מגן אברהם/אורח חיים/קצו
|
< הקודם · הבא >
פרי מגדים ♦ מחצית השקל טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כתב הרב"י דה"ה בגזל חטים וטחנן ואפאן אף על פי שקנאן בשינוי אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף וכ"ה רסי' תרמ"ט וכ"מ מדברי רמ"א ס"ס תנ"ד וסימן י"א ס"ו ומיהו ברמב"ם הלכות מצה פ"ו ד"ז אין יוצא י"ח במצה גזולה זה הכלל כל דבר שמברכין עליו בהמ"ז יוצא בו ידי חובתו וכל שאין מברכין ברכת המזון אין יוצא בו עכ"ל, וכ' ה"ה אם קנאה בשינוי יוצא בו י"ח א"כ מוכח דמברכין עליו ב"ה וכן יש להורות דהא ב"ה דאורייתא היא ולחומרא אזלי' ואפשר דאפי' גזל לחם מברך ב"ה דכשאכלה כבר קנאו בשינוי ועוד דבסי' תרמ"ט נסתפק אם יש לברך וא"כ בב"ה נקטינן לחומרא דאורייתא היא כנ"ל ועמ"ש פ"ו דמצה בביאור הירושלמי דלא כב"ח: אינו יכול לאכול. ק"ק דבי"ד ס"ס קי"ב פ' דרשאי לאכול פת עמהם משום איבה וי"ל דהתם דוקא כשאוכלים בחבורה א' שייך איבה אבל הכא כל אחד אוכל מככרו וכ"מ שם, כתב האגודה פרק ג' שאכלו א' אוכל גבינה ושנים בשר מצטרפין דהאוכל גבינה מצי אכיל עם האחרים וכ"כ בערכין בשם ס"ה וכ"כ הרוקח הלכות ברכות סימן של"ד ובשבת שחל ט"ב אין מזמנין יחד האוכלין בשר ונזהרין מלאכלו ואוכלין גבינה כיון דאין שום אחד מהם יכול לאכול עם חבירו (אגודה פרק ד' דתעני') ובהגמ"נ הקשה ע"ז דהא יכולין לאכול יחד לחם ע"כ, וכ"כ רש"ל בביאורי סמ"ג דיכולין לזמן יחד וקשה להקל נגד כל הגאונים הנ"ל די"ל דס"ל דבעי' שיכולים לאכול יחד אותו לחם שאוכל חבירו דאל"כ הרי כהנים וזר יכולים ג"כ לאכול פת אחר כמ"ש ב"י בשם האגור אלא ע"כ בעינן אותו לחם והכא אין יכולין לאכול בשר וגבינה מלחם א' דהרי מלוכלך מבשר וכמ"ש בי"ד סי' פ"ט וכ"מ ברוקח וס"ה שאין מצטרפין אא"כ שאוכל הגבינה יכול לאכול בשר וכ"כ בהג"מ בשם מהר"ש ב' אוכלין בשר וא' חלב האוכל חלב מברך ומוציא השני לפי שיכול לאכול עם חבירו ולא להפך (הג"ה במרדכי קטן עכ"ל) משמע דוקא חלב אבל אם אוכל גבינה קשה אין מצטרפין דהמנהג עכשיו שלא לאכול בשר אחר גבינה ובשבת שחל ט"ב אפי' בחלב אין מצטרפין ונ"מ בסעודת מצוה ומל' הג"מ משמע אפי' הם רבים אין יכולין לזמן יחד דהרי אין אחד מוציא חבירו וצריכין לזמן כל כת בפ"ע ומי יקל ראשו נגד כל הני רבוותא ואף בהג"מ לא נחלק עליהם אלא הקשה עליהם וכל קשיא יש לה תירוץ ולכן אין להקל וכן מרגלא בפומא דאינשי וראיתי בבה"ז ריש ערכין הקשה דהא יכולין לאכול בשר אחר המתנת השיעור ולא דק דהא עכ"פ צריך לברך ב"ה קודם ואם ימתין ו' שעות יתעכל המזון וגם שם נ"ל צריך לברך ב"ה קודם כמ"ש הש"ך בי"ד סי' פ"ט בשם רש"ל:
(ב) זה מזה. ולא אמרינן הואיל דאי בעי יתיר נדרו ויצטרפו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |