מגיני שלמה/כתובות/פד/ב

מגיני שלמה כתובות פד ב

דף פ"ד ע"ב

ד"ה את תופס לב"ח כו' משמע דאע"ג דעשאו שליח כו' אע"ג דהיה ראוי לישב דבר זה שם מ"מ יען כי הביאו ראיה מכאן ראיתי לכותבו פה היה אפשר לישב דרש"י לא כתב דשליח מהני כ"א גבי מציאה מטעם דמגו דאי בעי הוי זכי לנפשיה כו' אבל הכא דלא היה לשליח כלום אצל המת לא מהני אפי' עשאו שליח וכיוצא בזה תרצו התו' ז"ל בב"מ ד"ה אר"י המגביה מציאה כו' ע"ש אלא שצריך ראיה מנ"ל לרש"י ז"ל סברא זו אבל לי קשה עוד מאד על רש"י מהאי שמעתא דב"מ גופה דאי עשאו שליח א"כ קשיא מתני' דהיה רוכב כו' ואמר תנה לי את המציאה כו' זכה בה אמאי והא עשאו שליח דהא ר"נ פליג אעולא וס"ל דמשנתינו לא מיירי דאמר תנה לי כדאית' התם וא"כ הגביה לחבירו וחבירו עשאו שליח ולמה לא קנה והשם יודע כי אחרי כתבי זאת מצאתי קושיא זו בהרא"ש ז"ל שם ופשיטא דצריך דלא נשויה לרבינו רש"י ז"ל כטועה ח"ו לכך נראה דאין כוונת רש"י שאם עשאו שליח להביא לו דמהני אלא כוונתו שאמר לו זכה בשבילי דאז הוי ידו כיד המשלח כמ"ש רש"י שם גבי וא"ת משנתינו דאמר תנה לי ולא אמר זכה לי ופי' רש"י דלא אמר זכה לי בהגבהתה נמצא שלא עשאו שליח לקנותה בהגבהתה כו' והכי איתא בגיטין דף י"א התופס לב"ח בש"ל לא קנה וא"ת משנתינו כל האומר תנו כאומר זכי דמי ופי' רש"י ואין זה כשאר תופס אלא בעל עשאו שליח לזכות בו ואע"פ שהעבד לא ידע שזכין לאדם שלא בפניי א"כ כ"ש אם העבד עשאו שליח שיזכה בשבילו וא"כ מתניתין דהיה רוכב גם ר"נ ס"ל דמיירי דאמר תנה לי כמו ר' יוחנן ולא זכה בשבילו ובזה נתישב הכל וגבי מציאה לא אמר לשלוחו רק לתופסו לא שיזכה בשבילו דבזכיה ס"ל לרש"י דהוי ידו כיד המשלח אפי' לחוב לאחרים דלא כדברי הרא"ש דכיון שהשליח זוכה הוי כמשלח:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף