מגיני שלמה/שבת/צ/א
מגיני שלמה 
שבת צ א
ד"ה לא יפחות ממעה כסף תימא לר"י דלא יפחות מפרוטה הל"ל כי היכי דתנן בפ' בתרא דמנחות כו'. תחילה אציע לשון התלמוד דהתם דפריך אדינר זהב ואימא נסכא א"ר אליעזר דאמר מטבע:
ואימא פריטי פריטי דדהבא לא עבדי וכן פריך נמי אכסף ומשני הכי אלא דגבי פריטי משני באתרא דלא סגיא פריטי דכספא וא"כ י"ל דגבי נחושת לא מיירי התנא דאמר מטבע א"כ כוונתו אנסכא של נחושת ולא רצה התנא לשנות דאמר מטבע דומיא דאינך דאין כאן חדוש דלא יפחות מפרוטה וכי ס"ד שיתן פחות משוה פרוטה דפחות מש"פ לאו כלום ועוד:
כיון דאמר מטבע היכי ס"ד ליתן פחות מש"פ דאין מטבע בעולם פחות מש"פ ואין לומר דלשמעינן דלא צריך ליתן יותר מפרוטה דחדא דאדרבה כוונת התנא שם לאשמועינן בכולי מתני' דלא יפחות מזה לא שאין צריך להוסיף ובמטבע אין כאן חדוש כמ"ש ועוד דהוא מטבע קאמר ולא מטבעות ופשיטא דא"צ להוסיף יותר וא"כ כיון דגבי נחושת ליכא חדוש באומר מטבע שנה התנא משנתו באומר נחושת סתם דהוי נסכא במע' כסף אבל גבי זהב וכסף הוי רבותא דס"ד דכוונתו אמטבע פחותה מדינר כגון פריטי ופונדיון ואיסרין קמ"ל כיון דלא עבדי הכי או דלא סגין אין כוונתו ע"ז וא"כ מטבע הוי רבות' ולכן שנה דינו במטבע ונסכ' לא שנה דאפשר דהתם סגי בזהב וכסף בעד פרוטה כדפריך ואימא פריטי ואע"ג דאפשר דמטבע של פרוטה של כסף חשיבא מכסף בעד פרוטה מ"מ אפשר דמ"מ ס"ל לתנא דסגי ביה וא"כ אין כאן חדוש כמ"ש דפחות מש"פ ודאי לא נדב ואי לאו דמסתפינא אמינא דאפי' אם אמר מטבע של נחושת אין כוונתו אפרוטה דאין דרך המתנדבים לנדב פרוטות אלא כוונתו אנחושת בעד מטבע ושיערו חכמים בעד מע' כסף ואע"ג דהתם פריך ואימא פריטי כו' פריטי דדהבא וכספא שאני דדרך לנדב משא"כ פריטי נחשת ועוד דכבר פי' התוס' במנחות ובגט פשוט דמאי דפריך ואימא פריטי לאו דוקא פריטי אלא ר"ל מטבע הפחות' מדינר כגון פונדיון ואיסרין:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |