אור שמח/ברכות/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
רבי עקיבא איגר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ה[עריכה]

בהגה"מ. וחולה כו' שאוכל ביוהכ"פ כו'.

נ"ב כן הוא דעת ר' חננאל שבעירובין דף מ' על הך וגם לרבות ר"ה ויוהכ"פ לא לברכה פירש בברכת המזון הרי דביוהכ"פ חולה מזכיר בבהמ"ז וכהר"מ.

יד[עריכה]

מי שאכל ושכח ולא בירך אם נזכר קודם כו' וכן אם נעלם ממנו כו' שלא נתעכל כו'.

הנה ודאי דשלש ברכות דבר תורה, אבל מהא דפועלים כוללין ברכת הארץ ובונה ירושלים מוכח דמעין שלש הוי דבר תורה, ולא שלש ממש, אולם מדכתבו הפוסקים דאם אינו יודע לברך כל השלש לא יברך הזן לחודא מוכח דמעין שלש הוי דבר תורה, ועיין במג"א סימן קצ"ד ובדג"מ, אולם הכא כיון דכבר נתקן שלש ברכות הוי בספק מברך כדין - ולזה נראה לי הא דמשני בכיצד דף ל"ז אלא לעולם רבנן ותני גבי אורז לבסוף ולא כלום אינו מגיה הברייתא רק דמשני דספוקי מספקא להך תנא אם הלכה כר' יוחנן בן נורי או לא, לכן בתחילה מספקא לן אם מברך המוציא לחם מה"א או בורא מיני מזונות, מברך מזונות דכל מילי איקרי מזון ולא כל מידי איקרי לחם, ובסוף דמספקא לן אם נתקן ע"ז ברכת המזון או לא מברך מעין שלש, דלזה הוי דבר תורה ויותר הוי דרבנן, משא"כ הכא שכבר נתקן שלש ברכות ומספ"ל אם אכל מחיוב לברך כדין ומוקמינן לי' בחזקת חיובא ודו"ק, ודברי רבינו המה ירושלמי מפורש פרק קמא דברכות ספק בירך על מזונו כו' חוזר ומברך יעו"ש, ואף הטוב והמטיב חוזר ומברך דכיון דמברך הג' ברכות שוב מברך אותה, וכן כתב הפר"ח גבי בע"ק מברך לאחריה ועוד דמלכות דבונה ירושלים וברכת הארץ בעי לאדכורי בה, ולאו סמוכות לחביריהן הוי כמו"ש בתוספות ודו"ק.

נתעכל המזון שבמעיו כו'.

בגמ' מוכח דלרשב"ל באכילה מרובה שעורו כדי להלך ארבעה מילין וע"ז לא פליגי עלי' ורבינו לא הזכיר משום דבפסחים אמרו ר"א בשם ר"ל לגבל לנטילת ידים ולתפלה ד' מילין אמר רנב"י ההוא איבו אמרה וארבעה אמר בה כו' שעור עבוד כדי להלך ד' מילין והנה רשב"ל לא חשיב רק דברים דצריך להלוך מרחק ארבע מילין ואלו עבוד אינו רק שעור הלוך ד' מילין, אבל לא צריך שיהלוך אולם איבו כי אמר משמי' דרשב"ל וחשיב גם הך דעבוד דהוי רק שעור כדי הלוך ד' מילין אמאי לא חשיב הך דבאכילה מרובה כי שהה כדי הלוך ארבע מילין אינו מברך מסתמא הדר בי' ר"ל מהך וכן בירושלמי לא אמר לה ולכן לא הזכיר זה רבינו. ומה נפלא הא דאמר רנב"י ההוא איבו אמרה דאיהו אמר בפ"ב דעו"ג דף ל"ה לא תשתעון מני' דאיבו דאכיל פתא דארמאי ופירש ר"ן בשם הגאונים דאכיל פת פלטר אבי מצרי אסור לאמר שמועה מפומי' לזה אמר רנב"י פוק חזי דלא ר' אבהו אמרה משמי' דרשב"ל רק איבו אמרה ונענש על דנכית בי מצרי שלא נאמרה השמועה בבהמ"ד בשמו רק על שם ר' אבהו וכן אמרו בירושלמי חלה יעו"ש ודו"ק.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.