אילת השחר/כתובות/פד/ב

אילת השחר כתובות פד ב

דף פ"ד ע"ב

תוד"ה ולרבי עקיבא. אע"ג דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה. כונתם משום דבכלל מטלטלין אינו משועבד לכתובה אפי' מיני', וצריך טעם מה מהני מה דהוי כמחיים, ואפשר ביאור דבריהם אע"ג דע"י התפיסה בשעתה לא הועילה לגבות דאילו הם כבר גבו עי"ז מה שייך לדון אחרי מיתה וע"כ דלא נגמר גוביינא בזה, אבל לגבי זה מהני דאחרי מיתה יוכלו לגבות אפילו מהמטלטלי.

ובקרא אמר לאחר מיתה תפסיה. בר"ן הביא דהבקרא הוי נוגע כיון דחייב לשלם, וכתב בקצוה"ח (סי' קכ"א) דס"ל נוגע לחובתו פסול. והעירוני דהא לפי"ד שאומר דלאחר מיתה תפסוה הוא רוצה שהבע"ח יחזיר ליתומים ואינו מעיד לחובתו, א"כ נימא דהוי עד ואינו נוגע דהא יש לו מיגו דתפס מחיים כמש"כ בקצוה"ח שם, וצ"ל דכיון דלפי"ד שתפס ממנו לאחר מיתת הלוה, הא הוא מחויב דפשע אלא דע"י דהתופס יחזיר יפטר מ"מ נקרא דמחייב עצמו ומעיד לחובתו ולכן פסול, וכן כשמעיד דתפסו ממנו באונס הו"ל מעיד בדבר שיש חיוב שבועה, אע"ג דלדבריו אם נאמינהו יחזיר הבע"ח להיתומים, מ"מ מקרי עד הצריך שבועה, דיש כאן סיבה לחייבו עבור דין שומר שבו.

שם. ובקרא אמר לאחר מיתה תפסיה. כתב הר"ן הא דלא מחייב הבקרא דהוי כעד אחד שבועה להבע"ח, משום דלדבריו חייב לשלם להיורשים והוי בעל דבר ואפי' אומר שנאנס הרי מחויב לישבע שנאנס וכיון דמחויב שבועה הו"ל בעל דבר, ויש לעיין למה לא נאמן להפטר משבועה דנאנס, במיגו דהי' מודה להבע"ח דתפס מחיים, דאז הי' פטור.

והא דון דייני כר' טרפון ואהדרי' ר"ל עובדא מינייהו. היינו אע"ג דר' יוחנן לא ס"ל כן, מ"מ כיון דר' יוחנן אמר שכנגדי חלוק עלי, הרי דלמעשה נפסק כר"ל.

תוד"ה שפיר. ושמא זה חשיב כמו דיעבד כיון שכבר תפסוה. זה חידוש, דהא דאמרי' דמהני דיעבד היינו ע"י פסק ב"ד, אבל מה שתפסוה בכח למה יחשב כדיעבד.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א