מראי מקומות/שבת/צ/א
מראי מקומות
שבת צ א
זרעוני גינה פחות מכגרוגרת[עריכה]
למה עומדים[עריכה]
רש"י (ד"ה פחות) פירש שאף שכל האוכלים שיעורן בכגרוגרת מכל מקום זרעים אלו כיון דלזריעה קיימי בפחות מכגרוגרת נמי מיחייב. וב[{ממק|פני יהושע}} דקדק מדבריו שכן הדין אף בזרעים הראויים לאכילה, אך כיון שעומדים לזריעה חייב עליהם בשיעור הקטן[1]. ובאמת ליעקב ביאר דעת רש"י שזרעים אלו לכשיצמחו יעמוד שיעורם על כגרוגרת ואם כן יש בהם בכח שיעור כגרוגרת.
והרמב"ם (בפירוש המשנה) נקט שהתנא איירי בזרעים שאין עומדים לאכילה.
שיעורן[עריכה]
ולא נתפרש במשנה שיעורן בכמה. וברמב"ם כתב שהוא קרוב לכגרוגרת, והביא דבריו התוספות יום טוב (פ"ט מ"ז), וכן למד בדבריו הפני יהושע. אמנם בחידושי שבט הלוי כתב שאינו מוכרח שלזה נתכוון הרמב"ם.
ובתוספות ר"י הזקן דקדק מדברי הגמרא להלן (צא.) מהו דתימא כל שהוא לאפוקי מגרוגרת ולעולם עד דאיכא כזית, ששיעור פחות מכגרוגרת הוא עכ"פ כזית. וכן דקדקו התוספות יום טוב (פ"ט מ"ז) ורבי עקיבא איגר (שם). וכן דקדק הפרי חדש[2] והוסיף שכזית הוא השיעור המוסכם בכל מקום שהוא בציר מכגרוגרת.
ובהגהות בן אריה תמה על פירוש זה מדוע לא הזכיר רבי שיעור כזית. וכן העיר בחידושי שבט הלוי.
והמאירי פירש ששיעור כל זרע כפי שראוי לזרוע ממנו אף פחות מכגרוגרת, ומתוך כך המשיך התנא ואמר[3] זרע קישואין שנים וכו'.