מגדל עוז/שכירות/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png שכירות TriangleArrow-Left.png יא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

מצות עשה ליתן שכר וכו' עד הוא נושא את נפשו. במציעא פרק המקבל:

ועובר בארבע אזהרות ועשה וכו' עד ביומו תתן שכרו. במציעא פ' איזהו נשך ופ' המקבל:

איזהו זמנו שכיר יום עד גובה כל אותו הלילה. במציעא פרק המקבל:

ב[עריכה]

מצות עשה ליתן שכר וכו' עד הוא נושא את נפשו. במציעא פרק המקבל:

ועובר בארבע אזהרות ועשה וכו' עד ביומו תתן שכרו. במציעא פ' איזהו נשך ופ' המקבל:

איזהו זמנו שכיר יום עד גובה כל אותו הלילה. במציעא פרק המקבל:

ג[עריכה]

נתן טליתו לאומן כו' עד חייב ליתן. פרק הגוזל עצים:

ד[עריכה]

האומר לשלוחו צא ושכור לי עד לך ושוב כו'. הכל פרק המקבל:

ה[עריכה]

האומר לשלוחו צא ושכור לי עד לך ושוב כו'. הכל פרק המקבל:

ו[עריכה]

כל שכיר ששכרו בעדים וכו' תיקנו חכמים שישבע השוכר ויטול וכו' אפילו היה השוכר קטן היה השכיר נשבע ונוטל. עכ"ל ר"מ ז"ל ובהשגות היה כתוב אפילו היה השכיר קטן ועל אותו לשון מצאתי השגה ז"ל. כתב הראב"ד ז"ל אין הדעת מסכמת על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעים ולא הוזכר שם לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא קטן להדיא כלל לבד ראה זה מצאתי בירושלמי דשבועות ר"פ כל הנשבעין דגרסינן פשיטא מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשין ע"כ והא ודאי קטנים נמי מיקרי יורשי השוכר והרי נשבע השכיר להם כלשון ר"מ ז"ל הישר שנסחתי וכן מצאתיו מוגה בחתימת ידו והלשון שהעתיק הראב"ד ז"ל טעות סופר היא ולפיכך אין לתמוה על דבריו ואף כי הלכות גדולות וקבועות קרי להו התם דעקרוה לה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר ואין להרהר על תקנתם זה טעם נכון יש בו בגמרא וראייה גדולה היא בעיני זאת של הירושלמי שכתבתי:

שכרו שלא בעדים כו' עד כדין כל הטענות. במציעא המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעין:

ז[עריכה]

כל שכיר ששכרו בעדים וכו' תיקנו חכמים שישבע השוכר ויטול וכו' אפילו היה השוכר קטן היה השכיר נשבע ונוטל. עכ"ל ר"מ ז"ל ובהשגות היה כתוב אפילו היה השכיר קטן ועל אותו לשון מצאתי השגה ז"ל. כתב הראב"ד ז"ל אין הדעת מסכמת על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעים ולא הוזכר שם לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא קטן להדיא כלל לבד ראה זה מצאתי בירושלמי דשבועות ר"פ כל הנשבעין דגרסינן פשיטא מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשין ע"כ והא ודאי קטנים נמי מיקרי יורשי השוכר והרי נשבע השכיר להם כלשון ר"מ ז"ל הישר שנסחתי וכן מצאתיו מוגה בחתימת ידו והלשון שהעתיק הראב"ד ז"ל טעות סופר היא ולפיכך אין לתמוה על דבריו ואף כי הלכות גדולות וקבועות קרי להו התם דעקרוה לה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר ואין להרהר על תקנתם זה טעם נכון יש בו בגמרא וראייה גדולה היא בעיני זאת של הירושלמי שכתבתי:

שכרו שלא בעדים כו' עד כדין כל הטענות. במציעא המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעין:

ח[עריכה]

הנותן טליתו לאומן עד כדין השכיר. במציעא פרק המקבל ובבא בתרא פרק חזקת הבתים:

ט[עריכה]

שכיר הבא לישבע כו' עד סוף הפרק. בשבועות ס"פ כל הנשבעין:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.