מגיד משנה/עירובין/ח

מגיד משנה ‏ עירובין ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין מניחין שני עירובין אחד במזרח וכו'. פרק בכל מערבין (עירובין דף ל"ח) אמרו לו חכמים לר״א אי אתה מודה שאין מערבין ליום אחד חציו לצפון וחציו לדרום אמר להם אבל וכו':

טעה ועירב. פ' מי שהוציאוהו (עירובין דף נ:) טעה ועירב לשתי רוחות כמדומה הוא שמערבין לשתי רוחות או שאמר לעבדיו צאו וערבו עלי אחד עירב עליו לצפון ואחד עירב עליו לדרום מהלך לצפון כעירובו לדרום לדרום כעירובו לצפון ואם מצעו עליו את התחום לא יזוז ממקומו ע״כ:

ג

מערב אדם שני עירובין בשתי רוחות וכו'. בכל מערבין (דף ל"ו:) משנה מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו עובדי כוכבים ומזלות למזרח עירובי למערב למערב עירובי למזרח אם באו מכאן ומכאן למקום שארצה אלך לא מכאן ולא מכאן הריני כבני עירי אם בא חכם למזרח עירובי למזרח למערב וכו' וקי"ל כמתני' דיש ברירה בשל דבריהם וכ"נ מן ההלכות וכן פסקו ז"ל:

ד

כשם שאסור לצאת חוץ לתחום וכו'. דין התחומין שהן שוין ביום הכפורים ובימים טובים כשבת מוסכם פ' בכל מערבין (עירובין דף ל"א) ופשוט שם ויתבאר מן הדינין הבאין, ודין עירובי חצרות שהוא נוהג ביוה״כ מחלוקת אבל פסק ההלכה שכשם שעירוב והוצאה לשבת כך עירוב והוצאה ליוה״כ ונזכר זה בהרבה מקומות ומסקנא בכריתות פרק אמרו לו (דף [י"ד] פ"ו:) וביו״ט משמע פרקא קמא דיו״ט (דף י"ב:) דב״ה סבירא להו דאין עירוב והוצאה ליו״ט וכן היא מסקנת ההלכות פרקא קמא דיו״ט ויתבאר יותר מזה פ״א מהלכות שביתת יו״ט והרשב״א ז״ל חלוק בזה וכתב בספרו אין מוצאין מחצר לחצר כלים שאין בהם צורך ליו״ט אא״כ עירבו שעירוב והוצאה ליו״ט כמו שיש עירוב והוצאה לשבת ושם אבאר הסוגיא לפי דעתו ולפי דעת רבינו:

ה

יום טוב הסמוך לשבת וכו'. בפ' בכל מערבין (עירובין דף ל"ח) משנה ר״א אומר יו״ט הסמוך לשבת בין מלפניו בין מלאחריו מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי וחכמים נחלקו ונפסקה הלכה בגמרא כר״א וכן הדין בשני ימים טובים של גליות וכן מפורש שם ונזכר בהלכות אבל לא בשני ימים טובים של ראש השנה:

ו

וכן מתנה אדם וכו'. כמדומה לי שמבואר זה בתוספתא ופשוט הוא:

ז

אמר לחמשה הריני מערב וכו'. שם (דף ל"ז:) מוכיח דלדידן דקי"ל בדרבנן יש ברירה אפילו רצה משחשכה עירובו עירוב דאיגלאי מלתא למפרע דבין השמשות זהו שקנה שביתה שם וכ"כ ז"ל:

וכן המערב לשבתות וכו'. גם זה שם במחלוקת וקי"ל כמ"ד אפילו רצה משחשכה עירובו עירוב ומטעם יש ברירה:

ח

המערב לשני י"ט של גליות וכו'. (דף ל"ח) אמר להם ר"א אי אתם מודים לי שאם עירב ברגליו בראשון מערב ברגליו בשני נאכל עירובו בראשון אין יוצא בשני אמרו לו אבל אמר להן א"כ שתי קדושות הן ורבנן הכא לחומרא והכא לחומרא. ופירש"י ז"ל משום דמספקא להו אי קדושה אחת הן אי שתי קדושות הן:

כיצד הוא עושה וכו'. במשנה כיצד יעשה מוליכו בראשון מחשיך עליו נוטלו ובא לו והשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו ע"כ ופירש רבינו שזהו בשני י"ט או ביו"ט שלפני השבת אבל ביו"ט שלאחר השבת א"א להביאו בליל שבת ופשוט הוא ומוכרח וכן פירש"י ז"ל ויו"ט אחר השבת דלא אפשר בהכי מוליכו בראשון וחוזר והולך שם בשני לראות אם קיים העירוב ומחשיך עליו ואם רוצה יאכלנו או יביאנו אח"כ עכ"ל. ומכאן שאם היה במקום המשתמר שרשאי הוא להשאירו שם ולא אמרו נוטל בידו אלא דרך עצה אם לא היה במקום המשתמר וכ"כ הרשב"א ז"ל ופשוט הוא. וממ"ש רבינו מפני שהן שתי קדושות ואינן כיום אחד נראה שדעתו שבשני י"ט של ר"ה שהן כיום אחד נאכל בראשון יוצא עליו בשני. ועל זה כתוב בהשגות א"א טעה בזה שאפילו בשני י"ט של ר"ה שהם קדושה אחת לקולא לא דבעינן שיהא העירוב קיים בליל שני ובמקומו לחומרא אמרינן שהן קדושה אחת לקולא לא אמרינן ע"כ. ואני אומר לא טעה רבינו דאם איתא דאמרינן קדושה אחת לחומרא ולא לקולא מאי קא מקשה ר"א לרבנן מנאכל עירובו בראשון שאין יוצא בשני ולימרו ליה אינהו וליטעמיך שני י"ט של ר"ה מאי איכא למימר ולמאי איצטריכו למימר דספוקי מספקא להו וכמ"ש למעלה אלא ודאי כל שהן בקדושה אחת לכל דבריהם הוא ואפילו לרבנן דעד כאן לא מספקא להו לרבנן ונקיטי הכא לחומרא והכא לחומרא אלא ביו"ט ושבת אבל בשני י"ט של ר"ה פשיטא להו דקדושה אחת הן ואפילו לקולא ולזה הסכים הרשב"א ז"ל בספר קצר שלו וכ"כ ר' פנחס הלוי באזהרות שלו ועיקר:

ט

נאכל העירוב וכו'. זה מבואר שם וכבר נזכר:

עירב ברגליו וכו'. שם (דף ל"ח:) עירב ברגליו בראשון מערב ברגליו בשני והקשו והא קא מכין מיום טוב לשבת ותירצו מי סברת דאזיל ואמר מידי דאזיל ושתיק וקאים ולא אמר. ולזה כתב רבינו ויחשוב בלבו. ומ"ש צריך לערב ברגליו ר"ל בדוקא שאינו יכול לערב בפת כמו שיתבאר בסמוך:

עירב בפת וכו'. שם (דף ל"ט:) עירב בפת בראשון מערב ברגליו בשני עירב ברגליו בראשון אין מערבין בפת בשני לפי שאין מערבין בתחלה בפת, עירב בפת בראשון מערב בפת בשני אמר שמואל ובאותה הפת והטעם משום הכנה. וכתב הרשב"א שאם עירב בפת חדשה אינו עירוב:

י

יום הכפורים וכו'. זו סברת רבינו גלוית הטעם שכיון שכל שאסור בשבת אסור ביום הכפורים דין הוא שיהו קדושה אחת. וכתב רבינו בזמן שמקדשין על פי הראיה לפי שבזמנים אלו לעולם לא יחול יוה"כ סמוך לשבת. ולסברת רבינו הסכים הרשב"א ז"ל וכן לשונו יוה"כ ושבת יש מי שהורה שקדושה אחת הן ונראין דבריו עכ"ל. אלא שהיה לו לפרש באיזה זמן:

יא

זה שאמרנו שיש וכו'. שם (דף ל"ח:) הקשו על מה ששנינו מערב אדם שני עירובין והא בעינא סעודה הראויה מבע"י ותירצו מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים אמה לכאן ובסוף אלפים אמה לכאן דמנח ליה בסוף אלף אמה לכאן ובסוף אלף אמה לכאן ע"כ. וזה מבואר:

יב

כיצד הרי שהניח וכו'. כבר נתבאר בסמוך:

יד

יום טוב שחל להיות וכו'. במסכת יום טוב פרק יום טוב שחל (דף ט"ז י"ז:) תנו רבנן יום טוב שחל להיות בערב שבת אין מערבין לא עירובי תחומין ולא עירובי חצרות ונחלקו שם ונפסקה הלכה כן:

ואם חלו שני וכו'. זה פשוט ויתבאר מהדין שיבא בסמוך:

ואם שכח ולא וכו'. שם (דף י"ז) מניח אדם עירובי תחומין מיו"ט לחבירו ומתנה וכל שכן עירובי תבשילין ורבא אמר מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו ומתנה אבל עירובי תחומין לא דמיקני שביתה ביום טוב לא. ובהלכות והלכתא כותיה דרבא דבתרא הוא ומסתברא לן דהני מילי בעירובי תחומין דמיקני שביתה הוא אבל עירובי חצרות דבטול רשות הוא מניח אדם עירובו ביום טוב ראשון ומתנה ונימא הכי וכו' כדברי רבינו:

טו

במה דברים אמורים בשני ימים טובים של וכו'. גם זה שם בהלכות ומבואר בפרק קמא דביצה (דף ו':) כן גבי עירובי תבשילין וכל שכן גבי עירובי חצרות: סליק הלכות עירובין

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף