מגדל עוז/יום טוב/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ יום טוב ז

א

חולו של מועד עד כיום חול. במס' חגיגה פרק אין דורשין ופ' לפני אידיהן:

ואלו הן כל מלאכה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת משקין הנקרא מועד קטן:

ב

חולו של מועד עד כיום חול. במס' חגיגה פרק אין דורשין ופ' לפני אידיהן:

ואלו הן כל מלאכה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת משקין הנקרא מועד קטן:

ג

הופך אדם את זיתיו עד שהוא עושה בחול: כתב הראב"ד ז"ל אני לא מצאתי כן וכו': ואני אומר גם רבותינו הראשונים ז"ל נחלקו בזה וגם הספרים הישנים עם חדשים ריש פרק מי שהפך (דף י"א) כי רש"י ז"ל גורס זיתיו הפוכין וכן רוב הספרים החדשים כדברי הראב"ד ז"ל אבל ר"ת ז"ל ור"י אלפס ז"ל ובספרים הישנים גורס זיתיו להפוך ורבותינו בעלי התוס' ז"ל הסכימו כן ואמרו כי אפילו לפי הספרים שגורסין הפוכין יש לנו לומר דכי היכי דהפך את זיתיו במעטן ואינו דורכן הן אבודין כמו כן כשנתנן במעטן והגיעו זמנן להפוך אם לא יהפוך אותם הוי דבר האבד ע"כ. נמצאת אומר כי דברי ר"מ ז"ל דברי קבלה הם וגירסת שלו נראית עיקר דגרס ריש פירקן תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי אלו דברים שעושין לאבל את זיתיו הפוכין ג"א להפוך כדו לגוף פשתנו לעלות מן המשרה וצמרו לעלות מן היורה כו' אלמא כולה לשון עתיד מיתניא:

כל שיש עד שנוי. פ"ק דמ"ק וריש פרק מי שהפך זיתיו (דף י"ב) וכדפסיק ואמר הלכה כר' יוסי דמתני' דלא בעי שינוי:

וכן מכניס עד שלא תאבד. בירושלמי דפרק מי שהפך:

וכן כרם שהגיע זמנו עד כדי שלא תאבד. פ' מי שהפך:

ד

הופך אדם את זיתיו עד שהוא עושה בחול: כתב הראב"ד ז"ל אני לא מצאתי כן וכו': ואני אומר גם רבותינו הראשונים ז"ל נחלקו בזה וגם הספרים הישנים עם חדשים ריש פרק מי שהפך (דף י"א) כי רש"י ז"ל גורס זיתיו הפוכין וכן רוב הספרים החדשים כדברי הראב"ד ז"ל אבל ר"ת ז"ל ור"י אלפס ז"ל ובספרים הישנים גורס זיתיו להפוך ורבותינו בעלי התוס' ז"ל הסכימו כן ואמרו כי אפילו לפי הספרים שגורסין הפוכין יש לנו לומר דכי היכי דהפך את זיתיו במעטן ואינו דורכן הן אבודין כמו כן כשנתנן במעטן והגיעו זמנן להפוך אם לא יהפוך אותם הוי דבר האבד ע"כ. נמצאת אומר כי דברי ר"מ ז"ל דברי קבלה הם וגירסת שלו נראית עיקר דגרס ריש פירקן תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי אלו דברים שעושין לאבל את זיתיו הפוכין ג"א להפוך כדו לגוף פשתנו לעלות מן המשרה וצמרו לעלות מן היורה כו' אלמא כולה לשון עתיד מיתניא:

כל שיש עד שנוי. פ"ק דמ"ק וריש פרק מי שהפך זיתיו (דף י"ב) וכדפסיק ואמר הלכה כר' יוסי דמתני' דלא בעי שינוי:

וכן מכניס עד שלא תאבד. בירושלמי דפרק מי שהפך:

וכן כרם שהגיע זמנו עד כדי שלא תאבד. פ' מי שהפך:

ה

מי שצריך לתפור בגד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ"ק דמ"ק (דף י'):

מי שהיתה לו תבואה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך (דף י"ב):

כבשין שהוא יכול עד שיתרככו. סוף פ"ק דמ"ק (דף י"א):

ו

מי שצריך לתפור בגד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ"ק דמ"ק (דף י'):

מי שהיתה לו תבואה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך (דף י"ב):

כבשין שהוא יכול עד שיתרככו. סוף פ"ק דמ"ק (דף י"א):

ז

מי שצריך לתפור בגד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ"ק דמ"ק (דף י'):

מי שהיתה לו תבואה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך (דף י"ב):

כבשין שהוא יכול עד שיתרככו. סוף פ"ק דמ"ק (דף י"א):

ח

מטילין שכר במועד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל הא דלא כהלכתא וכו': ואני אומר שמועה זו מפורשת פ' מי שהפך את זיתיו גמ' מתני' קמייתא דגרסינן ת"ר טוחנין קמח במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם קצץ והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים מטילין שכר במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים איני והתניא מטילין כו' ג"א ואערומי כי האי גוונא מי אסיר ורמינהי מטילין שכר במועד לצורך המועד אחד שכר של תמרים ואחד שכר של שעורים ואע"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך משום ר' יוסי בר' יהודה אמרו מערימין ע"כ לשון הגמ'. ולפום ריהטא משמע כדברי הראב"ד וכן נראה דעת ר"י אלפס שהשמיט מן הברייתא לשון של הערמה וגם השמיט השנית והביא הראשונה. אמנם ר"מ ז"ל רוח אחרת עמו והיה קשה לו באולי מה שהקשה מזאת הברייתא התלמוד שהרי אינן דומות זו לזו כי בברייתא הראשונה אסר להערים בעושה ומותיר ואילו בברייתא דאקשינן מינה אינו מתיר להערים שיטיל ויותיר אלא שאע"פ שיש לו ישן התירו לו שיעשה לצורך המועד בלבד ולא יותר ומערים ושותה מן החדש אבל להערים ולעשות שכר יותר מצורך המועד לא קא שרי. ועוד קשה לו מאי מערימין בכך דקתני אי כל הערמה חדא היא דלשון בכך משמע בזה הענין אין מערימין אבל בענין אחר מערימין ועוד אמאי קא מתרץ תנאי היא הוה ליה למימר ההיא רבי יוסי בר יהודה היא אלא ודאי ה"פ דתלמודא קא מתמה על לישנא דקתני בסיפא דברייתא דאם עשה בכולן לצורך המועד והותיר מותר ובלבד שלא יערים וקא מהדר ואערומי כה"ג שיעשה בענין שיותיר מי אסיר ואע"פ שלא עשה יותר מלצורך המועד ורמינהי כו' עד ואע"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש אלמא כשמערים ושותה מן החדש ואע"פ שיש לו ישן שהוא טוב מן החדש גורם להותיר שלא לצורך המועד בהערמתו ומתרץ תנאי היא ההיא ברייתא דמותיר דתניא אין מערימין בכך כלומר במותיר אבל בשותה מערימין ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין ואפילו במותיר וכל שכן בשותה מן החדש אלמא הא ברייתא דקתני מערים ושותה מן החדש דברי הכל היא ולפיכך פסק ר"מ ז"ל כאותה ברייתא אות באות וכתב וכן כל כיוצא בזה משום הנך דטוחנין וקוצצין השנויין בברייתא וכתב דיני המותיר בסמוך ולא הוצרך לבאר כאן דין איסור הערמה לפי שכבר כתבו למעלה וכדאסיקנא שהחמירו במערים מבמזיד ואילו רצינו לפרש מערימין בכך כלומר אין תורת הערמה בכך יהיה פשוט יותר דעת ר"מ ז"ל אבל איני רוצה לדחוק הלשון ואם אזכה למצוא נשנית ברייתא זו דרבי יוסי ברבי יהודה על ברייתא ראשונה דהוא מר זכיתי במקחי הרבה:

ט

כל מלאכות וכו'. והותיר הרי זה מותר. זה כתב מכח אותה ברייתא דפרק מי שהפך את זיתיו ולא הזכיר בה הערמה מן הטעם שכתבתי בסמוך שכבר כתבו והלך בדרך רבו ור"י אלפס ז"ל שחייב אדם לומר בלשון רבו:

ועושין כל צרכי הרבים עד שישתו מימיהן: כתב הראב"ד ז"ל שהרבים צריכין להם וכו': ואני אומר לא ידעתי ולא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זאת כי אם בא לפרש צורך הרבים כבר פי' ר"מ ז"ל אלא שבאולי לא היה בספר שהגיה ממנו מלת לרבים אלא וחופרים בורות שיחין ומערות כמו שמצאתי בנוסח השגותיו וא"כ טעות סופר היה וכבר בדקתי מאשר הוגה מכתיבת ידו וכן מצאתי כמו שהעתקתי כאן במלת לרבים ואם בא לפרש בין של צורך יחיד לרבים כבר כללו יפה וביארו ביאור יפה מאד בפרק שאחר זה. ומ"מ מה שמפרש הראב"ד אמת הוא וכן מוכחא סוגיין פ"ק דמ"ק גמרא מתניתין דראב"ע גבי ומתקנין את קלקולי המים וכן כתב ר"י אלפס ז"ל:

וכונסין מים לבורות עד להפקיר את הכלאים. פ"ק דמועד קטן (דף ב'):

ופודין את השבויין עד עבד עברי. בירושלמי:

ומטהרין את המצורע עד צרכי רבים הם. פ"ק דמ"ק:

י

כל מלאכות וכו'. והותיר הרי זה מותר. זה כתב מכח אותה ברייתא דפרק מי שהפך את זיתיו ולא הזכיר בה הערמה מן הטעם שכתבתי בסמוך שכבר כתבו והלך בדרך רבו ור"י אלפס ז"ל שחייב אדם לומר בלשון רבו:

ועושין כל צרכי הרבים עד שישתו מימיהן: כתב הראב"ד ז"ל שהרבים צריכין להם וכו': ואני אומר לא ידעתי ולא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זאת כי אם בא לפרש צורך הרבים כבר פי' ר"מ ז"ל אלא שבאולי לא היה בספר שהגיה ממנו מלת לרבים אלא וחופרים בורות שיחין ומערות כמו שמצאתי בנוסח השגותיו וא"כ טעות סופר היה וכבר בדקתי מאשר הוגה מכתיבת ידו וכן מצאתי כמו שהעתקתי כאן במלת לרבים ואם בא לפרש בין של צורך יחיד לרבים כבר כללו יפה וביארו ביאור יפה מאד בפרק שאחר זה. ומ"מ מה שמפרש הראב"ד אמת הוא וכן מוכחא סוגיין פ"ק דמ"ק גמרא מתניתין דראב"ע גבי ומתקנין את קלקולי המים וכן כתב ר"י אלפס ז"ל:

וכונסין מים לבורות עד להפקיר את הכלאים. פ"ק דמועד קטן (דף ב'):

ופודין את השבויין עד עבד עברי. בירושלמי:

ומטהרין את המצורע עד צרכי רבים הם. פ"ק דמ"ק:

יא

כל מלאכות וכו'. והותיר הרי זה מותר. זה כתב מכח אותה ברייתא דפרק מי שהפך את זיתיו ולא הזכיר בה הערמה מן הטעם שכתבתי בסמוך שכבר כתבו והלך בדרך רבו ור"י אלפס ז"ל שחייב אדם לומר בלשון רבו:

ועושין כל צרכי הרבים עד שישתו מימיהן: כתב הראב"ד ז"ל שהרבים צריכין להם וכו': ואני אומר לא ידעתי ולא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זאת כי אם בא לפרש צורך הרבים כבר פי' ר"מ ז"ל אלא שבאולי לא היה בספר שהגיה ממנו מלת לרבים אלא וחופרים בורות שיחין ומערות כמו שמצאתי בנוסח השגותיו וא"כ טעות סופר היה וכבר בדקתי מאשר הוגה מכתיבת ידו וכן מצאתי כמו שהעתקתי כאן במלת לרבים ואם בא לפרש בין של צורך יחיד לרבים כבר כללו יפה וביארו ביאור יפה מאד בפרק שאחר זה. ומ"מ מה שמפרש הראב"ד אמת הוא וכן מוכחא סוגיין פ"ק דמ"ק גמרא מתניתין דראב"ע גבי ומתקנין את קלקולי המים וכן כתב ר"י אלפס ז"ל:

וכונסין מים לבורות עד להפקיר את הכלאים. פ"ק דמועד קטן (דף ב'):

ופודין את השבויין עד עבד עברי. בירושלמי:

ומטהרין את המצורע עד צרכי רבים הם. פ"ק דמ"ק:

יב

ודנין דיני ממונות עד פלוני ידון לי. פרק אלו מגלחין (שם דף י"ח י"ט):

מי שצריך ללוות עד כותב שטר. פרק מי שהפך:

וכן כותבין עד כצרכי רבים הם: כתב הראב"ד ז"ל לא כי וכו': ואני אומר גם אנחנו רגילין לפרש כן כמו שכתב הראב"ד פרק אלו מגלחין בקבלת רש"י ורבותינו בעלי התוס' וגם ר"מ ז"ל לא כתב שכן צרכי רבים אלא כצרכי רבים וכדאמרי אינשי קדירה דבי שותפי לא קרירא ולא חמימא (עירובין ג.) ולפיכך הם כדבר האבד. וגם בזה מצאתי נוסח ר"מ ז"ל בהשגות מוטעה שהעתיק אותו הסופר מפני שהם צרכי רבים והשמיט הכ"ף ולכך הוצרך הראב"ד ז"ל להשיגו ולפי דבריהם דברי שניהן שוים וגם בירושלמי משמע כן במקצת שמפרש טעם אחר שמא לא יזדמן לו סופר או בית דין אחר ויתרשלו ויפסד ויאבד:

יג

ואסור לכתוב במועד עד כדי פרנסתו. פ' אלו מגלחין (דף י"ח):

ומותר לכתוב שאלת שלום במועד עד הדיוט במלאכות: כתב הראב"ד ז"ל שאילת שלום וכו': ואני אומר רבותינו בעלי התוס' ז"ל הסכימו כדברי ר"מ ז"ל בפירוש אגרות רשות שבמשנת פרק אלו מגלחין וע"פ הירושלמי שהן אגרות של שלום וחשבונות משום דבר האבד:

יד

ואסור לכתוב במועד עד כדי פרנסתו. פ' אלו מגלחין (דף י"ח):

ומותר לכתוב שאלת שלום במועד עד הדיוט במלאכות: כתב הראב"ד ז"ל שאילת שלום וכו': ואני אומר רבותינו בעלי התוס' ז"ל הסכימו כדברי ר"מ ז"ל בפירוש אגרות רשות שבמשנת פרק אלו מגלחין וע"פ הירושלמי שהן אגרות של שלום וחשבונות משום דבר האבד:

טו

עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ"ק דמ"ק (דף ח'):

אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י"ח):

ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ"ק דע"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'):

טז

עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ"ק דמ"ק (דף ח'):

אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י"ח):

ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ"ק דע"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'):

יז

עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ"ק דמ"ק (דף ח'):

אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י"ח):

ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ"ק דע"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'):

יח

עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ"ק דמ"ק (דף ח'):

אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י"ח):

ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ"ק דע"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'):

יט

עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ"ק דמ"ק (דף ח'):

אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י"ח):

ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ"ק דע"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'):

כ

עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ"ק דמ"ק (דף ח'):

אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י"ח):

ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ"ק דע"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'):

כא

הזבין והזבות כו' עד לכבסו במועד. פרק אלו מגלחין:

ומטפחות הספרים עד מערב יו"ט. פ' בתרא דתעניות:

כב

אין עושין סחורה עד או לקנות. פ"ק דמ"ק (דף י'):

ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י"ג):

כג

אין עושין סחורה עד או לקנות. פ"ק דמ"ק (דף י'):

ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י"ג):

כד

אין עושין סחורה עד או לקנות. פ"ק דמ"ק (דף י'):

ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י"ג):

כה

אין עושין סחורה עד או לקנות. פ"ק דמ"ק (דף י'):

ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י"ג):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.