יד אפרים/אורח חיים/קצו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קצו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


במ"א ריש סי' יוצא בו י"ח כמ"ש ה"ה שם א"כ כו' כצ"ל:

שם ואפשר דאפילו גזל לחם כו' עיין בתשובת ב"ח החדשות ובקונטרס אחרון שם כתבתי על דברי המג"א אלו שנראה שר"ל דמדלעסיה קני' והבאתי שם מדברי הריטב"א בסוכה דף ל"ה ע"ש:

במגן אברהם ס"ק ב' ולא אמרינן הואיל ואי בעי יתיר נדרו כו'. ועיין בבר"י בשם מהר"י פראגי בתשובה כת"י ראובן נשבע שלא ידבר עם שמעון ואכלו ביחד עם אחר אין ראובן רשאי לזמן לפי שהוא מדבר עם שניהם ואומר להם שיהיו מזומנים לברכה ע"ש וצ"ע ולפ"ז אם ראובן רוצה להיות ש"ץ לומר ברכו כששמעון בבה"כ ובפרט אם אין שם עשרה רק בצירוף שמעון שע"כ לכולם הוא אומר שיברכו ושמעון בכלל ה"נ אסור ויש לחלק דכיון דאיכא רובא דמנכר שיכול לדב' להם אין הכרח ויצטרף שמעון רק לענות לבד לפי שאין דבר שבקדושה בפחות מעשרה ואמנם לפ"ז גם בזה יש להתיר אם המסובין רבים וצ"ע גם צ"ע בגוף הדין דנשבע שלא ידבר עם שמעון שי"ל שאין הכוונה רק שלא ידבר עמו לבד בפרטות אבל דרך כלל שהוא מדבר לרבים וגם זה נכלל עמהם אין זה בכלל השבועה וע' ביו"ד סי' רך"א שהרמב"ם כ' שיכול לדבר עם אחר והוא שומע. אך בתשובת הגאונים שהביא הב"י מבואר שאם נתכוון להשמיעו אע"פ שיש אחר ביניהם שדבריו כלפי אותו האיש לא יפה עושה ראובן ואף לפמ"ש בתשובת הגאונים שם תחלה מ"מ הצריכו שהשליח יאמר לשמעון מה שאומר ראובן ולא יסמוך ראובן כי שמע דבריו ע"ש. ור"ל שאף ע"פ ששמעון שמע באמירת ראובן לשליח שידבר לשמעון כך וכך מ"מ צריך השליח לחזור ולומר הדברים לשמעון שיהא נראה שאין ראובן סומך על שמיעת שמעון מפיו מה שאמר לשליח ודברי הרמב"ם שבאו בסתם שיכול לדבר עם אחר והוא שומע צ"ע. ואפשר דס"ל מ"ש בגאונים שהשליח מדבר כו' לרווחא דמלתא הוא אבל אין קפידא בכך וכל שאינו מדבר עמו לנוכח אינו בכלל השבועה ומהש"ך שם שהעתיק מתשובת הגאונים מ"ש שאם נתכוון להשמיעו לא יפה עושה משמע דמפרש גם דברי הרמב"ם שלא יתכוון להשמיע ומסתימת לשון הרמב"ם לא משמע הכי. ומ"מ אף שנאמר דנתכוון להשמיעו אסור אין ראיה לדין זה דהתם א"צ לדבר עם האחר רק שאחר הוא המליץ בינותם ועיקר הדיבור היא מיוחד לזה שמושבע עליו משא"כ בנ"ד שעיקר הדיבור אינו מיוחד לזה אלא לרבים ואף שגם הוא בכלל הדיבור י"ל שע"ז לא נשבע רק שלא ידבר עם פלוני והיינו מה שהוא דובר אליו ביחוד אבל לא בכלל אנשים אחרים וצ"ע כעת והנה מתשובת הגאונים מוכח בהדיא דנשבע שלא לדבר עם חבירו מותר לדבר עמו ע"י שליח ולא אמרינן בזה שלוחו של אדם כמותו וצ"ל דמילי נינהו ואין בהם דין שליחות וגם יש ליתן טעם על פי מה שכתבו התוספות רי"ד דמצות שעל גופו ממש אין בו מדין שליחו' והארכתי במקום אחר ועיין מ"ש בשו"ת חלק ח"מ ובדיני קדיש יתום הארכתי בזה עוד ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.