מגדל עוז/שכירות/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שכירות יא

א

מצות עשה ליתן שכר וכו' עד הוא נושא את נפשו. במציעא פרק המקבל:

ועובר בארבע אזהרות ועשה וכו' עד ביומו תתן שכרו. במציעא פ' איזהו נשך ופ' המקבל:

איזהו זמנו שכיר יום עד גובה כל אותו הלילה. במציעא פרק המקבל:

ב

מצות עשה ליתן שכר וכו' עד הוא נושא את נפשו. במציעא פרק המקבל:

ועובר בארבע אזהרות ועשה וכו' עד ביומו תתן שכרו. במציעא פ' איזהו נשך ופ' המקבל:

איזהו זמנו שכיר יום עד גובה כל אותו הלילה. במציעא פרק המקבל:

ג

נתן טליתו לאומן כו' עד חייב ליתן. פרק הגוזל עצים:

ד

האומר לשלוחו צא ושכור לי עד לך ושוב כו'. הכל פרק המקבל:

ה

האומר לשלוחו צא ושכור לי עד לך ושוב כו'. הכל פרק המקבל:

ו

כל שכיר ששכרו בעדים וכו' תיקנו חכמים שישבע השוכר ויטול וכו' אפילו היה השוכר קטן היה השכיר נשבע ונוטל. עכ"ל ר"מ ז"ל ובהשגות היה כתוב אפילו היה השכיר קטן ועל אותו לשון מצאתי השגה ז"ל. כתב הראב"ד ז"ל אין הדעת מסכמת על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעים ולא הוזכר שם לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא קטן להדיא כלל לבד ראה זה מצאתי בירושלמי דשבועות ר"פ כל הנשבעין דגרסינן פשיטא מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשין ע"כ והא ודאי קטנים נמי מיקרי יורשי השוכר והרי נשבע השכיר להם כלשון ר"מ ז"ל הישר שנסחתי וכן מצאתיו מוגה בחתימת ידו והלשון שהעתיק הראב"ד ז"ל טעות סופר היא ולפיכך אין לתמוה על דבריו ואף כי הלכות גדולות וקבועות קרי להו התם דעקרוה לה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר ואין להרהר על תקנתם זה טעם נכון יש בו בגמרא וראייה גדולה היא בעיני זאת של הירושלמי שכתבתי:

שכרו שלא בעדים כו' עד כדין כל הטענות. במציעא המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעין:

ז

כל שכיר ששכרו בעדים וכו' תיקנו חכמים שישבע השוכר ויטול וכו' אפילו היה השוכר קטן היה השכיר נשבע ונוטל. עכ"ל ר"מ ז"ל ובהשגות היה כתוב אפילו היה השכיר קטן ועל אותו לשון מצאתי השגה ז"ל. כתב הראב"ד ז"ל אין הדעת מסכמת על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעים ולא הוזכר שם לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא קטן להדיא כלל לבד ראה זה מצאתי בירושלמי דשבועות ר"פ כל הנשבעין דגרסינן פשיטא מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשין ע"כ והא ודאי קטנים נמי מיקרי יורשי השוכר והרי נשבע השכיר להם כלשון ר"מ ז"ל הישר שנסחתי וכן מצאתיו מוגה בחתימת ידו והלשון שהעתיק הראב"ד ז"ל טעות סופר היא ולפיכך אין לתמוה על דבריו ואף כי הלכות גדולות וקבועות קרי להו התם דעקרוה לה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר ואין להרהר על תקנתם זה טעם נכון יש בו בגמרא וראייה גדולה היא בעיני זאת של הירושלמי שכתבתי:

שכרו שלא בעדים כו' עד כדין כל הטענות. במציעא המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעין:

ח

הנותן טליתו לאומן עד כדין השכיר. במציעא פרק המקבל ובבא בתרא פרק חזקת הבתים:

ט

שכיר הבא לישבע כו' עד סוף הפרק. בשבועות ס"פ כל הנשבעין:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.