מגיני שלמה/כתובות/לב/ב

מגיני שלמה כתובות לב ב

דף ל"ב ע"ב

ד"ה שלא השם המביאו כו' ק' דכ"ש כו' גם במכות הקשו עוד קושיא דהרי מצינו גבי חסימה דאינו כ"א חד לאו ואפ"ה לוקה ומשלם לר"י כדאיתא פ' הפועלים ולענד"ן לפרש דברי רש"י ז"ל דכוונתו דגבי עדים זוממין אי לאו האי טעמא לא הוה לן לחייבו כ"א ממון דהא לא חייבה אותו תורה כ"א כאשר זמם ומפורש עונשו בהדיא ולכן קאמר שלא השם כו' ר"ל אם לא חייבה אותו תורה כ"א מטעם אשר זמם לעשות לאחיו ודאי אפי' היה לאו במקרא אחד שלא תזמם לעשות רע לאחיך וחזר וכתב במקרא אחר שאם זמם לעשות לאחיו ועשיתם לו כאשר זמם פשיטא שלא יהיה ר"מ מחייבו כ"א ממון אע"ג דבעלמא לוקה ומשלם כיון דהכא מפרש עונשיה משא"כ הכא איכא שני שמות ר"ל שני לאוין א' לאו דלא תענה שזהו מטעם שהעיד שקר וזה חייבה תורה אפי' לא זמם לעשות לאחיו רעה אלא העיד עליו שום דבר, טובה בכל עדות בעולם יען שחטא לשמים והעיד שקר ותשלומין חייב מכאשר זמם ולעולם אין הכוונה על שכתוב בתרי קראי או בחד קרא אלא הכוונה שעשה שתי רעות ועבר שני לאוין ועבירות חלוקות א' שהעיד שקר וחטא לשמים ואחד שזמם, לעשות לאחיו וכן בכל מקום בתלמוד שמות הן לאוין ועובר, בכל השמות הללו פר' המקבל ובכמה דוכתי דוגמת שפלפלו התוס' לעיל דאפילו לרבנן דפטרי מ"מ אם מיתה לשמים וממון לאדם מקרי ממון לזה ונפשות לזה וכן בסיפא דהך מתני', קתני מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות והוזמו סופג. שמונים ג"כ מהאי טעמא אחד שהעיד שקר ועבר בלאו דלא תענה ואחד שחפץ שילקה חבירו ע"י וכ"א עונש בפני עצמו, ולכן קאמר שלא השם כו' שאין זה הלאו מביאו לידי תשלומין, שיצא ידי חובתו בהכי אלא לאו אחר הוא וזה נראה לע"ד ברור ודוק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף