מגדל עוז/יום טוב/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png יום טוב TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
רבי ישעיה ברלין
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

נהרות המושכין עד מעמיקה עד שבעה. פ"ק דמ"ק (דף ב'):

ומושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה כל השדה ואם היתה שדה לחה מותר להשקות כולה ומרביצין את השדה במועד שכל הדברים האלו אין בהן טורח יתר: כתב הראב"ד ז"ל משנת ראב"י אני רואה וכו': ואני אומר כי הלכה זו עיקרה פ"ק דמ"ק ור"מ ז"ל פסק ועמד בשיטת רבותיו רבי יצחק בר' יהודה ן' גיאת ותלמידו ר"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מגאש רבו של ר"מ ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו, והראב"ד ז"ל עמד בשיטת בעל המאור והרמב"ן ז"ל בספר המלחמות אמר שזו מחלוקת ישנה היא ובעל הלכות גדולות ז"ל הוא שפסק כן אבל דעתו הוא ז"ל כמו שכתב ר"י אלפס והעומדים בשיטתו וכן פירש הסוגיא להוכיח כן:

ב[עריכה]

נהרות המושכין עד מעמיקה עד שבעה. פ"ק דמ"ק (דף ב'):

ומושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה כל השדה ואם היתה שדה לחה מותר להשקות כולה ומרביצין את השדה במועד שכל הדברים האלו אין בהן טורח יתר: כתב הראב"ד ז"ל משנת ראב"י אני רואה וכו': ואני אומר כי הלכה זו עיקרה פ"ק דמ"ק ור"מ ז"ל פסק ועמד בשיטת רבותיו רבי יצחק בר' יהודה ן' גיאת ותלמידו ר"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מגאש רבו של ר"מ ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו, והראב"ד ז"ל עמד בשיטת בעל המאור והרמב"ן ז"ל בספר המלחמות אמר שזו מחלוקת ישנה היא ובעל הלכות גדולות ז"ל הוא שפסק כן אבל דעתו הוא ז"ל כמו שכתב ר"י אלפס והעומדים בשיטתו וכן פירש הסוגיא להוכיח כן:

ג[עריכה]

נהרות המושכין עד מעמיקה עד שבעה. פ"ק דמ"ק (דף ב'):

ומושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה כל השדה ואם היתה שדה לחה מותר להשקות כולה ומרביצין את השדה במועד שכל הדברים האלו אין בהן טורח יתר: כתב הראב"ד ז"ל משנת ראב"י אני רואה וכו': ואני אומר כי הלכה זו עיקרה פ"ק דמ"ק ור"מ ז"ל פסק ועמד בשיטת רבותיו רבי יצחק בר' יהודה ן' גיאת ותלמידו ר"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מגאש רבו של ר"מ ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו, והראב"ד ז"ל עמד בשיטת בעל המאור והרמב"ן ז"ל בספר המלחמות אמר שזו מחלוקת ישנה היא ובעל הלכות גדולות ז"ל הוא שפסק כן אבל דעתו הוא ז"ל כמו שכתב ר"י אלפס והעומדים בשיטתו וכן פירש הסוגיא להוכיח כן:

ד[עריכה]

זרעים שלא שתו עד טורח יתר. פ"א משקין:
כתב הראב"ד הברייתא שונה את וכו'. (הסופר השמיט התירוץ וההשגה):

ומותר להסב את הנהר עד ועושין נברכת במועד: כתב הראב"ד ז"ל לא נמלט מן הטעות וכו': ואני אומר כבר הציל עצמו מלפרש הפירוש הזה שחשדו הראב"ד ז"ל וגילה דעתו בפירוש המשניות שחיבר ז"ל פ"ק דמ"ק וז"ל בפירוש המשנה ונברכת היא חפירה כאותן ששורין בהן את הפשתן ודומיהן עכ"ל. כן פי' הרב רבי נתן בעל הערוך בשרש בקע ובשרש גוהה ונסתייע מפרק לא יחפור ומן הירושלמי ומפר"ח ז"ל. ואולי הראב"ד ז"ל לא ראה פירוש המשניות לר"מ ז"ל או אולי חשדו בפירוש הזה מפני שלא חברו עם חפירת כוכין ודומיהן וא"כ הוא כבר עלה על דעת מקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל בפירוש המשנה ולא חשו בכך לקבוע הלכה כדבריהם ואף כי על לשון ר"מ ז"ל והלא עיניך רואות כי בכאן חיבר דינין מפוזרין שחשב הראב"ד ז"ל להשיגו בפ' שלמעלה מפני שלא ביארן שם ואדרבה עשה בחכמתו שחיבר שם דיני צרכי רבים כאחד וכאן חיבר צרכי יחיד כאחד וכבר הצלתיו שם כיד אלהי הטובה עלי:

ה[עריכה]

עכברים שהן עד אינו צריך שינוי. פ"ק דמ"ק (דף ז'):

ו[עריכה]

עכברים שהן עד אינו צריך שינוי. פ"ק דמ"ק (דף ז'):

ז[עריכה]

עכברים שהן עד אינו צריך שינוי. פ"ק דמ"ק (דף ז'):

ח[עריכה]

אין חופרין קבר להיותו מוכן למת ולא בונין אותו עד שיקבר בו. פ"א משקין:
כתב הראב"ד ז"ל גם זה טעות גדול וכו': ואני אומר חלילה אדרבה גם בזה נתחייב לומר כלשון רבו כי ר"ח ור"י בן גיאת ור"י אלפס ורבותינו בעלי התוס' כך פירשו פ"ק דמ"ק ואף כי הר"ז בעל המאור ז"ל השיג על רבינו יצחק אלפס ז"ל ועמד על שיטת הראב"ד ז"ל וגם למפרשים ז"ל נראה כן כבר השיב עליהם הרמב"ן ז"ל כל הצורך בספר המלחמות שלו דאמר כי אפילו ביו"ט שני התירו ועשאוהו כחול לגבי מת ואפילו למיגד ליה גלימא ולמיגז ליה אסא שהן מלאכות גמורות כחפירת קבר וכמו שהשיבו רבותינו בעלי התוס' ז"ל על משמעות פירש"י ז"ל ועוד עשאו כמו צרכי הרבים והביא ראיה מן הירושלמי דגרסינן בית עלמא דבר מבטיא אתפתחת במועדא רב הונא סבר מימר מן הדא ועושין כל צרכי הרבים אמר ליה רבי מונא לא תני שמואל אלא להיות שפין את סדקיהן וחוטטין אותן וגורפין לון כדתנינן תמן החוטט בצינור כדי לקבל צרורות ופי' כי רב הונא היה סבור להתיר בכל ענין ואפילו חפירה גמורה ואפילו שלא לצורך המועד עד מפני שהיא צרכי רבים כדתנן ומתקנין את קלקולי המים והשיבו רבי מונא מדברי שמואל שלא התירו צרכי הרבים שלא לצורך המועד אלא כגון שפין את סדקיהן דהיינו כעין מחנכין דמתני' וגם סייעו מלשון התוספתא דגרסינן בלשון הזה אין חופרין שיחין ומערות במועד אבל מחנכין אותן ומתקנין ע"כ. והיינו ודאי שלא לצורך המועד והרבה הפליא ז"ל בראיותיו ודבריו עד שלא הניח לי מקום להתגדר בו מלבד ראה זאת מצאתי סוף פרק המוכר פירות בשמעתין דכוכין שפירשו המפרשים ז"ל שהוא דרך החופרים לעשותם לעצמן ובשעת הצורך מוכרים אותן וכן בני המשפחה מתקנין אותם קודם הזמן להיות מוכן כי לא היתה מלאכה ליום אחד ולא לשנים ואפילו לחדש שהרי היו צריכים לעשות בו חצר ומערות וכוכין במנין לרבנן כדאית להו ולרבי שמעון כדא"ל וזה פשוט ומפורסם ועלו בכך דברי ר"מ ז"ל על נכון:

ט[עריכה]

אין מפנין עד אפילו ממכובד לבזוי. באבל רבתי וכן כתב הרמב"ן ז"ל בנמוקי תורת האדם שלו:

אין מתליעין את האילנות עד בשמן. במסכת ע"ז ריש פרק רבי ישמעאל:

ועוקרין את הפשתן עד שיזבלו כל השדה. פרק מי שהפך (דף כ"ח):

הזבל שבחצר עד באשפה. פ' מקום שנהגו:

י[עריכה]

אין מפנין עד אפילו ממכובד לבזוי. באבל רבתי וכן כתב הרמב"ן ז"ל בנמוקי תורת האדם שלו:

אין מתליעין את האילנות עד בשמן. במסכת ע"ז ריש פרק רבי ישמעאל:

ועוקרין את הפשתן עד שיזבלו כל השדה. פרק מי שהפך (דף כ"ח):

הזבל שבחצר עד באשפה. פ' מקום שנהגו:

יא[עריכה]

אין מפנין עד אפילו ממכובד לבזוי. באבל רבתי וכן כתב הרמב"ן ז"ל בנמוקי תורת האדם שלו:

אין מתליעין את האילנות עד בשמן. במסכת ע"ז ריש פרק רבי ישמעאל:

ועוקרין את הפשתן עד שיזבלו כל השדה. פרק מי שהפך (דף כ"ח):

הזבל שבחצר עד באשפה. פ' מקום שנהגו:

יב[עריכה]

המשוה פני קרקע עד אמת המים של ריחים. פ"ק דמ"ק:

יג[עריכה]

המשוה פני קרקע עד אמת המים של ריחים. פ"ק דמ"ק:

יד[עריכה]

זופתין עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך:

קוצצין צפרנים עד כדי ליפותו. פ"ק דמ"ק (דף י"ב):

ואין מרביעין עד ולשתותן במועד. פ"א ופ"ב דמ"ק:

טו[עריכה]

זופתין עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך:

קוצצין צפרנים עד כדי ליפותו. פ"ק דמ"ק (דף י"ב):

ואין מרביעין עד ולשתותן במועד. פ"א ופ"ב דמ"ק:

טז[עריכה]

אין מפנין עד באותה חצר: כתב הראב"ד ז"ל בירושלמי משל אחרים בתוך שלו וכו': ואני אומר ע"פ הסברא נאה אמנם אם היא הלכה למה לא קבעו בבבלי פרק מי שהפך ששם עיקר זאת ההלכה והא אסיק התם רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד כהלכות כותים לומר שהן עקרות ואין למדות זו מזו אלמא אין תלויות בסברא והם ידעו הכל וגם ר"י אלפס לא הביאו בהלכות ואע"פ שהיה בקי בו אלא נראה שלא קבעוה בהלכה וכן הסכים ר"מ ז"ל ולכך לא הביאו:

ומביאין כלים עד לא יביאם לביתו. פרק מי שהפך (דף י"ג):

יז[עריכה]

אסור לעשות מלאכה עד שלא לעשות אין עושין. פרק מקום שנהגו (דף נ'):

יח[עריכה]

אסור לעשות מלאכה עד שלא לעשות אין עושין. פרק מקום שנהגו (דף נ'):

יט[עריכה]

ואפילו מקום שנהגו לעשות וכו' עד אומניות צורך הרבה. פרק מקום שנהגו:
כתב הראב"ד ז"ל לא כן צורת ההלכה וכו': ואני אומר מחלוקת שלישי אני רואה כאן כי רש"י ז"ל פירש כי בשלש אומניות האלו בלבד הוא שהקילו להתחיל בהן אפילו במקום שלא נהגו לעשות מלאכה בי"ד וכדמפרש טעמא בגמרא בחייטין שכן ההדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד והספרין והכובסין שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מספרין ומכבסין בחש"מ ואע"פ שהוא חמור יותר מי"ד ורבותינו בעלי התוס' ואנחנו אחריהם כן הורגלנו לפרש וצורת ההלכה סובלת כל הפירושים כי מה לי שיאמרו אין עושין אלא ג' אומניות ונפרש שיתחיל בהן אבל שאר אומניות לא יתחיל בהן לכתחלה ואם התחיל גומר עד חצות ומה לי שיאמרו ג' אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ונפרש עושין לכתחלה ושאר אומניות גומר, ודעת הרב ז"ל שכתב הראב"ד ז"ל הוא חקוק בפרק מקום שנהגו אבל אין בלשונו הכרח. וקרוב שהלך ר"מ ז"ל כשטת רבו שהוא מקובל בה וכן כתב הר"ם ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל. ומה שכתב הראב"ד ז"ל לראיה מן התוספתא אינו מדוקדק או מנלן דסמכא היא ואי דוקא היא למה לא אסקוה בגמרא דילן כשאר מתניי' דלא איבררא לישנייהו ואדרבה אמינא כיון דלא קבעו מסדרי התלמוד בגמרא מכלל דלאו הכי פירושא דמתניתין:

כ[עריכה]

ההולך ממקום שעושין עד מפני המחלוקת. פרק מקום שנהגו (דף נ"ה):

מוליכין ומביאין עד סוף הפרק. פרק מקום שנהגו (דף נ"ה):

כא[עריכה]

ההולך ממקום שעושין עד מפני המחלוקת. פרק מקום שנהגו (דף נ"ה):

מוליכין ומביאין עד סוף הפרק. פרק מקום שנהגו (דף נ"ה):


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.