מגיני שלמה/כתובות/צז/ב

מגיני שלמה כתובות צז ב

דף צ"ז ע"ב

ד"ה לאתויי מגורש' כו' פ"ה כ' וזו היא מלת' דפשיט' כו' ואני אומר דטובא קמ"ל חדא לאפוקי מב"ש דאמרי בסוטה והובאה לעיל פ' האשה דף פ"א גבי ספק זנאי ספק לא זנאי דקאתי ספק ומוציא מידי ודאי משום דשטר העומד לגבו' כגבוי דמי ומקרי היא מוחזק וא"כ מזונות שהן תנאי ב"ד וק"ל הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום דכל מעשה ב"ד כמאן דנקיט שטרא בידיה דמי כדאמרינן לעיל דהיא מקרי מוחזקת וכמ"ש לעיל ולדעת רש"י ז"ל מקרי מוחזקת במזונות יותר מכתובה כמ"ש המרדכי ז"ל בשמו וכן משמע מדברי התוס' לעיל דאפי' לרב ושמואל דלא ס"ל שאין לטעון אחר מעשה ב"ד מ"מ במזונות מודו כיון דמוכרת שלא בב"ד וא"כ נוכל לומר אפי' לב"ה דלא ס"ל שטר העומד לגבות כ"ד מ"מ אפשר דבמזונות מודו דנכסי' בחזקתה קאי למזונות וכמו שחלקו התוספות לעיל בין שאר ב"ח וכתובה למזונות ודין זה דומה ממש לספק זנאי דכיון שהיא בחיים ועומדת לגבות הוי היא מוחזקת ולא דמי לנפל הבית עליו ועל אביו או עליו ועל אשתו ועיי' בתוס' בסוטה פ' ארוסה דף כ"ה ד"ה ב"ש ומה לו שהפסידה כתובתה מחמת זנות או מחמת גרושין ועוד נראה דטובא קמ"ל דאע"ג דאיכא למימר אוקמא אחזקתה שהיתה בחזקת אשת איש כדאמרינ' פ' ד' אחין דף ל' ולעיל ס"ל לר"ג דמחמת חזקה מוציאין ממון דאין לומר דווקא חזקת הגוף ולא שאר חזקה דהא גבי היא אומרת מוכת עץ והוא אומר דרוסת איש ליכא חזקת הגוף ואפ"ה ס"ל לר"ג דמוציאין ממון ופי' הר"ן ז"ל דחזקה שאין בנות ישראל כו' אין זה חזקת הגוף ואפי' אם גם זה מקרי חזקת הגוף הנה כבר הקשו התוס' ז"ל פ' ארוסה הנ"ל ד"ה וב"ה כו' והכא לא שייך למימר אליבא דב"ה העמד אשה על חזקתה כו' משמע דאי הוי שייך למימר היינו מוציאין ממון ע"ז וכן משמע לעיל פ' המדיר קאמר רבא עד שלא תתארס דהעמד הגוף על חזקתו ליכא למימר מאי איכא חזקה אין אדם שותה כו' אדרבה חזקה משמע, אי ליכא חזקה נגד חזקה היינו מוציאין ממון אע"ג דליכא חזקת הגוף וכן משמע מדברי התוס' לעיל פ' המדיר דף ע"ו ד"ה וחדא כו' עד ועוד יש לפרש דמשום הכי עדיפ' כו' דאפי' אם לא יהיה אלא א' מהן אמת או חזקת הגוף או אין אדם שותה בכוס יש לה כתובה והכא לא שייך שינוי' של תו' דפ' ארוסה הנ"ל דליכא הכא רגלים לדבר שנתגרשה וצ"ל בע"כ דבמקום ספק לא תקנו רבנן מזונות דהם אמרו והם אמרו וא"כ טובא קמ"ל:

ד"ה בתולה שלימה משמע עד אכתי קשה כו'. הנה קושיא זו אף כי אין כאן מקומה מ"מ נראה לישבה אחרי שהניחוה בצ"ע כאן וביבמות ועם זה נ"ל שיתיישבו ג"כ כל הקושיות די"ל דתנא זה ס"ל דבכל מקום דכתב נערה כגון נערה מאורסה וגבי קנס לא ממעט קטנה דנערה בכל מקום אפי' קטנה במשמע ונפקא ליה מדכתב רחמנא נערה מלא במוציא ש"ר הא כל מקום שנאמר נער אפי' קטנה במשמע כדאמרינן לעיל פ' אלו נערות ופ' נערה וכדס"ל לרבנן בנערה המאורסה פ' ד' מיתות דף ס"ו ולעיל פ' אלו נערות פי' התוס' בחד שינויי' דהיינו טעמא מדכתיב נערה מלא במוציא ש"ר כמ"ש וא"כ איצטרך למכתב נערה דאי לא כתב רחמנא כ"א בתולה הוי ממעטינן אפי' קטנה דהא תנא זה דדריש אין בתולה אלא נערה הוא ממעט קטנה כדאיתא להדיא פ' הבא ע"י להכי כתב רחמנא נערה לגלויי על בתולה שאינה נערה כ"א למעוטי בעולה אתי ולא קטנה:

ואין להקשות אי נערה אפי' קטנה במשמע א"כ איך יליף האי תנא דבכל מקום בתולה נערה היא ולא קטנה מדכתיב גבי רבקה והנערה טובת מראה בתולה הא גבי רבקה גופה לא נשמע דנערה היתה כיון דנערה אפי' קטנה במשמע י"ל דוודאי ברבקה ע"כ נערה ממש היא דאלת"ה למאי הלכתא כתב נערה כלל לכתוב והיא טובת מראה כו' דאי להורות שלא היתה בוגרת מבתולה נפקא דס"ל דבתולה שלימה משמע דפשיטא דהתם אין לומר שבא הכתוב לומר שהיתה בתולה שלא כדרכה ולספר בגנות הצדקת. ועוד דגבי רבקה ליכא למימר הכי דהא כתיב בה ואיש לא ידעה שפירושו אפי' שלא כדרכה כדפי' רש"י ז"ל בחומש ועוד דגבי רבקה ע"כ למעוטי קטנה דאל"כ לכתוב קטנה בשלמא בכל התורה איצטרך דקמ"ל דבין בנערה בין בקטנה הוי דינא הכי דהא לא קאמר דווקא קטנה משמע אלא אפי' קטנה במשמע וכ"ש נערה. אבל ברבקה דמעשה שהיה כתיב ולא היתה אלא נערה או קטנה אי קטנה היתה לכתוב קטנה ועוד נ"ל דבלאו הכי לא קשי' מידי דהאי תנא קים ליה דרבקה באותו פרק נערה היתה וכמו שפלפלו התו' פ' הבא ע"י דמדרשים חלוקים הם דאיכא למ"ד בת י"ד היתה וכ"ת נילף מינה הא ליתא דה"ל כמה כתובים הבאים כא' דכמה פעמים כתוב נערה בתולה באונס ונערה מאורסה וס"ל להאי תנא דומתו גם שניהם לאו לשניהם שוין אתא כ"א למעשה חדודין דדברי ר' יאשי' בד' מיתו' ולבדו ג"כ לא איצטריך לקטנה דמהא נפקא אלא לכדרבי אתא כדאיתא התם פ"ק דקדושין וכיוצא בתירוץ זה יש לישב שני קושיות התוס' מה שהקשו אמאי איצטרך למכתב נערה גבי קנס כו' וכן קושי' הג' הכל י"ל דכתב רחמנא נערה לגלויי עליה דבתולה דלאו שלימה היא ומרבה שלא כדרכה כיון דמוכרח למכתב בתולה למדרש ולא בעולה הוכרח לכתוב נערה דלא נמעט שלא כדרכ' דאי שלימה היא גם בוגרת לא איצטרך להכי אימעוט בוגרת ושלא כדרכה לא אימעוט ומהתם ליכא למילף כמ"ש וכן גבי נערה המאורסה נמי אי ס"ד דבתולה שלימה היא לא איצטרך נערה למעוטי בוגרת אבל בשאר דוכתי בתולה שלימה משמע וכ"ת א"כ לרבנן בעולת בעל דנפקא לן מיניה דאין אחר עושה אותה בעולה שלא כדרכה כדאיתא התם למה לי והא מהכא נפקא כמ"ש וי"ל דאה"נ דלרבנן לא איצטרך להכי כ"א לגופה לאשמעינן דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה ולא לדיוקא וכ"ת דממילא ש"מ וא"כ נכתוב בעולת בעל לחודה י"ל דרבנן ס"ל דאדרבה ס"ד דקרא אתי דאפי' ע"י בעל נעשה בעולה וכ"ש ע"י אחר דבעל גרע דהא גבי כ"ג פליגי תנאי פ' הבא ע"י דף נ"ט אי הוי בעולה ע"י בעולת עצמו וגבי אחר מקרא מלא הוא ולקמן אכתוב בע"ה דגם מדברי התוס' מוכח כן ומיהו לר' ע"כ לדיוקא אתי דאל"כ מאי פריך התם מי אית ליה לר' האי סברא ולמה דחק דר' מוקי לה לקנס נוקמ' לקטלא ולגופה אתי כמ"ש והכי מוכחא כולה סוגי' דהתם דלר' לדיוקא אתי ומ"מ לא קשי' מידי דר' ס"ל כר"מ דבתולה אפי' מקצת בתולה משמע ואיצטרך נערה למעוטי בוגרת אבל שלא כדרכה אמעוט מבתולה לחודה דבעולה להכי אתי בעולת בעל וזהו דלא כדברי התוס' לעיל שפירשו דבתולה לד"ה משמע אפי' שלא כדרכה אפי' לר' וזהו תימא דהא ר' מבעולת בעל נפקא לה כמ"ש התוס' בעצמם למטה וכבר הרגיש בזה קצת החכם מהרש"א ז"ל נחזור לעניננו וכ"ת מנ"ל לתלמוד' דר' ס"ל כר"מ דלמא כר"ש דבתולה שלימה היא בכל מקום ולא איצטרך בעולת בעל כ"א לגופה כמ"ש זה אינו דא"כ גם בקטלא הוי הכי כיון דכתיב נערה בתולה בנערה המאורסה מוכח דבתולה לאו שלימה היא הכא ואתרבי שלא כדרכה וא"כ למה ס"ל דשלא כדרכה פטור מסקילה וכ"ת דנפקא ליה מלבדו א"כ הדרא קושיא לדוכתה דנערה ולא בוגרת למה לי דנכתוב רחמנא בתולה משמע שלימה ולא בוגרת דהשתא א"א לומר דלגלויי עלה דבתולה אתי שאינה שלימה לרבות שלא כדרכה דהא אימעוט מלבדו אלא ע"כ ר' ס"ל דבתולה אפי' מקצת בתולים ואיצטרך נערה למעוטי בוגרת אבל שלא כדרכה הוי ממעטינ' מבתולה. להכי אתי בעולת בעל לרבות שלא כדרכה בקנס ואתי לבדו למעוטי בקטלא וע"כ בתולה דמאורס' למעוטי בעולה כדרכה לחוד אתי וכל זה לר' אבל לרבנן נוכל לומר דבתולה שלימה משמע וכמ"ש:

ואין להקשות דאיך אפשר לומר לרבנן דנערה למעוטי בוגרת ושלא כדרכה לא אמעט הא כבר כתב רש"י דף נ"ט בהבא ע"י דמאן דממעט בוגרת כ"ש שלא כדרכה ומהרש"א ז"ל שהקשה ד"ה בבתוליה בכדרכה וכו' על התוספו' דמאי קשי' להו בד"ה בתולה שלימה משמע מנערה המאורסה וקנס דלמ' בתולה שלימה לא מיעט כ"א בוגרת ולא שלא כדרכה ע"ש (קצת תיבות חסרים כאן) לא קשי' דרש"י פי' שם דאם בוגרת אמעיט מבתולי' דלא הוי בתולה לר"מ כ"ש שלא כדרכה לא מיקרי כל בתולי' וכן לר"ש ולר"א אע"ג דאתרבי בוגרת מבתוליה אבל שלא כדרכה אמעט דלא הוי אפי' מקצת בתולין דוודאי בוגרת הוי יותר בכלל בתולה משלא כדרכה אבל הכא דבוגרת לא אמעיט כ"א מנערה לעולם אימא לך דשלא כדרכה לא אמעיט דבכלל בתולה הוי בוגרת ושלא כדרכה אלא דנערה ממעט בוגרת ולא מחמת שאינה בתולה ותדע דהא לרבנן בנערה המאורסה חייב בשלא כדרכה אפי' לפי' התוס' דאתי מבעולת בעל ואלו בוגרת פטור לד"ה דליכא מאן דפליג אדרשת נערה ולא בוגרת ומ"מ אינו מוכרח דרבנן ס"ל הכי דאפשר דס"ל דבתולה מקצת בתולה משמע ואפי' שלא כדרכה ובעולת בעל לגופיה אתי ולבדו לכדר' יונתן כדאית' התם. או אפשר לפרש דס"ל דאפי' אם מקצת בתולה משמע מ"מ שלא כדרכה לא משמע מבתולה ואתי בעולת בעל לרבויי שלא כדרכה ובין בקנס בין בקטלא ולדיוקא אתי וכתבתי כל זה דלא צריכינן לומר דר' ורבנן בפלוגת' דר"מ ור"ש פליגי דכ"ע מצו סברי כר"מ וכן צריך לפרש גם קושית התוס' דאל"כ מאי הקשו דמאן לימא לן דרבנן בתולה שלימה ס"ל אלא ע"כ ס"ל לתוס' דרבנן ור' לא נתתי להא פלוגת' ומצי סברי ככ"ע אבל כר"ש ודאי ר' לא אתי כמ"ש ונתישב הכל והרבה מצינו כיוצא בזה בתלמוד דחד קרא לגלויי עליה דאחרינא אתי כמ"ש גבי נערה בתולה ואע"ג דכל בתולה סתם שלימה משמע הכא גלי קרא כדאמרינן בכמה דוכתי דפריך וכל היכא דכתיב כך הוי פירושו כך והא קרא פלוני לא משמע כך ומשני שאני התם כו' ונילף מיניה כו' גם אפי' לדברי התוספות ע"כ צ"ל כן לר"מ דס"ל בתולה אפי' מקצת בתולים והא גבי קנס ונערה המאורסה ממעטינן בוגרת וא"כ ע"כ בתולה לא הוי מקצת בתולין אלא ע"כ התם שאני דגלי קרא ולילף מינה לא נוכל כמ"ש וזו תשובה לדברי רש"י שפי' בהבא ע"י דף ס' גבי מאי דקאמר ר"מ אליו לרבות הבוגרת ופריך למה לי קרא הא ר"מ בתולה אפילו מקצת ס"ל ומשני מ"ד נילף בתולה בתולה מהתם מה להלן נערה כו' ופי' רש"י מהתם מאונס ומפתה וזה קשה לי דהא שני כתובים הבאים כא' הם עם נערה המאורסה וצ"ל דס"ל לרש"י דיש שום צריכותא וכבר השיגו התוס' עליו ז"ל מטעם אחר עוד נוכל לומר אפי' בלא שני כתובים ה"כ לא נוכל לילף מבתולה דנערה המאורסה וקנס דהא מסיק פ' הבא ע"י דף ס' דטעמא דר"ש דס"ל בתולה שלימה משמע דגמר מדרבי רחמנא גבי טומאת כהן אליו לרבות הבוגרת מכלל דבתולה שלימה א"כ א"ש דר"ש יש לו הוכחה דע"כ בתולה שלימה ואין להקשות דאימ' איפכא דבתולה אפי' מקצת בתולה וגבי טומאה גלי קרא דבתולה הוי שלימה למעוטי שלא כדרכה דזה אינו דר"ש ס"ל דאפי' אי בתולה מקצת בתולה נתמעט שלא כדרכה וא"כ לכתוב רחמנא גבי טומאה בתולה לחודה דממילא אתרבי בוגרת שהיא מקצת בתולה ואימעט של"כ דלא הוי בתולה כלל וכ"ת א"כ גבי נערה מאורסה וקנס דכתבינן דמתרבי של"כ אע"ג דלאו בתולה היא שאני התם דלמאי הלכת' כתב רחמנ' נערה אלא לגלויי עליה דבתולה דלאו שלימה היא ולמאי אי לרבות בוגרת הא אימעט מנערה אלא ע"כ לשל"כ דלא נמעט לה מבתולה אבל הכא לכתוב בתולה ויתמעט של"כ ממילא וגם בנערה המאורסה תמעט של"כ כיון דבתולה מקצת בתולה היא א"כ אצטריך נערה למעוטי בוגרת ושל"כ אימעט ממילא אלא ש"מ דבתולה בכל מקום שלימה ולכן אצטריך אליו להורות דבכל מקום שלימה היא ודוק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף