גבי זה ויש אומרים שתי גידין וכן כתב בלבוש יו"ד:

ד[עריכה]

[ד] יוצא דופן וכו'. פירוש שפתחו רחמה על ידי סם והוציאוהו לחוץ ונתרפאות (משאת בנימין):

ה[עריכה]

[ה] לא הביא איזמל וכו'. הקשה עולת שבת יביא התינוק לאיזמל דליכא איסור שבת כלל דחי נושא עצמו, ולא קשה מידי שהרי בקטן שאין יכול לילך לא אמרינן חי וכו' כמו שכתב הוא גופיה סימן ש"ח סעיף מ"א. ולענין טילטול סכין לאחר המילה האריך הט"ז יו"ד סימן רס"ו ולעיל סימן ש"ט דאסור אלא להצניע באותו חדר מותר כדי שלא יאבד והתירו סופו משום תחילתו שלא ימנע למול, ומגן אברהם מתיר כל זמן שהוא בידו לטלטל לאיזה מקום שירצה אבל לאחר שהניחו מידו אסור לטלטלו, עד כאן, ולפי זה כשיש מוהל אחד ועל כרחך צריך להניח הסכין כדי שיפרע אסור לטלטלן, לכן טוב שיתן ליד אדם אחר וכהאי גוונא איתא בירושלמי פרק לולב הגזול דמותר ליקח אחר כך מיד חבירו ולטלטל הלולב, גם נראה לי להקל כשיש חשש שיאבד ואז כיון שחזר ונטל בידו מתירין לו אפילו לשאת לביתו כדלעיל סימן ש"ח סעיף ב' בשאר מוקצה, ועוד הא רמ"א ביו"ד משמע דבכל ענין מותר לטלטל משום דלא הוקצה לבין השמשות מאחר דהיה צריך לו באותו שבת, וראיות שהביאו ט"ז ומגן אברהם לאיסור מעלי ומשפוד יש לדחותן דשאני סכין שמוכן לטלטלו זה וידוע מאתמול שצריך בודאי לכך ודו"ק וכן בספר נקודת כסף שם משמע דמקיל בכל ענין ועיין סימן תרנ"ג לרחוץ סכין מילה אסור (מלבושי יום טוב):

ו[עריכה]

[ו] אומר לכותים וכו'. כתב מגן אברהם עיין סימן רע"ו סעיף ב' דיש מקילין אפילו במלאכה דאורייתא, ונראה לי דבמילה יש לסמוך עלייהו אם אי אפשר בענין אחר, עד כאן, וקשה הא כתב שם דוקא שגופו נהנה ממנו וכו' והכא אין גופו נהנה מיהו שדיתי שם בו נרגא, ומכל מקום נתבאר שם דלא קיימא לן כיש מקילין. כתב מגן אברהם דפשוט דאסור להביא התינוק לבית הכנסת דרך חצר שאינה מעורבת אפילו על ידי כותים דהא יכולים למולו בביתו והרבה פעמים מלין בבית כשיש צינה, עד כאן, וצריך לומר דמיירי שסכין בבית התינוק, ונראה לי במקום שנוהגין להקל סומכים על סימן שכ"ה סעיף י' דמתירין לומר לכותים להביא שכר מטעם שאפשר לילך שם בעצמו ומכל שכן הכא דגדול כבוד הבריות למול בבית הכנסת ואין דנין אפשר משאי אפשר, והט"ז סימן שמ"ט כתב בשנושאין תינוק למול יוציא כותים התינוק מן הבית וכן יכניסו כותים לבית הכנסת רק ברחוב יושיטו ישראל זה לזה בפחות מארבע אמות:

ז[עריכה]

[ז] לועסו בשיניו וכו'. הא דמצריך לעשות בשינוי היינו קודם המילה אבל לאחר המילה מותר בלא שינוי (ב"ח) וכן הדין בסעיף ח' ועיין בית יוסף:

ח[עריכה]

[ח] חצר אחרת וכו'. אבל דרך רשות הרבים אסור (מגן אברהם), משמע דמותר דרך כרמלית וכן משמע קצת בבית יוסף אבל בסימן ש"א הבאתי בשם מהר"ש דאסור אפילו בכרמלית ומסתבר לו היתר וכן משמע בכלבו דף ל"א, גם ראיה קצת מסימן ש"ב שי"ב סעיף א' דמשוינן כל איסורא דרבנן:

ט[עריכה]

[ט] ובמדינות אלו וכו'. באגודה פרק הדר לרחוץ בלא סדין דשרייתו הוא כיבוסו או כותים תשים הסדין במים ואם נשפך החמין או נתקלקל טוב לומר לכותים להביא חמין ממרחץ או מאופה שהוחם כבר בשבילו ולא יאמר לכותים להחם בשבת, עד כאן, גם יש ליזהר מסחיטה:

י[עריכה]

[י] [לבוש] תינוק שהיה חולה ונתרפא. אוסר התשב"ץ למולו ביום חמישי דשמא יצטרכו לחלל שבת ביום שלישי וש"ך סוף סימן רס"ו מתיר וכן הסכים מגן אברהם ובסימן רמ"ח ס"ק ה' הבאתי סייעתא להתיר:

יא[עריכה]

[יא] שלא מל וכו'. הוא הדין מל ולא פרע מעולם אסור לפרוע (מגן אברהם):

יב[עריכה]

[יב] [לבוש] ויש מתירין וכו'. וכן נוהגין וכן הסכימו אחרונים ביו"ד סימן רס"ו:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.