מגיני שלמה/פסחים/לב/ב

מגיני שלמה פסחים לב ב

דף ל"ב ע"ב

ד"ה ואין נתינה פחות משוה פרוטה עד מיהו ק' לר"י וכו' ולעד"נ דיליף חוטא מחוטא דאוכל תרומה חוטא הוא וכן נותן שמן המשחה חוטא הוא ושניהם מיירי בזר החוטא ודוגמא לדבר אמרינן ריש פרק נגמר הדין דיליף מחוץ דמקלל מפרים הנשרפים ופריך ולילף משחוטי חוץ ומשני מסתברא מפרי' הל"ל שכן הוציא כו' ופריך אדרבה מש"ח הל"ל שכן חוטא בנשמת פגול ופרש"י חוטא מקלל וש"ח שניהם חוטאים משא"כ פר לאו חטא הוא ושניהם יש בהם נטילת נשמה בכרת משא"כ פר וכן שניהם אין בהם פגול משא"כ פר א"כ ה"נ ג' סימנים שייכים כאן ששניהם חוטאים ושניהם יש בהם נטילת נשמה במזיד ושניהם אין בהם פגול משא"כ נתינת דמים לבהונות אין בהן חטא ולא נטילת נשמה ויש בהן פגול ועוד דנתינות אלו שניהם בזרים הנותנים משא"כ התם כהן נותן ואע"ג דלא דמי לסוכה מ"מ כיון דר"י גמר ג"ש דנתינה נתינה ודמיא לתרומה כמ"ש ג"ש עדיפא ליה ואפי' אם שאר הסימנים לא היו שייכים כאן היה די בהדא מלתא דלא יליף אלא נתינות הבאים בחטא ואע"ג דנתינה דתרומה אינה החטא בעצמו מ"מ אתיא מחמת חטא ודמיא להדדי דשניהם חטא אחד הוא שחטא הזר בקדש:

שם ד"ה מעילה שלא חייב בה כו' עד מיהו קשה לר"י אמאי איצטריך כו' ולע"ד תימא מה שהקשה ר"י אנזיר משבועת הפקדון אחרי כי נודע כי אין כל דבר נעלם ממנו ז"ל. ועוד שהתוס' ז"ל עצמן אשר סתמן הוא דברי הגדול ר"י ז"ל הביאו בשבועות פ' שבועת הפקדון דף ל"ז בספרי גבי נזיר פתאום להביא את השוגג והלא דין הוא וכו' ומניין שחייב את המזיד אמרת ק"ו ומה שבועות העדות שלא חייב את השוגג כו' לא אם אמרת בשבועות העדות שכן אינו לוקה תאמר בנזיר שלוקה והואיל ולוקה אינו חייב קרבן ת"ל כו' כתבו התוס' שם דאיכא למיגרס שבועות הפקדון א"כ מבואר דאין ללמוד נזיר משבועת הפקדון למזיד ומשבועות עדות נלע"ד דפשיטא דליכא למילף אע"ג דליכא פירכא זו דשבועות עדות לא לקי דהתראת ספק היא כדאיתא התם ומ"מ פשיטא דלא ילפינן מיניה דזה חטאת וזה אשם ופשיטא דמעילה ילפינן מיניה דהוי אשם מאשם:

ומה שהקשו משפחה חרופה נלע"ד לתרץ ג"כ דממעילה הוי ילפינן בג"ש דאיל האשם כדיליף בתורת כהנים בשפחה חרופה איל האשם נאמר כאן איל האשם ונאמר להלן איל האשם מה להלן בכסף שקלים אף איל האשם האמור כאן בכסף שקלים משא"כ בשבועות לא נאמר איל האשם עוד יליף התם אשמו אשמו וגם זה נ"ל דמאשמו דמעילה יליף דאע"ג דבפקדון נמי כתיב אשמו מ"מ בשנים אלו כתיב והביא את אשמו לה' משא"כ בפקדון כתיב ואת אשמו יביא לה' ובכל דוכתי אמרינן מדדמי ליה ילפינן היכא דאיכא דדמי ליה וא"כ הוי ילפינן בג"ש ולעד"נ שאין כאן ספק:

ועוד קשיא לי הא דכתב ר"י ז"ל דלחומרא מקשינן דאדרב' לענד"נ דמספיקא לא אמרינן ליה קום אייתי חולין לעזרה. ועיין על זה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף