מגדל עוז/טוען ונטען/יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ טוען ונטען יד

א

כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ"ז):

ב

כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ"ז):

ג

כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ"ז):

ד

כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ"ז):

ה

העכו"ם אפילו אכלה כמה שנים וכו' עד אין אכילתו ראיה: כתב הראב"ד ז"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה רווחת היא פרק חזקת הבתים וראינו בה כמה פירושים לגאונים ולמפרשים ראשונים ואחרונים במחלוקת זה וכיוצא בו בענינים רבים אבל אין בהן שבוש חלילה אלא אלו ואלו דברי אלהים חיים והרוצה לשבשם יביא ראיה כנגדם:

ו

טען זה הישראל עד שבפני לקחה ממך. פרק חזקת הבתים:

ז

אין מחזיקים בנכסי קטן וכו' עד אחר שהגדיל: כתב הראב"ד ז"ל אינו כן וכו': ואני אומר לשון הגמרא פרק חזקת הבתים והמפרשים נחלקו בו מחלוקת ישנה מימי קדם קדמתה וגם רבותינו בעלי התוספות ז"ל נחלקו בה ויש לכולם פנים בהלכה:

ח

מי שהחזיק בנכסי יתומים שנים רבות כו' עד ותחזור ליתומים: כתב הראב"ד ז"ל דמעשה דרבה בר שרשום וכו': ואני אומר גם בדקדוק זה נחלקו רבותינו בעלי התוס' ז"ל פ' חזקת הבתים ורשב"ם ז"ל ויש לכלם פנים בהלכה מ"מ לא עלה על דעת ר"מ ז"ל זה שטוען עליו דא"כ אתמהה היכי נפק עליה קלא דאכיל ארעא דיתמי אלא פירשה כפירוש רבותינו ז"ל שלא היתה מוחזקת לאביו בשעת מיתתו ואע"פ שלא אכלה קודם מותו שלש שנים מ"מ הטעם לפי שכבר אכלה המחזיק בלא מחאה אחר מיתתו שלש שנים והם הם הדברים שכתב ר"מ ז"ל בסמוך כמו שאברר בעזרת האל והם ברורים בעיני שאם אתה אומר ג"כ שבחזקת אביהם היתה כשמת כמ"ש הראב"ד ז"ל מאי מגו איכא הרי אין מחזיקין בנכסי קטן ועוד אתמהה בקדמיתא היכי נפק קלא כו' והוא שכתב ר"מ בסמוך אבל אם יצא עליה קול שהיא של יתומים אינו נאמן שהרי אין מחזיקין בנכסי קטן ותחזור השדה בכל הפירות שאכל ליתומים עד שיגדילו ויעשה עמהם דין עכ"ל, כדאמר ליה אביי דהא נפק עליה קלא והוא נכון:

ט

אכלה שני חזקה בחיי אביהם כו' עד מתוך שיכול לומר שלי היא: כתב הראב"ד ז"ל נראה מדבריו אפילו יצא עליו קול וכו': ואני אומר תמה אני גם על אלו הלשונות שהוא מפרש דברי ר"מ ז"ל ודעתו לפי רצונו ומקשה והלא עיניך רואות כמה בירר דבריו ז"ל בסמוך והעתקתי לשונו דאם יצא עליה קול שהיא של יתומים אלא ודאי המחלוקת ישנה כמו שכתבתי ומפרש אותה פירוש רבותיו דכי אמרינן אין מחזיקין בנכסי קטן הני מילי היכא דידיעא דהאי ארעא דאבוהון דיתמי הוה וקא טעין איהו דזבנה אבל היכא דלא ידיעא אלא איהו הוא דקא מודי דארעא דאבוהון הוה וקא טעין דזבנה מיניה אמרינן בהו מגו ואע"ג דלא אכלה שני חזקה בחיי אבוהון דיתמי דהפה שאסר הוא הפה שהתיר אלו דברי רבו בפירושיו ועל דרך זה כתב ר"מ ז"ל זה הדין והדין דין אמת וזה פירוש נכון והרוצה לחלוק יחלוק אבל צריך להביא ראיה מעצמו אבל לא ידון דעת שכנגדו כרצונו ואם לא הביא חזרה לסברא ונהרא נהרא ופשטיה:

י

בורח שברח עד מחזיקין בנכסיו. פ' חזקת הבתים (דף ל"ח) ומייתי לה פ"ב דכתובות (דף ט"ז):

יא

מחזיקין בנכסי אשת איש כו' עד יחזיר כל הפירות שאכל. פ' חזקת הבתים (דף ג') :

וכן האוכל שני חזקה עד כל הפירות לבעלים. כך הורו הגאונים ז"ל:

יב

מחזיקין בנכסי אשת איש כו' עד יחזיר כל הפירות שאכל. פ' חזקת הבתים (דף ג') :

וכן האוכל שני חזקה עד כל הפירות לבעלים. כך הורו הגאונים ז"ל:

יג

הבא מחמת ירושה כו' עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים (דף מ"א):

יד

הבא מחמת ירושה כו' עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים (דף מ"א):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.