מעשה רקח/עירובין/ז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מי שיצא וכו'. משנה דף מ"ט וכרבי יהודה דסבירא ליה עיקר ערוב ברגל בדף נ"א וכ"כ רבינו שם. ודקדק רבינו לכתוב חוץ למדינה ובגמ' אמרו חוץ לתחום נראה דקשיתיה קושית התוס' עיי"ש. ומ"ש בספרי רבינו ועמד במקום ידוע בנוסח אחר כתב יד מחקו תיבת ידוע ובנוסח אחר כתב יד כתוב ועמד במקום אחד.
ב[עריכה]
וכן אם נתכוון וכו'. מוסכם ממתניתין לאוקימתא דרב נחמן דף נ"א ושאר דברי רבינו נתבארו שם ופרטי משנה זו ביארו רבינו בדין ה' ו' ז'. ומ"ש בספרי רבינו ויש בינו ובינו בנוסח אחר כתב יד ויש בינו לבינו.
ג[עריכה]
בד"א בעני וכו'. שם ועיין להרב המגיד ז"ל ויש נוסח אחר כתב יד בספרי רבינו או שלא נשאר מן היום כדי שיגיע לאותו מקום. ופשוט והרב ב"י סימן ת"י העתיק דעת רבינו עיי"ש.
או שהיה וכו'. ודעת הראב"ד ז"ל דהרי הוא כמי שיצא חוץ לתחום ואין לו אלא ד' אמות עיין להרב המגיד דבור המתחיל הקונה שביתה וכו'.
ד[עריכה]
מי שעמד וכו'. ברייתא דף נ' ומתבאר עוד מדברי רש"י ז"ל. ומ"ש בספרי רבינו או תל או בקעה נמצא באיזה נוסחאות או תל או נקע ולשון הגמרא בקעה וכן כתב רש"י. ומ"ש בספרי רבינו ואם היתה יותר על בית סאתים בנוסח אחר כתב יד וכן אם היה יתר על בית סאתים ונראה שהיא נוסחא מוטעית ועיין להרב ב"י סימן ת"ט.
ה[עריכה]
הקונה שביתה וכו'. זו היא המשנה הנזכרת בדף מ"ט ואיפליגו רב ושמואל ופסק כשמואל משום דתניא כוותיה התם. והראב"ד ושאר מפרשים יש להם שיטה אחרת בזה עיין לרש"י והרב המגיד ועיין עוד להרב מגדל עוז ז"ל.
ו[עריכה]
אמר שביתתי וכו'. מימרא דשמואל הנ"ל וא"ר הונא לא שנו אלא באילן שתחתיו ח' אמות וכו' וזה סיוע לרבינו וכמ"ש הרב המגיד ועיין להגהות מיימוני ז"ל.
ז[עריכה]
לפיכך וכו'. כבר נתבאר. ומ"ש היו שנים באים בדרך ברייתא דף נ' ועובדא דרבה ורב יוסף דף נ"א ומוכח התם דדוקא לבא בדרך התירו דבר זה וכן פסק הרב ב"י ס"ס ת"ט ופשוט ועיין עוד להרב ב"ח שם.
ח[עריכה]
אנשי העיר וכו'. משנה דף נ"ב וכרבי יהודה וכן פירש רבינו שם והטעם דכיון דיצא לדרך הו"ל עני והני עשירי כדאיתא בגמ' ועיין להרב המגיד ז"ל ודקדק הרב ב"י סימן ת"י דאפילו ירד מהעליה לילך וקודם שיצא מפתח החצר החזירו חברו נקרא החזיק וקנה שביתה עיי"ש.
ט[עריכה]
זה שאמרנו וכו'. מתבאר שם מעובדא דרב יהודה בר אישתתא. ומ"ש וכל הקונה שביתה וכו' מסקנא דמלתא לר' יוסי ברבי יהודה התם.
י[עריכה]
התלמידים וכו'. שם דף ע"ג ופי' רש"י שהיו אוכלין בבית אושפיזן משמע דר"ל בשכר וגם הרא"ש ז"ל העתיק רועים וקייצים דאיתא התם בגמרא משמע דבשכר קאמר אמנם רבינו שכתב אצל בעה"ב שפיתן מצויה לעוברי דרכים משמע דבחנם קאמר כמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה שאמרו ז"ל שפיתו מצויה לעוברי דרכים ולכך קרי להו בעלי בתים ונראה דנ"ל לרבינו מדאמרו בגמרא אנן סהדי דאי מייתי להו רפתא לבי רב הוה ניחא להו טפי ואם היו קונים המאכל מאי קאמר הרי שפיר היו יכולין לקנותו ולהביאו לביהמ"ד אלא ודאי דהבעל הבית היה רוצה להיות זוכה במצוה כאמור ולאו אורח ארעא שהאורחים ישאלו המאכל לאכלו במקום אחר והם דברי הגמ' ונכון.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |