מגדל עוז/שאלה ופיקדון/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שאלה ופיקדון ו

א

שומר חנם שאמר הריני משלם כו' עד ואח"כ משלם. פרק המפקיד (דף ל"ד) ופ"ק דמציעא (דף ה') הוא ראש זה הדין וסופו ועליו הוסיפו הגאונים ז"ל להורות כל הוראה זו:

וה"ה לשאר השומרים כגון השואל וכו' עד כך וכך היה שוה. בניזקין פ' הגוזל עצים (דף ק"ז ק"ח)  :

ב

יש לשומר להתנות עד וכיוצא בזה. פרק השוכר את הפועלים הסכימו כן לגבי מתנה ש"ח וכו' שכתב ר"מ ז"ל פ"ב דהלכות שכירות:

טען השומר שתנאי היה בינינו וכו' עד ושהיה ביניהם תנאי: כתב הראב"ד ז"ל זהו תימה וכי העדים לא שמעו התנאי וכו': ואני אומר כבר כתבתי למעלה שפעמים שאין העדים מעלין ומורידין בזה מההיא דאמרינן לא איברו סהדי אלא לשקרי ואפשר שיהיו העדים בעת הפקדון ולא בעת התנאי וחזר עיקר הדין להכחשה ביניהם ושבועת ה' תהיה בין שניהם והודאתו אינה שפשע בשמירתו אלא שאנו אומרים אלמלא התנאי היה פושע ומאחר שהיה שם תנאי לא פשע:

ג

שומר חנם שהביא ראייה וכו' ואם טען ואמר תנאי היה בינינו אינו נאמן שהרי יש עדים שפשע: כתב הראב"ד ז"ל תימה גדול יש בזה וכו': ואני אומר לפי שיטתו של הראב"ד ז"ל יפה אומר בזה אבל אני רוח אחרת עמי בלשון ר"מ ז"ל לפרש כי מה שאמר תחלה שומר חנם שהביא עדים שלא פשע פטור משבועה הדין עמו וכבר הוכחתי זה למעלה משמעתין דריש בבא מציעא ושוב מצאתי שכן הורה ר"ת ז"ל ומ"ש אחר כך ואם טען ואמר תנאי היה בינינו אינו נאמן הוא מתשובת הגאונים ז"ל ומיירי בשטען לאחר שבאו עדים שפשע דהוה ליה כחוזר וטוען וכההיא דראה עדים ממשמשין ובאין כו' ורישא מיירי בשטען מתחלה ובזה יתיישבו בבא דרישא עם בבא דסיפא:

ד

המפקיד אצל חבירו וכו' עד בלא שבועה. בבבא בתרא פרק חזקת הבתים:

ולא עוד אלא מי שבא ואמר עד כמו שאבאר בהלכות סנהדרין. בכתובות פ' הכותב והביאור פכ"ד:

מעשה באחד שהפקיד שומשמין וכו' אמר לו שלך החזרתים לך וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב"ד ז"ל למה בנקיטת חפץ וכו': ואני אומר עיקר המעשה הזה ביבמות פרק האשה שלום וכבר נשמר ר"מ ז"ל בלשונו ליתן טעם לקושיא זו שכתב כמו שביארנו והביאור הוא בהלכות שכירות פ"ב שכתב זה שאומר השאלתיך כו' עד שמתוך שיכול לומר שומר חנם נגנב ואבד והשואל מתה בשעת מלאכה נאמן לומר החזרתי לך וכשם שאם טען שנאנס נשבע מן התורה בנקיטת חפץ כך אם טען החזרתי ישבע כעין של תורה הואיל ויש שם שטר ביד התובע עכ"ל והכי איתא בבבא בתרא פ' המוכר את הבית ושטר ועדים דין אחד להם הואיל וחזר הדין לדין השומרים השנויים במשנתנו כולן בנקיטת חפץ וכן פי' ר"י אלפס ז"ל בהלכות פרק הכותב גמרא מתני' דהפוגמת כתובתה וזה פשוט:

ה

בעל הפקדון שתבע פקדונו וכו' עד סוף הפרק. בתשובות הגאונים ז"ל ממציעא פרק המפקיד ובשבועות פרק כל הנשבעין:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.