מגדל עוז/תלמוד תורה/ז

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png תלמוד תורה TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
פרי חדש
קובץ על יד החזקה
ראשון לציון
רבי עקיבא איגר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


א[edit]

חכם זקן בחכמה כו' עד פלוני מוחרם. אלו מגלחין (דף י"ז).
ומה שכתב אא"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו. לא ידעתי מאין הוציא זה הלשון ואי משום דשמתיה ברק למרוז במאה שיפורי כדאיתא פרק אלו מגלחין (דף י"ז) כבר נסיתי דרכו של ר"מ ז"ל וצחות לשונו צריכא תלמוד:

אבל כשחטא שאר חטאות כו' עד אומרים פלוני מוחרם. הכל פרק אלו מגלחין (שם) :

וארור בו וכו' עד ומוחל לו. פ' שבועת העדות (דף ל"ו) :

ב[edit]

חכם זקן בחכמה כו' עד פלוני מוחרם. אלו מגלחין (דף י"ז).
ומה שכתב אא"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו. לא ידעתי מאין הוציא זה הלשון ואי משום דשמתיה ברק למרוז במאה שיפורי כדאיתא פרק אלו מגלחין (דף י"ז) כבר נסיתי דרכו של ר"מ ז"ל וצחות לשונו צריכא תלמוד:

אבל כשחטא שאר חטאות כו' עד אומרים פלוני מוחרם. הכל פרק אלו מגלחין (שם) :

וארור בו וכו' עד ומוחל לו. פ' שבועת העדות (דף ל"ו) :

ג[edit]

חכם זקן בחכמה כו' עד פלוני מוחרם. אלו מגלחין (דף י"ז).
ומה שכתב אא"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו. לא ידעתי מאין הוציא זה הלשון ואי משום דשמתיה ברק למרוז במאה שיפורי כדאיתא פרק אלו מגלחין (דף י"ז) כבר נסיתי דרכו של ר"מ ז"ל וצחות לשונו צריכא תלמוד:

אבל כשחטא שאר חטאות כו' עד אומרים פלוני מוחרם. הכל פרק אלו מגלחין (שם) :

וארור בו וכו' עד ומוחל לו. פ' שבועת העדות (דף ל"ו) :

ד[edit]

מהו המנהג שינהג המנודה בעצמו עד ונשכרין לו. פרק אלו מגלחין (דף ט"ו) :

ואם מת בנידויו כו' עד מטתו. פ' מי שמתו (דף י"ט) :

יתר עליו המוחרם עד מחרימין אותו. פרק אלו מגלחין (דף ט"ו) :

ה[edit]

מהו המנהג שינהג המנודה בעצמו עד ונשכרין לו. פרק אלו מגלחין (דף ט"ו) :

ואם מת בנידויו כו' עד מטתו. פ' מי שמתו (דף י"ט) :

יתר עליו המוחרם עד מחרימין אותו. פרק אלו מגלחין (דף ט"ו) :

ו[edit]

מהו המנהג שינהג המנודה בעצמו עד ונשכרין לו. פרק אלו מגלחין (דף ט"ו) :

ואם מת בנידויו כו' עד מטתו. פ' מי שמתו (דף י"ט) :

יתר עליו המוחרם עד מחרימין אותו. פרק אלו מגלחין (דף ט"ו) :

ז[edit]

בכמה מתירין הנידוי כו' עד הרב. פ"ק דנדרים ופרק אלו מגלחין (דף ט"ז) :
וכתב הראב"ד ז"ל זה אינו כו' צריכין רבים כמותם להתירו וכו' עכ"ל: ואני אומר דהאי פלוגתא הוא ותליא באשלי דשמעתין דפ' אלו מגלחין (דף י"ז) בפירוש דטוט אסור וטוט שרי כי המפרשים אותו טוט מלשון מנין וחשבון כמו טט בכתפי שתים עומדים בשיטת ראב"ד ז"ל והמפרשים אותו מלשון תקיעה כדאמרינן בעלמא ג' טוטין ט' טוטין הן עומדין בשיטת ר"מ ז"ל ומה שקיבל פסק ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ולרבינו משה ז"ל דמיא שפיר למאי דאמרינן בעלמא נפקין שיפורי דמר ושרו ונפקין שיפורי דמר ואסרו ובראש השנה (דף כ"ט) גבי בני בתירא נמי אמרינן כבר נשמע הקרן ביבנה ואין צריך לומר שהנידוי היו נוהגין בו בשופר:

ט[edit]

שלשה שנידו עד ויתיר לו נידויו. פרק אלו מגלחין (דף ט"ז) :

י[edit]

שלשה שנידו עד ויתיר לו נידויו. פרק אלו מגלחין (דף ט"ז) :

יא[edit]

נידוי על תנאי עד צריך הפרה. מכות פ' אלו הן הגולין (דף י') :

תלמיד חכם שנידה עצמו עד מיפר לעצמו. פ' אלו מגלחין (דף ט"ז) :
כתב הראב"ד ז"ל זה אינו מחוור וכו' למה לא התירו יעקב עכ"ל: ואני אומר שדברי ר"מ ז"ל מחוורים בראיה ברורה דהא מלתא מימרא דרב גידל אמר רב היא ומייתי לה פרק אלו מגלחין (דף י"ז) לגבי מי שחייב נידוי והדר מייתי לה פ"ק דנדרים (דף ז') גבי מתניתין דמנודה אני לך דהיינו לך לדעתך ועוד דשיילינן היכי דמי כי הא דמר זוטרא חסידא כי מיחייב בר בי רב שמתא משמית נפשיה והדר משמית בר בי רב וכי עייל לביתיה הוה שרי לנפשיה והדר שרי ליה והא ודאי כי משמית נפשיה בבי דינא הוה ואדעתא דבי דינא קא משמית ובתר הכי עייל לביתיה ושרי ביחוד וקושיא דיהודה שלא התיר לעצמו ולא שאל את פי יעקב אבינו שיתירנו וגם שיעקב מדעתו לא התירו לפי דעתי מהשם יצא דבר למישקליה למטרפסיה בהכי ולא כל דבר כי מאז הטה דרך לתמר ויחשבה לזונה וכל שכן אם בפומבי בא עליה נתחייב בכך. וגדולה מזו אמרו פ' ר"ג (יבמות נ"ב) דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה ואמאן דמקדש בשוקא ואוקימנא טעמא משום פריצותא ונגידא ושמתא כי הדדי סגו ומסגו ובהדי כבשי דרחמנא למה לן דאמר ממני יצאו הדברים ויתעלה שמו מאריך אפיה וגבי דיליה והא קמן מכירת יוסף שנתגלה להם כמה דורות ולבסוף נפרע בעשרה הרוגי מלכות כדאיתא בפירקי היכלות וסיבתן ושמן ומיתתן על יד מלכות שעמדה מדת הדין לחייבן וסודן מופלא ומכוסה ענינן מסודות התורה לא נמסר אלא ליחידים וביחוד כד"ן:

יב[edit]

מי שנידוהו בחלום עד למוטב. פ"ק דנדרים (דף ח') :

אם ראו ב"ד עד החוטאים. פ' אלו מגלחין (דף י"ז) :

אע"פ שיש רשות לחכם כו' עד ויסלח לו שבסוף הפרק. הכל הוא פרק ב"מ:
ומה שאמר שיבקש ממנו מחילה. הוא פ' בתרא דיומא (דף פ"ז) :

יג[edit]

מי שנידוהו בחלום עד למוטב. פ"ק דנדרים (דף ח') :

אם ראו ב"ד עד החוטאים. פ' אלו מגלחין (דף י"ז) :

אע"פ שיש רשות לחכם כו' עד ויסלח לו שבסוף הפרק. הכל הוא פרק ב"מ:
ומה שאמר שיבקש ממנו מחילה. הוא פ' בתרא דיומא (דף פ"ז) :


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.