אילת השחר/כתובות/לב/ב

אילת השחר כתובות לב ב

דף ל"ב ע"ב

תוד"ה שלא השם. והר' שלמה מדרוי"ש מפרש וכו' פי' אינו בא להיות אזהרה לענוש תשלומין כדאמרינן במכות דממון לא בעי אזהרה. צע"ק דמאי איכפת לן אם הי' בא לאזהרה, הא מ"מ בעדים זוממין הא יש גזה"כ דאע"ג דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין, כאן לוקין ע"ז, א"כ אף אם אנו צריכים אותו גם לחייב ממון, מ"מ כאן הא יש גזה"כ דלוקין בכל גווני, אמנם דבריהם מבוארים דכתבו בב"ק (דף ע"ד ע"ב) בהא דקאמר שם דאי הכחשה תחילת הזמה לא היו לוקין עדי נפש שהוכחשו ע"י שבא הרוג ברגליו דהו"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד, אע"ג דתמיד לא תענה הוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד, בכ"ז יש גזה"כ דלוקה דהיינו רק היכא שכעת לא נעניש אותו במיתת ב"ד, אבל אם יכול לבוא ממש לידי מיתה אז לא לוקין, וה"נ כאן כיון שאנו נחייבו ממון ממש כעת, אז אם הוצרכנו את הלאו כדי להענישו ממון כעת, לא הי' שייך ללקות עליו, ולכן כתבו דאי"צ אזהרה כדי לחייב ממון.

א"כ ביטלת ערות אחותך לא תגלה. הקשו בתוס' דהא כמה לאוין דאין לוקין עליהן כגון לאו שאין בו מעשה, ותירצו דשאני התם דזהו דין של לאו כזה משא"כ לאו דערות אחותך לא תגלה. והנה לכאורה הא גם בלאו הזה כיון דלא יצוייר שום פעם מלקות הרי הוא לאו שאין בו מלקות ומה שייך בו ביטלת, וצ"ל כיון דאין דין בעצם הלאו שע"ז אין לוקין מקרי ביטול מה שלא יצוייר מלקות, ולא דמי ללאו שאין בו מעשה וכדומה דזה מחמת דעצם הלאו הוא כזה וזה מקרי לאו שאין בו מלקות, משא"כ כאן. וצ"ע לשיטת הרמב"ם דבאין גזילה בעין הו"ל לאו הניתן לתשלומין, א"כ הא גם זה דין בהלאו, וא"כ גם לאו דערות אחותך לא תגלה אם לא יצוייר בלי שחייב בתשלומין אינו לוקה משום דזה לאו כזה, ואיזה ביטול הלאו יש כאן, וע"כ צ"ל להרמב"ם דרק אם התשלומין הוא בשייכות עם הלאו אז הוא דשייך לומר דהוא לאו הניתן לתשלומין, אבל לאו דערות אחותך דאין להלאו שום שייכות עם התשלומין רק במקרה לא יצוייר אחרת, אז אם לא ילקה מקרי דבטל הלאו, ומדפריך א"כ ביטלת לאו דלא יוסיף, צ"ל לפי"ז דגם לאו דלא יוסיף אין לו שייכות עם התשלומין דלכן בפחות משו"פ לוקין.

אמנם בתוס' ישנים (לעיל עמוד א') פירש מה ללאו דחובל שכן לפעמים יש בו כל הה' דברים, משמע דאע"פ דלהחיוב תשלומין אין שייכות עם הלאו, מ"מ מקרי לאו שיש בו תשלומי ה' דברים, וע"כ משום דלא ס"ל שיש כזה ענין של לאו הניתן לתשלומין רק דהתשלומין פוטר את המלקות, ואולי ס"ל להתוס' ישנים דרק פירכא אפשר לעשות עי"ז שרגיל להיות בו ה' תשלומין, אבל מ"מ אין זה נותן דין בעצם הלאו להיות נקרא לאו הניתן לתשלומין.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א