מגדל עוז/תשובה/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ תשובה ג

א[עריכה]

כל אחד ואחד עד כל העולם כולו. פ"ק דר"ה (דף י"ז) :

אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת שנאמר על רוב עונך. פ' ארבעה ראשי שנים (שם) :
כתב הראב"ד ז"ל לא כמו שהוא סובר עד ועיקר דבר זה ביבמות עכ"ל: ואני אומר פירוש זה יפה וסוף פ' החולץ (מ"ט) גבי מספר ימיך אמלא דאוקימנא כתנאי דתניא את מספר ימיך אמלא אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו דברי ר"ע וחכ"א זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו והסוגיא אשר שם מגלה הסוד ואנו רגילים לפרש פירוש עם שאר פירושין על מימרא דר' כרוספדאי א"ר יוחנן בפרק קמא דר"ה ופירוש זה עם הנסתר המקובל בו מופלג ומקובל הרבה אבל אין תפיסה בזה על ר"מ ז"ל כי הוא העתיק לשון התלמוד בכל מקום מלשון בבלי ללשון עברי ולא רצה לפרש כמנהגו במשנה תורה כמו שכתבתי וכל איש ימלא את ידו לפרש כרצונו. והקושיא שהזכיר הראב"ד ז"ל רוב העולם מקשים פ"ק דר"ה ויש לנו כמה תירוצין בפשט הענין כמו שקבלנו מרבותינו בעלי התוספות ז"ל. ולבי אומר לי כי ר"מ ז"ל לא פסק זה מדר' כרוספדאי עד לפניו בזה הפרק ופירש כי הוא ביו"ט של ר"ה והוא ג"כ יסתיר זה הענין ופירושו בחדרי ידיעת הבורא פ' שני מהלכות יסודי התורה וכללו בקצרה לפנינו פרק חמישי ואמר כי תשובת אותה שאלה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ומי יודע אם דרך בדרך הסוד הנכון הזה כי גדול מאד כד"ן:

ושיקול זה כו' עד עורכין הזכיות כנגד העונות. במדרש ובפ"ק דקדושין עם מקצת מקומות שקיבל פירושן:

ב[עריכה]

כל אחד ואחד עד כל העולם כולו. פ"ק דר"ה (דף י"ז) :

אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת שנאמר על רוב עונך. פ' ארבעה ראשי שנים (שם) :
כתב הראב"ד ז"ל לא כמו שהוא סובר עד ועיקר דבר זה ביבמות עכ"ל: ואני אומר פירוש זה יפה וסוף פ' החולץ (מ"ט) גבי מספר ימיך אמלא דאוקימנא כתנאי דתניא את מספר ימיך אמלא אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו דברי ר"ע וחכ"א זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו והסוגיא אשר שם מגלה הסוד ואנו רגילים לפרש פירוש עם שאר פירושין על מימרא דר' כרוספדאי א"ר יוחנן בפרק קמא דר"ה ופירוש זה עם הנסתר המקובל בו מופלג ומקובל הרבה אבל אין תפיסה בזה על ר"מ ז"ל כי הוא העתיק לשון התלמוד בכל מקום מלשון בבלי ללשון עברי ולא רצה לפרש כמנהגו במשנה תורה כמו שכתבתי וכל איש ימלא את ידו לפרש כרצונו. והקושיא שהזכיר הראב"ד ז"ל רוב העולם מקשים פ"ק דר"ה ויש לנו כמה תירוצין בפשט הענין כמו שקבלנו מרבותינו בעלי התוספות ז"ל. ולבי אומר לי כי ר"מ ז"ל לא פסק זה מדר' כרוספדאי עד לפניו בזה הפרק ופירש כי הוא ביו"ט של ר"ה והוא ג"כ יסתיר זה הענין ופירושו בחדרי ידיעת הבורא פ' שני מהלכות יסודי התורה וכללו בקצרה לפנינו פרק חמישי ואמר כי תשובת אותה שאלה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ומי יודע אם דרך בדרך הסוד הנכון הזה כי גדול מאד כד"ן:

ושיקול זה כו' עד עורכין הזכיות כנגד העונות. במדרש ובפ"ק דקדושין עם מקצת מקומות שקיבל פירושן:

ג[עריכה]

כל מי שניחם עד על הראשון. סוף פ"ק דקדושין (דף מ') וחיברה ר"י אלפס ז"ל פ"ק דר"ה:

וכשם ששוקלין כו' עד נחתם למיתה. מימרא דר' כרוספדאי היא פ"ק דר"ה ובגירסא שלנו בשם ר' יוחנן אמרה:

ד[עריכה]

אע"פ שתקיעת שופר עד אשר לא טובה. במדרש:

לפיכך צריך כל אדם עד והצילו. סוף פ"ק דקדושין (דף ל"ט) :

ומפני זה נהגו עד שיאור היום. ר"ל שסמכו על מה שאמרו פ"ק דרשו ה' בהמצאו אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ויוה"כ שהוא מצוי לכל וחפץ לזכותן:

ה[עריכה]

בשעה ששוקלין עד מרביעי ואילך: כתב הראב"ד ז"ל זהו מן הערבוב וכו'. זה הוא עיקר הדברים ואין הפרש בגמרא בין יחיד לצבור ולא ידעתי מאין הוציאו עכ"ל: ואני אומר כי ר"מ ז"ל לא ערבב אבל תיקן ונזהר יפה וכתב מראש הפרק עד תוהא על הראשונות סתם משום דשייכי בכל ענין וכבר כתבתי במקומן, וסמוך לזה ביאר כשם ששוקלין עונות אדם וזכיותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה כו' כדרבי כרוספדאי וכמו שביארתי בפירוש דבריו עד שיאור היום. ועתה חזר וכתב סתם בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו כו' עד מרביעי ואילך כמו בתחלת הפרק דשייכי בכל ענין ובכל זמן ששוקלין בין בר"ה ובין בשעת מיתה לדעת באי זה דרך מוליכין אותו בין ביום הדין כדתניא בר"ה (דף ט"ז) שלש כתות הן ליום הדין וכו' וכתב כי אותן השתי עונות ראשונות אינן נחשבין לו כדר' יוסי בר' יהודה מדכתיב פעמים שלש עם גבר אלא א"כ רבו עונותיו כדר"כ. וכן חיברן ר"י אלפס ז"ל פ"ק דר"ה סמוכין זה לזה וכן פירש דתנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכן היא המדה בפירוש קבלתו ואחרי כן כתב תשובת גאון ז"ל בפירושו וחילק בין יחיד לצבור כדאיתא בגמרא להדיא סוף יומא (דף פ"ו) מקרא דעל שלשה פשעי ישראל כו' דגרסינן תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר אדם עובר עבירה כו' עד שנאמר על שלשה פשעי ישראל כו' ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר מאי ואומר וכ"ת ה"מ בצבור אבל ביחיד לא תא שמע הן כל אלה יפעל אל פירוש וכי תימא דוקא בצבור מוחלין לפי שרחמי צבור מרובין אבל ביחיד לא ת"ש הן כל אלה שהוא אף ביחיד וגם ליום הדין צבור כיחיד נדונין כדאיתא ריש מסכת ע"ז (דף ב') מדכתיב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דמלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין. ואם הראב"ד ז"ל יש לו גירסא ופירוש אחר לא ידעתי וכד"ן:

הבינונים אם עד לעוה"ב. פ"ק דר"ה:

וכן כל הרשעים עד כיהויקים. הכל פרק חלק שם (דף ק"ב) :

והמוסרים עד ערלתו. פ"ק דר"ה שם:

ו[עריכה]

בשעה ששוקלין עד מרביעי ואילך: כתב הראב"ד ז"ל זהו מן הערבוב וכו'. זה הוא עיקר הדברים ואין הפרש בגמרא בין יחיד לצבור ולא ידעתי מאין הוציאו עכ"ל: ואני אומר כי ר"מ ז"ל לא ערבב אבל תיקן ונזהר יפה וכתב מראש הפרק עד תוהא על הראשונות סתם משום דשייכי בכל ענין וכבר כתבתי במקומן, וסמוך לזה ביאר כשם ששוקלין עונות אדם וזכיותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה כו' כדרבי כרוספדאי וכמו שביארתי בפירוש דבריו עד שיאור היום. ועתה חזר וכתב סתם בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו כו' עד מרביעי ואילך כמו בתחלת הפרק דשייכי בכל ענין ובכל זמן ששוקלין בין בר"ה ובין בשעת מיתה לדעת באי זה דרך מוליכין אותו בין ביום הדין כדתניא בר"ה (דף ט"ז) שלש כתות הן ליום הדין וכו' וכתב כי אותן השתי עונות ראשונות אינן נחשבין לו כדר' יוסי בר' יהודה מדכתיב פעמים שלש עם גבר אלא א"כ רבו עונותיו כדר"כ. וכן חיברן ר"י אלפס ז"ל פ"ק דר"ה סמוכין זה לזה וכן פירש דתנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכן היא המדה בפירוש קבלתו ואחרי כן כתב תשובת גאון ז"ל בפירושו וחילק בין יחיד לצבור כדאיתא בגמרא להדיא סוף יומא (דף פ"ו) מקרא דעל שלשה פשעי ישראל כו' דגרסינן תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר אדם עובר עבירה כו' עד שנאמר על שלשה פשעי ישראל כו' ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר מאי ואומר וכ"ת ה"מ בצבור אבל ביחיד לא תא שמע הן כל אלה יפעל אל פירוש וכי תימא דוקא בצבור מוחלין לפי שרחמי צבור מרובין אבל ביחיד לא ת"ש הן כל אלה שהוא אף ביחיד וגם ליום הדין צבור כיחיד נדונין כדאיתא ריש מסכת ע"ז (דף ב') מדכתיב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דמלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין. ואם הראב"ד ז"ל יש לו גירסא ופירוש אחר לא ידעתי וכד"ן:

הבינונים אם עד לעוה"ב. פ"ק דר"ה:

וכן כל הרשעים עד כיהויקים. הכל פרק חלק שם (דף ק"ב) :

והמוסרים עד ערלתו. פ"ק דר"ה שם:

ז[עריכה]

חמשה הם וכו' עד תמונה. פרק חלק ופרק אין מעמידין (דף כ"ז) :
כתב הראב"ד ז"ל ולמה קרא לזה מין וכו' המשבשות הדעות: ואני אומר תמה אני על שתי לשונות שכתב על ר"מ ז"ל גדולים וטובים שא"כ היאך היה מניחם בזאת האמונה והלא אמרו פ"א דחולין בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כ"ש. אמנם בפירוש פ' חלק האריך ר"מ ז"ל ובירר דבריו כי שם עיקר ההלכה. וחכמי לוניל לא החזיקו כן לרבינו הרב, אלא שאין כמוהו ממזרח למערב:

וכן האומר שאינו לבדו הראשון: כתב הראב"ד ז"ל כאותו שאומר אלהיכם וכו' ובהם עשה מה שעשה עכ"ל: ואני אומר שזה שוטה רשע וגס רוח הוא:

וכן העובד אלוה זולתו כו' עד כופר בתורה. פ' חלק (דף ק"ב) ופרק אין מעמידין:

ח[עריכה]

חמשה הם וכו' עד תמונה. פרק חלק ופרק אין מעמידין (דף כ"ז) :
כתב הראב"ד ז"ל ולמה קרא לזה מין וכו' המשבשות הדעות: ואני אומר תמה אני על שתי לשונות שכתב על ר"מ ז"ל גדולים וטובים שא"כ היאך היה מניחם בזאת האמונה והלא אמרו פ"א דחולין בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כ"ש. אמנם בפירוש פ' חלק האריך ר"מ ז"ל ובירר דבריו כי שם עיקר ההלכה. וחכמי לוניל לא החזיקו כן לרבינו הרב, אלא שאין כמוהו ממזרח למערב:

וכן האומר שאינו לבדו הראשון: כתב הראב"ד ז"ל כאותו שאומר אלהיכם וכו' ובהם עשה מה שעשה עכ"ל: ואני אומר שזה שוטה רשע וגס רוח הוא:

וכן העובד אלוה זולתו כו' עד כופר בתורה. פ' חלק (דף ק"ב) ופרק אין מעמידין:

ט[עריכה]

שנים הם המומרים עד התורה כולה. סוף הוריות וסוף יומא:
כתב הראב"ד ז"ל ומי שחוזר לדת העובדי כוכבים הנה מודה וכו' והרי הוא מין עכ"ל: ואני אומר שיפה נשמר ר"מ ז"ל מקושיא זו דהכי איתא פרק אין מעמידין להדיא אלא שפירש כי אינו חוזר מחמת שמאמין אלא מחמת שפלות אלו וגדלות אלו וגם רבים שאין להם דעת להבחין ואין פיהם ולבם שוין. והמינין לא כן דרכם אלא מאמינים בלבם ואומרים בפיהם כמו שביאר פרק שני מהלכות עכו"ם שעוברים בשאט נפש על כל הענינים הנזכרים אשר לא כדת, ועיקר הדבר סוף הוריות וסוף יומא. ויש לי ראיה פשוטה כי הכל תלוי בלב פ' קמא דחולין (דף יג) גמרא דמתניתין דשחיטת נכרים דאמרינן אין מינין באומות ואסיקנא כדר' יוחנן דאמר האומות שבחוצה לארץ לאו עובדי עכו"ם הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם וכד"ן: