חתם סופר/פסחים/לב/ב

חתם סופר פסחים לב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואין נתינה פחות מש"פ. הק' בתו' לילף נתינה דשמן המשחה לחומר' ממתן דמים ובהנות וי"ל דאיכא למילף מדדמי ליה ילפינן לכן ילפינן נתינה דשמן המשחה יתן מיתן דלא יתן עלי' לבונה במנחות נ"ט סוף ע"ב ע"ש והתם חומר' הוא דאי נתן עלי' פחות מכזית וחשב עליו מחשבת פגול חייב כרת לכשילקטם אח"כ יהיה פגול משא"כ כשנתן עלי' כזית ע"ש לעיל מני' ודוק כי הקצרתי במובן:

והלא דין הוא ומה שאר מצות כו'. יש לעי' נימא שפחה חרופה ונזיר ה"ל ב"כ הבאי' כא' ואין מלמדים הנהי מביאים על הזדון כשגגה אינך לא וי"ל דאיכא למימר דלמא דוקא לענין אי' לאו ה"ל ב"כ דלא נילף מנייהו אבל מעילה דבמיתה לא נילף מניה והשתא מיושבת ק' תו' תימא נימא היא הנותנת כו' והא"ש דא"כ דהקולא גורמת להביא קרבן ק' תי"ל מב"כ וא"נ נימא דהב"כ קאי אחייבי לאוין מכ"ש חייבי מיתות לפי סברא דהשתא דהקולא גורמת הבאת קרבן יותר וע"כ החומרא תגרום קרבן א"כ ק"ו מחי"כ:

דאית ביה שו"פ וליכא כזית. פרש"י בשנת בצורת היינו לשי' לקמן מ"ד א' דפרס ד' ביצים אבל למ"ד בעירובין פ"ג דככר בפונדיון ג' ביצים שהם י"ב זיתים ובפונדיון ט"ז פרוטות א"כ בלא בצורת נמי ליכא כזית בשו"פ ומ"מ י"ל אפי' להך מ"ד היינו חולין אבל תרומה בזול יותר כמבואר וק"ל:

לא אם אמרת בשאר מצות. יש לעי' למה לא אמר בקיצור בשאר מצות שכן אין שליח לד"ע משא"כ במעילה דיש שלד"ע וי"ל דבשאר מצות נמי בשוגג יש שלד"ע כמ"ש תו' בקידושין מ"ב ב' ד"ה אמאי מעל וע"ש ובזה נתיישבה ק' פ"י שהקשה אמאי דפריך לבסוף לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא עשה בהן מתעסק כו' נימא ק"ו מחלבי' ועריות שמתעסק חייב בהן והא"ש דהומ"ל מה להנך שכן אין שלד"ע אפי' בשוגג שלא מצינו זה אוכל ובועל וזה מתחייב וזה פשוט דאפי' בשוגג אשלד"ע בחלבי' ועריות ולק"מ וק"ל:

לג ר. ראשית ששירי' ניכרים. בצל"ח הק' דא"כ מאי ארי' תרומת חמץ דמי לא משכחת תרומת מצה שהפריש על כרי חמץ והרי אין שירי' נכרים לישראל וכן בהפך תרומת חמץ על כרי מצה הרי שירי' נכרים לישראל ולע"ד הנהי תרי מיני תרומה שהזכיר לאו תרומה נינהי בלא"ה דנהי דקיימי' לריה"ג דחמץ מותר בהנאה מ"מ לשריפה קאי דכתיב תשביתו וכתיב לא יראה ולא ימצא אלא בשעת בעורו לתהני מניה ומ"מ לשריפה קאי וכשרוף דמי וכתותי מכתת שעורי' ונהי דתרומה אין לה שיעור מן התורה מ"מ חטה על חטין בעינין ולא אפר על חטין ולא חטין על אפר ולא משכח"ל רק חמץ על חמץ וק"ל:

אלמא קסבר משקין מפקיד פקידי. מ"ש רש"י ואעפ"י שמשקה מקבל טומאה בכ"ש כו' ונתקשו בו תי"ל דהזג אנינו כביצה שתקבל המשקה טומאה ממנו לא דקו דקי"ל יד מצרף כל הענבים פי' האשכול מצרפת כל הענבים כא' והו"ל כביצה ותקבל המשקין טומא' ממנו לכן פרש"י שאין שם משקין עליהם ודלא תימא נהי דלא הוה שם משקין עליהם לקבל בכ"ש מריבוי דכל המשקה מ"מ שם זיעה עליה ותקבל טומאה בכביצה ע"י צירוף משקין שבכל הזגין וע"ז כ' שאין המשקה שבזגין מצטרפין בלי נגיעת הזג במשקין ההמה ועי' צל"ח מ"ש בזה. והאש"נ מ"ש בד"ה לאימת מטמו כו' והנסחטי' נוגעים לכל הזגי' יחד הכונה בזה דקי"ל אם רק חשב לסוחטן אזי אין היד מכניס ומוציא טומאה ונ"ל דה"ה שאין מצרפן עוד לכן פרש"י שאז בשעת סחיטה הכלי מצרפן יחד כיון שהנסחטי' נוגעים לכל הזגי' יחד עי' פ"ק דסוכה י"ג ב' וי"ד א' ובפ' העור והרוטב קי"ח קי"ט ע"ש. והאש"נ מה שפרש"י ד"ה וטמא מת שסחט זתים וענבים כו' ואע"ג דאין משקה הנבלע באוכל מקבל טומאה עמו משלים הוא שיעורו עכ"ל ולכאורה כבר היה צריך לזה מיד בקו' הש"ס א"ה אפי' כביצה נמי והא"ש דבק' הש"ס אפשר מקשה בכביצה היינו שיש ענבים כביצה והיד מצרפן ואפ"ה אי סוחטם טהורים דמקשה דנימא שיסחטם ביד בלא כלי באופן שלא יצורפו ובשעת הסחיטה תתבטל היד וזה היה קו' הש"ס כיון שבאנו ליועצו איך יסחטם בטהרה היה לנו ליועצו שיסחטם אפי' בכביצה בלי כלי אבל במתניתין דטמא מת דקתני להדיא יתר מכביצה אפי' כ"ש טמא מיירי שסוחטם בכלי שמצרפם א"כ כביצה נמי וע"כ אין בענבים כביצה כ"א עם המשקה ולכן כביצה מכוונת בציר ליה שיעורא והוצרך רש"י לפרש דמשקה משלים לשיעורא אעפ"י שאינו מקבל טומאה עמו:

לאימת מתכשרי כו'. עמ"ש תוספות בשם הרר"א להק' על פרש"י ויש ליישב דלאו דוקא תשברו דהא גם בכלי חרס לאו בשבירה תלי' מלתא אלא בשאין עושי' מעין מלאכתן ראשונה וה"א באוכלים נמי כשאינו ראוי למה שהיה ראוי מתחלה דהיינו למאכל אדם יטהר קמ"ל עד שיפסל מאכילת כלב עי' בבכורות כ"ג א' בפלוגתת בר פדא ור"י ע"ש וא"ש. ומ"ש תוספות מפ' אותו ואת בנו דרש"י הדר בי' י"ל דהתם לר"ש פי' כן דאיהו דרש מכל אוכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכיל לאחרים מטמא לאפוקי איסורי הנאה וא"כ ה"ה דלא דרש מכל אוכל לטמא בכ"ש משא"כ לדידן דדרשינן מכל האוכל אשר יאכל אוכל שראוי לאכול בבת א' היינו כביצה וא"כ דרשינן מריבויי דכל לקבל טומאה סגי בכ"ש וכן יש ליישב פרש"י בבכורות י' א' ד"ה בכפרי' כו' ע"ש וגם התם אזלא הסוגיא לר"ש ויתיישב ג"כ בכנ"ל ועמ"ש בחי' למס' שבת ר"פ חבית:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף