מגדל עוז/יום טוב/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ יום טוב ד

א

אין מוציאין את האש עד להמציא אותה מבערב: כתב הראב"ד ז"ל ויאמר מפני וכו': ואני אומר הלכה זו מפורשת בגמרא פרק המביא כדי יין (דף ל"ג) וכי יעלה על הדעת שר"מ ז"ל יוציא מלבו טעמים ויכתבם בזה החבור וכבר כתבתי שהוא בורח מלשנות שום שינוי מן הגמרא ולכך קראו משנה תורה. אלא לשון מוליד ממציא והודיענו כי הוא המוליד הוא הממציא כלשון מי הוליד אגלי טל (איוב [ל"ח, כ"ח]) ופרושי קא מפרש:

ג

אין מסלקין את פי הנר עד הפתילה בכלי. פ"ב דביצה (דף כ"ב):

אבל נופץ את ראש הפתילה בידו: כתב הראב"ד ז"ל ואפילו במחט שהרי אמרו מוחטין עכ"ל: ואני אומר נראה מדבריו שמפרש מימרא דאמר רב נתן בר אבא אמר רב מוחטין את הפתילה ביו"ט פרק המביא כדי יין גמרא מתניתין דאין פוחתין את הנר מלשון מחט ואנו לא הורגלנו לפרש כך אלא כאדם שמקנח החוטם מלשון והאנקה בחטם וכן פירש"י ז"ל מוקי"ר בלעז ובלשון ערבי ינטף אל עדסי וכן משמע מלשון הגמרא דשייליה מאי מוחטין אמר רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב לעדויי חושכא שזהו הסרת הפחם שנעשה בראש הפתילה ומחשיך האור ודרך להסירו ביד ולא במחט ואפילו כשרוצה לשנות וכן איתא נמי בברייתא דבר קפרא דגרסינן התם תנא בר קפרא ששה דברים נאמרו בפתילה שלשה להקל ושלשה להחמיר כו' עד שלשה להקל ממעכה ביד כו' זהו ניפוץ ביד שכתב ר"מ ז"ל ולא בכלי כלשון המשנה שם וא"כ יהיה השרש חטם לפירוש זה והיה לנו לגרוס מחטמים את הפתילה ולפי' הראב"ד ז"ל יהיה השרש מחט והיה לנו לגרוס ממחטין ואף כי נעשה מן השם פעולה. וחזרתי על כל צידי צדדין ולא מצאתי לזאת המלה דומה ממש אלא בילמדנו דבראשית דאמרינן שוורים ופרדות שלהן מתעברות ויולדות בלא צער ולא היתה אחת מהן מוחטת שנאמר שורו עבר ולא יגעיל תפלט פרתו ולא תשכל ע"כ. וזהו פליטת הפתילה המחשך אור הנר וזהו לשון ניפוץ ביד שכתב ר"מ ז"ל ולשון מיעוך דתני בר קפרא כלשון באלו נערות מה עשה לה ערבי זה בשביל שמיעך לה בין דדיה הנהוג בלשון התלמוד נתמעך התפוח וזהו קינבא האמור פ"ב דביצה לפירש"י ז"ל דגרסינן התם גמרא מתניתין דשלשה דברים ר"ג מחמיר אמר רב יהודה קינבא שרי ולא כן דעת ר"י אלפס ור"מ ורבותינו בעלי התוס' ז"ל כמו שאכתוב בסמוך בע"ה ומ"מ ביררתי דברי ר"מ ז"ל ודברי רב נתן וכברייתא דתני בר קפרא:

אגודה של עצים עד מן הנר. זה כתב מכח ההיא דאמר רב יהודה קינבא שרי פ"ב דביצה גמרא מתניתין דשלשה דברים כו' וכפירוש ראשון שפי' הרב רבי נתן בעל הערוך והוא מה שפירש ר"י אלפס ובמקצת נוסחאות מצאתי לו קינסא ופירוש יפה הוא ואף כי יש פירושים אחרים:

ד

אין מכבין וכו' עד שתכבה מאליה. פרק שני דביצה (דף כ"ב):

ה

מותר לטלטל את הנר והוא דולק ואין גוזרין שמא יכבה. הכי סלקא לן מן סוגיין סוף פרק כירה (דף מ"ד) אליבא דר"ש דקיי"ל כוותיה בדבר שאין מתכוין:

ואסור להניח ביו"ט עד במחובר ביו"ט. פרק כירה (דף מ"ה):

אין מעשנין עד על האש. פ"ב דביצה ופ"ג דמס' עדיות:

וממתקין עד שהוא מכבה. פ' ר"א דמילה (דף קל"ד):

ואין מכבין עד הבית. פ"ב דביצה (דף כ"ב):

ו

מותר לטלטל את הנר והוא דולק ואין גוזרין שמא יכבה. הכי סלקא לן מן סוגיין סוף פרק כירה (דף מ"ד) אליבא דר"ש דקיי"ל כוותיה בדבר שאין מתכוין:

ואסור להניח ביו"ט עד במחובר ביו"ט. פרק כירה (דף מ"ה):

אין מעשנין עד על האש. פ"ב דביצה ופ"ג דמס' עדיות:

וממתקין עד שהוא מכבה. פ' ר"א דמילה (דף קל"ד):

ואין מכבין עד הבית. פ"ב דביצה (דף כ"ב):

ז

אין נופחין במפוח עד לצלות בו מליח. פרק המביא כדי יין (דף ל"ד):

ח

שפוד עד מתקנין אותו. פרק אין צדין (דף כ"ח):

שני כלים עד מתקן כלים. פ' המביא (דף ל"ב):

אין משחיזין עד לעם הארץ. פרק אין צדין:

ט

שפוד עד מתקנין אותו. פרק אין צדין (דף כ"ח):

שני כלים עד מתקן כלים. פ' המביא (דף ל"ב):

אין משחיזין עד לעם הארץ. פרק אין צדין:

י

אין מבקעין עד ואסרו מה שאסרו: כתב הראב"ד ז"ל איני יודע לאיזה דבר נלמוד וכו' עכ"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק המביא כדי יין במשנה ובגמרא (דף ל"ד) ודיני התבלין והמלח ודיכתן ושנויין כבר כתבן ר"מ ז"ל וטעמן על דרך הגמרא. וגם אני הוכחתי פ"א של הלכות אלו דעתו והסברות האחרות. ומה שאמר מפני שמחת יו"ט מפורש פ"ק דביצה (דף ז') סוף גמרא מתני' דהשוחט חיה ועוף בין לרבה בין לרב יוסף ששניהם מכוונין להקל ומשם נלמד לכל דבר ואע"פ שאינו מפורש בגמרא על כל דבר ודבר: וראיה גדולה יש לי על זה פ"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין את הסולם כמ"ש בסמוך בפ' שאחר זה בעז"ה. אך הטעם שכתב ר"מ ז"ל שמא יפגע בעץ עבה לא מצאתיו בגמרא ואיני יודע מאין לו אמנם סברא טובה היא לו אם מדעתו אמרה או קבלה מרבותיו וכן כתב הר"מ ז"ל מקוצי וצריך לי עיון:

יא

לא תכנס אשה עד להסקה בלבד. פ' המביא (דף ל"ג):

יב

מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ"ק דביצה (דף י"ב):

כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ"ב דביצה (דף כ"ב):

אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק"ב):

מסירין הזבובים עד חבורה. פ"ב דביצה (דף כ"ו) וסוף פ"ג דעדיות:

אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ"ח):

יג

מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ"ק דביצה (דף י"ב):

כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ"ב דביצה (דף כ"ב):

אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק"ב):

מסירין הזבובים עד חבורה. פ"ב דביצה (דף כ"ו) וסוף פ"ג דעדיות:

אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ"ח):

יד

מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ"ק דביצה (דף י"ב):

כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ"ב דביצה (דף כ"ב):

אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק"ב):

מסירין הזבובים עד חבורה. פ"ב דביצה (דף כ"ו) וסוף פ"ג דעדיות:

אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ"ח):

טו

מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ"ק דביצה (דף י"ב):

כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ"ב דביצה (דף כ"ב):

אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק"ב):

מסירין הזבובים עד חבורה. פ"ב דביצה (דף כ"ו) וסוף פ"ג דעדיות:

אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ"ח):

טז

מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ"ק דביצה (דף י"ב):

כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ"ב דביצה (דף כ"ב):

אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק"ב):

מסירין הזבובים עד חבורה. פ"ב דביצה (דף כ"ו) וסוף פ"ג דעדיות:

אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ"ח):

יז

כלי שנטמא מערב יו"ט עד ואינו חושש. פרק ב' דביצה (דף י"ז י"ח):

כלי שהיה טהור עד שאר המעלות. פ"ב דמסכת ביצה שם גבי מתני' דמטבילין מגב לגב תני לה בברייתא כיצד מטבילין מחבורה לחבורה:

כלי שנטמא ביו"ט עד וטובלת בבגדיה. פ"ב דביצה (שם):

יח

כלי שנטמא מערב יו"ט עד ואינו חושש. פרק ב' דביצה (דף י"ז י"ח):

כלי שהיה טהור עד שאר המעלות. פ"ב דמסכת ביצה שם גבי מתני' דמטבילין מגב לגב תני לה בברייתא כיצד מטבילין מחבורה לחבורה:

כלי שנטמא ביו"ט עד וטובלת בבגדיה. פ"ב דביצה (שם):

יט

דברים רבים אסרו ביו"ט עד בכלי מלא מים. פרק אין צדין (דף כ"ח כ"ט):

ואין מטילין חלשים על המנות אבל מטילין חלשים על בשר הקדשים ביו"ט כדי לחבב את המצות: כתב הראב"ד ז"ל בגמרא מפרש מטילין חלשים וכו': ואני אומר הלכה זאת שנינו עיקרה פרק שואל ובגירסאות שלנו בגמרא בעי מאי אבל לא על המנות אמר ר' יעקב ברה דבת יעקב אבל לא על המנות של חול ביו"ט ומקשו פשיטא ומהדר מהו דתימא הואיל וכתיב ועמך כמריבי כהן אפילו מנות דחול נמי קמ"ל ע"כ וכן גורס ר"י אלפס ז"ל. הנך רואה בעיניך שר"מ ז"ל כתב כלשון המשנה והגמרא כמו שנהג בזה החבור כמו שכתבתי כמה פעמים ולא רצה לפרט יותר מן התלמוד ואדרבה קיצר האורך ולכך קראו משנה תורה והכונה שכל הבא למלא את ידו לחדש או לבקש דבר כאשר יחדש וידקדק על התלמוד ידקדק כלשונו. ויפה עשה הרבה מאד בוא וראה כי גם התלמוד תמה על ר' יעקב למה פירש והדבר פשוט ואין בה שום חידוש ולכך לא רצה ר"מ ז"ל לפרשו ואם הראב"ד ז"ל רצה לפרש או היה בגירסתו יעשה כרצונו. וגם מה שהוסיף הראב"ד ז"ל לפרש מבניו ובני ביתו ומנה גדולה כנגד הקטנה כבר כתבה ר"מ ז"ל פרק כ"ג דהלכות שבת על סדרה בפרק שואל וע"כ לא הוצרך לכתבה כאן כי שבת ויו"ט שוין אלא באוכל נפש בלבד והדין עמו:

כ

דברים רבים אסרו ביו"ט עד בכלי מלא מים. פרק אין צדין (דף כ"ח כ"ט):

ואין מטילין חלשים על המנות אבל מטילין חלשים על בשר הקדשים ביו"ט כדי לחבב את המצות: כתב הראב"ד ז"ל בגמרא מפרש מטילין חלשים וכו': ואני אומר הלכה זאת שנינו עיקרה פרק שואל ובגירסאות שלנו בגמרא בעי מאי אבל לא על המנות אמר ר' יעקב ברה דבת יעקב אבל לא על המנות של חול ביו"ט ומקשו פשיטא ומהדר מהו דתימא הואיל וכתיב ועמך כמריבי כהן אפילו מנות דחול נמי קמ"ל ע"כ וכן גורס ר"י אלפס ז"ל. הנך רואה בעיניך שר"מ ז"ל כתב כלשון המשנה והגמרא כמו שנהג בזה החבור כמו שכתבתי כמה פעמים ולא רצה לפרט יותר מן התלמוד ואדרבה קיצר האורך ולכך קראו משנה תורה והכונה שכל הבא למלא את ידו לחדש או לבקש דבר כאשר יחדש וידקדק על התלמוד ידקדק כלשונו. ויפה עשה הרבה מאד בוא וראה כי גם התלמוד תמה על ר' יעקב למה פירש והדבר פשוט ואין בה שום חידוש ולכך לא רצה ר"מ ז"ל לפרשו ואם הראב"ד ז"ל רצה לפרש או היה בגירסתו יעשה כרצונו. וגם מה שהוסיף הראב"ד ז"ל לפרש מבניו ובני ביתו ומנה גדולה כנגד הקטנה כבר כתבה ר"מ ז"ל פרק כ"ג דהלכות שבת על סדרה בפרק שואל וע"כ לא הוצרך לכתבה כאן כי שבת ויו"ט שוין אלא באוכל נפש בלבד והדין עמו:

כא

לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ"ט):

כב

לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ"ט):

כג

לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ"ט):

כד

לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ"ט):

כה

הלוואת יו"ט עד משמחת יו"ט. פ' שואל (דף קמ"ח):

אע"פ שאין מגביהין עד סוף הפרק. פ"ק דביצה (דף י"ב):

כו

הלוואת יו"ט עד משמחת יו"ט. פ' שואל (דף קמ"ח):

אע"פ שאין מגביהין עד סוף הפרק. פ"ק דביצה (דף י"ב):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.