מגדל עוז/איסורי ביאה/יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ איסורי ביאה יח

א

מפי השמועה למדו וכו' עד להנשא לו. פרק י' יוחסין ומסכת תמורה פרק כל האסורין ופרק יש מותרות:
כתב הראב"ד ז"ל ליתנהו להני כללי וכו' אבל ללקות עליה משום זונה לא עכ"ל: ואני אומר שהוא הולך לפי שיטתו בקדשה היא בעינים על הדרך שביררתי שם אבל כאן אנחנו עומדים בזונה של איסור כהונה ומשום פגומה כמ"ש בסמוך ז"ל ולא ירדתי לסוף דעתו של הראב"ד ז"ל במה חולק עמו בהני כללי שהרי בחלל מודה הוא ובחייבי כריתות כ"ש שהוא מודה בעכו"ם ועבד הוא מודה מאי איכא שאינה בת ישראל כבר היא מפורשת במסכת תמורה פרק כל האסורים וגם אמרו במסכת ע"ז ובשאר המקומות שכתבתי למעלה שגזרו עליה משום נשג"ז והזי"ן היא זונה ולא גריעא איסורה מגיורת ומשוחררת המפורשת פרק הבע"י (דף ס"א) מאי איכא איסור השוה בכל הא פשיטא לן בכולה תלמודא ובפרק יש מותרות דבעינן איסור לאו השוה בכל כגון מצרי ואדומי ממזר נתין כדאיתא פרק י' יוחסין ומבוארת מכלן תניא פרק הבע"י גמרא מתניתין דכהן הדיוט לא ישא את האילונית כו' זונה כשמה דברי רבי אליעזר כלומר שזינתה תחת בעלה רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת ר' מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו אילונית וחכ"א אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות רבי אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה ע"כ. וקי"ל ככולהו בר מדרבי יהודה ורבי אלעזר וכן פסק הר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל ומכאן מדקדק לכל מי שהוא למעלה מפנוי הבא על הפנויה שעשאה זונה וכדמשמע להדיא פרק הבא על יבמתו גמרא מתני' דכ"ג דאזלא הכי כולה סוגיין ובתמורה פרק כל האסורין וכ"ש פצוע דכא וכרות שפכה דפרק הערל ובכוליה תלמודא רהטא כיון שנבעלה לפסול לה פסלה וכבר ביררתי פט"ו של הלכות אלו פסול הלמד מחלל א"כ מאי קושיא ובפרק כל האסורין ילפינן לה להדיא בג"ש כתיב הכא תועבה וכתיב התם כי את כל התועבות כו' מה להלן עריות שאין קידושין תופסין בהן אף זונה ה"נ שאין קידושין תופסין בה ואסיקנא נמי תו תני כל זונה דלא תפסי בה קידושין דומיא (דכהן גדול) באלמנה דלא תפסי בה קידושין וכן פסק הר"מ ז"ל מקוצי בשם רבותינו בעלי התוספות ז"ל ועוד אאריך בסמוך בס"ד:

לפיכך הנרבעת לבהמה וכו' עד אסורה לינשא לו הרי זו זונה. פרק הבע"י:

ב

מפי השמועה למדו וכו' עד להנשא לו. פרק י' יוחסין ומסכת תמורה פרק כל האסורין ופרק יש מותרות:
כתב הראב"ד ז"ל ליתנהו להני כללי וכו' אבל ללקות עליה משום זונה לא עכ"ל: ואני אומר שהוא הולך לפי שיטתו בקדשה היא בעינים על הדרך שביררתי שם אבל כאן אנחנו עומדים בזונה של איסור כהונה ומשום פגומה כמ"ש בסמוך ז"ל ולא ירדתי לסוף דעתו של הראב"ד ז"ל במה חולק עמו בהני כללי שהרי בחלל מודה הוא ובחייבי כריתות כ"ש שהוא מודה בעכו"ם ועבד הוא מודה מאי איכא שאינה בת ישראל כבר היא מפורשת במסכת תמורה פרק כל האסורים וגם אמרו במסכת ע"ז ובשאר המקומות שכתבתי למעלה שגזרו עליה משום נשג"ז והזי"ן היא זונה ולא גריעא איסורה מגיורת ומשוחררת המפורשת פרק הבע"י (דף ס"א) מאי איכא איסור השוה בכל הא פשיטא לן בכולה תלמודא ובפרק יש מותרות דבעינן איסור לאו השוה בכל כגון מצרי ואדומי ממזר נתין כדאיתא פרק י' יוחסין ומבוארת מכלן תניא פרק הבע"י גמרא מתניתין דכהן הדיוט לא ישא את האילונית כו' זונה כשמה דברי רבי אליעזר כלומר שזינתה תחת בעלה רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת ר' מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו אילונית וחכ"א אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות רבי אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה ע"כ. וקי"ל ככולהו בר מדרבי יהודה ורבי אלעזר וכן פסק הר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל ומכאן מדקדק לכל מי שהוא למעלה מפנוי הבא על הפנויה שעשאה זונה וכדמשמע להדיא פרק הבא על יבמתו גמרא מתני' דכ"ג דאזלא הכי כולה סוגיין ובתמורה פרק כל האסורין וכ"ש פצוע דכא וכרות שפכה דפרק הערל ובכוליה תלמודא רהטא כיון שנבעלה לפסול לה פסלה וכבר ביררתי פט"ו של הלכות אלו פסול הלמד מחלל א"כ מאי קושיא ובפרק כל האסורין ילפינן לה להדיא בג"ש כתיב הכא תועבה וכתיב התם כי את כל התועבות כו' מה להלן עריות שאין קידושין תופסין בהן אף זונה ה"נ שאין קידושין תופסין בה ואסיקנא נמי תו תני כל זונה דלא תפסי בה קידושין דומיא (דכהן גדול) באלמנה דלא תפסי בה קידושין וכן פסק הר"מ ז"ל מקוצי בשם רבותינו בעלי התוספות ז"ל ועוד אאריך בסמוך בס"ד:

לפיכך הנרבעת לבהמה וכו' עד אסורה לינשא לו הרי זו זונה. פרק הבע"י:

ג

וכן הגיורת והמשוחררת וכו' עד ואסורה לכהן: כתב הראב"ד ז"ל אינה משום זונה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בפרק החולץ ובפרק הבע"י (דף ס') והעומדים בשיטת ר"ח ורבותינו ז"ל מפרשי לההיא דקידושין נמי משום זונה וכמו שכתבתי שגזרו עליהן משום נשג"ז דעכו"ם חשידי בין כדרכן בין שלא כדרכן כדאיתא פרק אין מעמידין (דף ל"ו) ובכמה מקומות בתלמוד:

מכאן אמרו כו' עד פסלוה מן התרומה. בסוטה פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ"ו) וביבמות פרק החולץ (דף מ"ה) ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס"ח) ובקידושין פרק י' יוחסין (דף ע"ד) :

וכן יבמה שבא עליה זר עשאה זונה. פרק הערל (דף ע"א) :

והאילונית מותרת לכהן ואינה זונה. פרק הבע"י (דף ס"א) :

ד

הבא על אחת מן השניות כו' עד כמו (שביארנו) [שאמרנו]. אע"ג דרמיזא פרק הערל ופרק אלמנה לכהן גדול ופרק י' יוחסין עיקר למודו ממסכת תמורה בשמעתין דאתנן כמו שרשמתי הלשון בסמוך דיליף להדיא דבעינן זונה דומיא דכהן גדול באלמנה דלא תפסי בה קידושין כו' ומג"ש דתועבה תועבה. ואומר לי לבי שהראב"ד ז"ל היה סומך על מסקנא דג"ש ועל כן היה אומר חייבי כריתות ור"מ ז"ל סמך על מסקנא דדומיא דאלמנה לכ"ג ולפיכך כלל כשהיא מותרת להנשא לו והדין עמו דהא בתר ג"ש דתועבה מסיק ההיא דדומיא דאלמנה לכ"ג כו' ועוד דכי מעיינת בההיא לפרושה שפיר לא קיימא טעמא דתועבה למילף דינא דזונה אלא ללקות עליה וממסקנא דדומיא דאלמנה כו' ילפינן לה שפיר ועלו דברי ר"מ ז"ל על נכון:

ה

הבא על אחת מן השניות כו' עד כמו (שביארנו) [שאמרנו]. אע"ג דרמיזא פרק הערל ופרק אלמנה לכהן גדול ופרק י' יוחסין עיקר למודו ממסכת תמורה בשמעתין דאתנן כמו שרשמתי הלשון בסמוך דיליף להדיא דבעינן זונה דומיא דכהן גדול באלמנה דלא תפסי בה קידושין כו' ומג"ש דתועבה תועבה. ואומר לי לבי שהראב"ד ז"ל היה סומך על מסקנא דג"ש ועל כן היה אומר חייבי כריתות ור"מ ז"ל סמך על מסקנא דדומיא דאלמנה לכ"ג ולפיכך כלל כשהיא מותרת להנשא לו והדין עמו דהא בתר ג"ש דתועבה מסיק ההיא דדומיא דאלמנה לכ"ג כו' ועוד דכי מעיינת בההיא לפרושה שפיר לא קיימא טעמא דתועבה למילף דינא דזונה אלא ללקות עליה וממסקנא דדומיא דאלמנה כו' ילפינן לה שפיר ועלו דברי ר"מ ז"ל על נכון:

ו

כל הנבעלת לאדם כו' עד ויום אחד ומעלה. פרק הבא על יבמתו (דף נ"ו) ופרק אלמנה (דף ס"ז) ופרק ד' מיתות (דף נ') ופרק יוצא דופן (דף מ"ד) ופרק בן סורר ומורה:

לפיכך אשת איש שנבעלה וכו' עד לכהונה. בסוטה פרק כשם (דף כ"ח) וביבמות פ' הבע"י (דף נ"ו) ופרק האשה רבה וסוף מסכת נדרים (דף צ') :

ז

אשת כהן שנאנסה כו' עד אסורה לכהונה. פרק הבע"י (דף נ"ו) ופרק נושאין (דף ק') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ"א) :

אשת כהן כו' עד ידי ספק. סוף נדרים ובקידושין פרק האומר:

ח

אשת כהן שנאנסה כו' עד אסורה לכהונה. פרק הבע"י (דף נ"ו) ופרק נושאין (דף ק') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ"א) :

אשת כהן כו' עד ידי ספק. סוף נדרים ובקידושין פרק האומר:

ט

אשת כהן שאמרה לבעלה וכו' עד כחתיכה האסורה: כתב הראב"ד ז"ל אע"פ שאמר דבר חכמה כו' אמתלא גדולה היא זו ונאמנת עכ"ל: ואני אומר עד מתי יעשה דבריו של ר"מ ז"ל סברא ואינן אלא גמרא ובאמת שאמר דבר חכמה שלמדה מדין תרומה והוא מפורש סוף מסכת נדרים (דף צ':) גמרא מתניתין דבראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך כו' עד חזרו לומר שלא תהיה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה (אלא) האומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה ובגמרא גרסינן עלה איבעיא להו אמרה לבעלה טמאה אני לך מהו שתאכל בתרומה רב ששת אמר אוכלת שלא תוציא לעז על בניה רבא אמר אינה אוכלת אפשר דאכלה חולין אמר רבא ומודה רב ששת שאם נתארמלה (או נתגרשה) אינה אוכלת כו' הנה עיניך רואות שזה מפורש ולפי שלמדה ר"מ ז"ל משם סמכה לה בסידור ההלכות וזה ברור:

י

כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ"ב:

יא

כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ"ב:

יב

כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ"ב:

יג

כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ"ב:

יד

כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ"ב:

טו

כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ"ב:

טז

כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ"ב:

יז

כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ"ב:

יח

וכן קטן שהיה מסיח עד לפי תומה נאמנת. פרק האשה שנתארמלה (דף כ"ז) ופרק הגוזל ומאכיל (דף קי"ד) :

יט

וכן קטן שהיה מסיח עד לפי תומה נאמנת. פרק האשה שנתארמלה (דף כ"ז) ופרק הגוזל ומאכיל (דף קי"ד) :

כ

כהן שהעיד וכו' עד בה מעותיו. פרק אלו נערות (דף ל"ו) :

כא

האשה שאמרה נשביתי וכו' עד שבשבויה הקילו. פ"ב דכתובות (דף כ"ב) :

כב

האשה שאמרה נשביתי וכו' עד שבשבויה הקילו. פ"ב דכתובות (דף כ"ב) :

כג

האשה שאמרה נשביתי וכו' עד שבשבויה הקילו. פ"ב דכתובות (דף כ"ב) :

כד

האב שאמר קדשתי וכו' עד משום זנות. בקידושין פרק האומר (דף ס"ד) :

כה

אשת כהן שנאסרה עד ובני ביתו לשמרו. פ"ב דכתובות (דף כ"ז:) :

כו

עיר שבאה במצור עד מצלת על הכל. פרק שני דכתובות (דף כ"ז) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ"א) :

כז

עיר שבאה במצור עד מצלת על הכל. פרק שני דכתובות (דף כ"ז) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ"א) :

כח

כיצד מצלת עד ובורחין להם. פ"ב דכתובות:

ואם שבו וכו' עד הן אסורות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ"א) :

כט

כיצד מצלת עד ובורחין להם. פ"ב דכתובות:

ואם שבו וכו' עד הן אסורות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ"א) :

ל

האשה שנחבשה וכו' עד סוף הפרק. פ"ב דכתובות (דף כ"ו) ופרק אין מעמידין (דף כ"ח) וסוף מסכת עדיות (דף כ"ג) :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.