מגיד משנה/עירובין/ז

מגיד משנה ‏ עירובין ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מי שיצא מע"ש חוץ למדינה וכו'. משנה שם (עירובין מ"ט:) מחלוקת ר"מ ור' יהודה וקי"ל כר"י וכאוקימתיה דרב נחמן (דף נ"א:) ובברייתא דתניא ר"י אומר אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל ויצא עשיר חוץ לתחום פירש"י ז"ל חוץ לתחום לאו דוקא אלא בסוף התחום ואי דוקא חוץ לתחום בתוך ארבע אמות קאמר עכ"ל. וי"ל חוץ לעיר ללכת לתחום ויאמר שביתתי תהא במקומי וזהו עיקרו של עירוב והתירו חכמים לבעל הבית לשלח עירובו ביד בנו או ביד שלוחו בשביל להקל עליו:

ב

וכן אם נתכוין לקבוע שביתתו וכו'. זה מוסכם מר"מ ור"י לפי אוקימתא דר"נ דכל שאינו מהלך עד מקום שקנה שביתה דברי הכל עני אין עשיר לא וכל התנאים והחולקים שכתב רבינו מפורשים שם:

ג

במה דברים אמורים בעני וכו' או ברחוק וכו'. כל אלו התנאים מפורשים שם וכתב הרשב"א ז"ל אי זהו עני כל שיוצא מביתו שלא על דעת לערב וחשכה לו בדרך ואילו היה בידו פת יצא מביתו על דעת לקנות שביתה באחד מן המקומות אפילו עני הרי זה עשיר לדבר זה שאין לך עני שאין לו בביתו אוכלים שיכול לערב בהן עכ"ל. ודקדק כן מן הסוגיא ואין נראה כן מלשון רבינו. ונראה מדברי רבינו שאם אמר שביתתי במקום פלוני והמקום ההוא רחוק יותר מאלפים אמה ממקומו קנה שביתה במקומו ואין בדבריו כלום ויש לו ממקומו אלפים אמה לכל רוח. ובהשגות כתוב א"א אם יש בין המקום וכו' ובסמוך אכתוב הסוגיא ודעת רבינו בזה:

ד

מי שעומד מבעוד יום ברשות היחיד וכו'. שם (דף נ':) ברייתא מי שבא בדרך וכו' שביתתי במקום פלוני מהלך עד שמגיע לאותו מקום הגיע לאותו מקום מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה בד״א במקום המסויים כגון ששבת בתל שהוא גבוה עשרה טפחים והוא מארבע אמות עד בית סאתים וכן בבקעה עמוק עשרה טפחים והוא מד״א עד בית סאתים אבל במקום שאינו מסויים אין לו אלא ד״א וכבר כתבתי פכ״ז מהל' שבת שדעת הרשב״א הוא שאפילו שבת שם בבין השמשות אם היה רה״י יותר על בית סאתים ולא הוקף לדירה אין לו אלא ד״א. ומדעת רבינו שלא נאמר חילוק זה אלא דוקא בקונה שם שביתה ע״י עירוב כגון שהלך שם וחזר או שאמר שביתתי במקום פלוני או שהניח עירוב פת שם אבל בשובת ממש כל שהוא רה״י הרי הוא לו כד״א ויראה כן ממה שלא הזכירו בראש הפרק גבי שבת תוך דיר וסהר ומערה מוקפין לדירה ולא חלקו בהן וכאן חלקו ואפשר שהחמירו בעירוב שלא לעשותו כשובת ממש ואף סוגיא שבסוף כיצד מעברין (עירובין דף ס"א:) מראה שאין חילוק בשובת אבל בנותן את עירובו דברי הכל כל שאינו מוקף לדירה אין לו אלא ד״א כנזכר שם ונתבאר פ״ו:

ה

הקונה שביתה ברחוק מקום וכו'. שם במי שהוציאוהו (דף מ"ט:) מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך והוא מכיר אילן וכו' ובגמרא מאי לא אמר כלום אמר רב לא אמר כלום כל עיקר דאפילו לתחתיו של אילן לא מצי אזיל ושמואל אמר לא אמר כלום לביתו אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל ונעשה תחתיו של אילן חמר גמל בא למדוד מן הצפון מודדין לו מן הדרום מן הדרום מודדין לו מן הצפון תניא כותיה דרב בד"א בשסיים ארבע אמות שקבע אבל לא סיים ד"א שקבע לא יזוז ממקומו לימא תהוי תיובתיה דשמואל ותירצו אמר לך שמואל הכא במאי עסקינן כגון דאיכא ממקום רגליו ועד עיקרו תרי אלפי וארבע גרמידי אי סיים ד"א מצי אזיל ואי לא לא מצי אזיל ופסקו בהלכות הלכה כשמואל משום דתניא כותיה כדאיתא התם וזהו פירוש דברי שמואל לדעת רבינו ושמואל אמר לא אמר כלום לביתו כלומר שאינו יכול להלך מן האילן לביתו ואפילו הוא בתוך אלפים אמה לאילן אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל דקסבר שמואל במקומו קנה שביתה ויש לו להלך אלפים אמה עד תחתיו של אילן אבל כיון שמגיע תחת האילן אין לו לזוז ממקומו לפי שלא קנה שביתה באילן לפי שנעשה כחמר גמל שכשאתה אומר קנה שביתה בצפון מודדין לו ואומרים שבדרום קנאה ואם אתה אומר בדרום אומרים שבצפון קנאה ואין שביתתו ברורה לפיכך לא קנה שם שביתה כלל ונתבארו דברי רבינו שכתב כאן. וקרוב לזה בעיקר הדין כתוב בספר העתים אמר לך שמואל הב"ע כגון דאיכא וכו' אינו ר"ל לא יזוז ממקומו כלל כדברי הר"א ז"ל שכתב למעלה אלא לכשיגיע לשם לא יזוז ממקומו לפי שלא קנה שם שביתה אלא א"כ סיים ד"א שקבע והן בתוך אלפים אמה ממקום רגליו וזה דעת רבינו. ויש בדברים אלו שטה אחרת למפרשים האחרונים כשטת ההשגות כתובה על ספר הרשב"א ז"ל:

ו

אמר שביתתי תחת אילן פלוני וכו'. הן הן דברי שמואל שהזכרתי וכפי הפירוש שכתבתי ואמרו שם (דף נ':) א"ר הונא לא שנו אלא באילן שתחתיו שמונה אמות אבל באילן שתחתיו שבע אמות הרי מקצת ביתו ניכר. וזה סיוע לדברי רבינו לפי שלדברי שאר המפרשים לא נאמר זה אלא לדברי רב בלבד ואין הלכה כמותו ועוד שלא היה לו לומר לא שנו בסתם אחר שלדברי שמואל אין מקום לזה:

ז

היו שנים באין בדרך וכו'. ברייתא שם היו שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר והמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני ע"כ:

ח

אנשי העיר ששלחו אחד מהם וכו'. משנה (דף נ"ב:) מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי ר"י והלכה כר"י ובגמרא מאי שנא הוא ומאי שנא אינהו אמר רב הונא הב"ע כגון שיש לו שני בתים וביניהם שני תחומי שבת הוא כיון דנפק ליה לאורחא הוה ליה עני והנך עשירים נינהו. ומדברי רבינו נראה שכשאמרו שיש לו שני בתים אורחא דמלתא נקט אבל הרשב"א ז"ל כתב שכל שלא אמר בפירוש שביתתי במקום פלוני כיון שהחזירו חבירו אם אין לו בית שם כל שחזר ולא הלך אני אומר נמלך שלא לילך שם עד שיאמר בפירוש שביתתי במקום פלוני וזו סברא שלו ז"ל:

ט

זה שאמרנו שצריך הקונה וכו'. שם מעשה שבקיה עד דנחית דרגא וכו':

וכן כל הקונה שביתה וכו'. שם מסקנא דגמרא כרב יוסף ואליבא דרבי יוסי בן רבי יהודה:

י

התלמידים שהולכין ואוכלין בליל שבת וכו'. פרק הדר (עירובין דף ע"ג:) הני בני בי רב דכרכי ריפתא בבגא ואתו בייתי בבי רב כי משחינן להו תחומא מבגא משחינן להו או מבי רב משחינן להו ופשטו מבי רב משחינן להו דאנן סהדי דאי איכא דמייתי להו ריפתא להכא הוה ניחא להו טפי:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף