מגיני שלמה/כתובות/כג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


מגיני שלמה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png א

דף כ"ג ע"א

ד"ה מ"ש רישא כו' וא"ת שנא ושנא הוא כו'. הגם כי אין דרכי להשי' על קושיתם ז"ל מה שהשיבו הם. מ"מ יען כי נראה לענ"ד אמת האהבה דחקני דאי לאו תירוצם היה נ"ל דהמקשן פריך הכי דע"כ מיירי הברייתא שאין אנו יודעין שזו היתה פנוייה או א"א ומיירי רישא אדרבה שהיתה בחזקת א"א שהיה לה בעל ואין אנו יודעין אם נעשה פנויה אלא שאילו מעידים שנעשה פנויה ומחולקים אם חזרה ונתקדשה וכן סיפא מיירי דאין יודעים שהיתה א"א אלא מפי אילו דאי ידעינן אפי' לכתחילה תנשא דמוקמינן לה בחזקתה וכמ"ש התוספות בדיבור שאחר זה וכן משמע לישנא דתלמודא דקאמר תרווייהו בפנויה קמסהדי או בא"א מסהדי. משמע דמפיהם אנו יודעין ולא ידענו מתחילה ובהא מיושב ג"כ מה שהקשו דף כ"ב ד"ה הבא עליה כו' דאוקמה אחזקה די"ל דע"כ מיירי דליכא חזקה שלא ידעו שהיתה א"א דאל"כ אפי' בדיעבד תצא:

שם ד"ה והאיכא עדים ומיהו קשה לרשב"א כו' נלענ"ד כי ע"פ שבויינהו ליכא לאסרן כיון שבאו לפנינו בנות חורין בלא שבאין א"כ אפילו אח"כ באו השבאין ואמרו שהן שבויות שלנו. פליאה בעיני אם לא יוכלו להכחישן ולומר כי הם מעלילין ולא היו הדברים מעולם וכי כותי נאמן להעיד וא"כ עדיין יש להם מיגו. ודאי אם באו עם השבאין בתחילה ובאו לפנינו לפדותם כיון שהן בידם והביאו אותן אין יכולין להכחיש השבאים:

ועוד נראה אפילו אם גם בזה היו יכולין להכחיש מ"מ אין זה מיגו טוב להעיז בפניהם וטוב להם להודות שנשבו והן טהורין אבל אם כבר הותרו בב"ד אע"פ שעתה אין להם מיגו טוב מ"מ כיון שהכותיים אינם עדים ויכולין להכחישן (חסר ב' תיבות) ההיתר היה להם מגו טוב אע"פ שעתה אין להם מגו טוב היה פשוט למקשן דלא תצא מהיתרה כיון שאין עדים ממש:

שם ד"ה עידי טומאה איתמר מה שהקשה ר"ת ז"ל דגם בשבויה איכא איסור סקילה י"ל דהא שמעתתא דר' חנינא והוא לא היה בזמן שב"ה קיים ומאן לימא לן דלאביי ורבא בזמן שב"ה קיים הקילו בשבוייה כיון דאיכא איסור סקילה והשתא מיהא ליכא כ"א איסור לאו ולכשיבנה ב"ה לא חיישינן דאז יבוא אליהו עמהן לקרב ולרחק ואע"ג דכיון דמכשרינן להו השתא ודאי יטמעו בכהנים כשרים ולא ירחקם אליהו לעתיד דמשפחה שנטמעה נטמעה ונמצא שאנו גורמין שיקרבו על גבי המזבח בשבת לא חשו חכמים לכך כיון דהשתא יש להקל יטמא בהכשר ולעתיד יקרבו כדין כיון שיהיו כשרין ועוד דמאן לימא לן דסבירא ליה לרש"י דמשפחה שנטמעה קאי אחללין דילמא אממזרין לחוד כדמשמע סוגיא דשמעתין וכבר פלפלו הפוסקים בזה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף