מאירי/חולין/עח/א

מאירי חולין עח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פרק חמישי בעזר הצור:

אותו ואת בנו וכו' כונת הפרק לבאר דין אותו ואת בנו בשלמות על עניניו במה הוא נוהג ואיך הוא נוהג ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לחמשה חלקים הראשון לבאר באיזה מין ובאיזה זמן ובאיזה מקום הוא נוהג השני באיזו שחיטה הוא נוהג בזמן שהוא נוהג בו השלישי על איזה צד הוא נוהג ועל איזה צד יש בו מלקות אחד ועל איזה צד יש בו שני מלקויות הרביעי שיש זמנים שהמוכר צריך להכריז ולהודיע כשמוכר את הבהמה שכבר מכר אמה לשחוט החמישי מהו נקרא יום אחד לענין זה זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שבאו בו קצת ענינים על ידי גלגול כמו שיתבאר:

והמשנה הראשונה ממנו תכוין לבאר לך באיזה מין ובאיזה זמן ובאיזה מקום הוא נוהג והוא שאמר אותו ואת בנו נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין כיצד השוחט אותו ואת בנו חולין בחוץ שניהם כשרים והשני סופג את הארבעים קדשים בחוץ הראשון חייב כרת ושניהם פסולין ושניהם סופגין את הארבעים חולין בפנים שניהם פסולים והשני סופג את הארבעים [קדשים בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים] ופסול חולין וקדשים בחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול קדשים וחולין בחוץ הראשון חייב כרת ופסול והשני כשר ושניהם סופגין את הארבעים חולין וקדשים בפנים שניהם פסולין והשני סופג את הארבעים קדשים וחולין בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול חולין בחוץ ובפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול קדשים בחוץ ובפנים הראשון חייב כרת ושניהם פסולין ושניהם סופגים את הארבעים חולין בפנים ובחוץ הראשון פסול ופטור והשני סופג את הארבעים וכשר קדשים בפנים ובחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול אמר הר"מ פי' כבר ביאר לך בתחלת המאמר שאיסור אותו ואת בנו נוהג במוקדשין והוא שנאמ' ומיום השמיני והלאה וגו' וסמיך ליה ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד וידוע שאותו ואת בנו אם שחטו אותם שני בני אדם ביום אחד שהאחרון הוא חייב במלקות וידוע הוא שמה שאמרו בכל הענינים האלו חלין וקדשים ר"ל שיהא אחד מהנשחטין חולין ואחד קדשים ומה שאמר בפנים ובחוץ ר"ל ששחט אחד תוך העזרה והשני חוץ לעזרה ואמרו ר"ל ההקדמה והאיחור במה שאומר בכל ההלכה הזאת כגון זה שאמר קדשים וחולין בחוץ ר"ל שאחד משניהם קדשים והוא הנשחט בתחלה בחוץ והאחד חלין אחריו בעזרה וכן תבין זה בכלם ודע שאינו משלים הדברים ר"ל הנאותים בכל הנולדים בענין הזה ולא זכר אותו ואת בנו אלא מפני שהם שוים ומקום השחיטה משונה או שהיו משונים ומקום שחיטתם שוה בפנים או בחוץ ונשארים מן הדברים הנאותים האלה חולין וקדשים ובפנים וקדשים וחולין ובחוץ וחולין וקדשים בפנים ובחוץ וקדשים וחולין בפנים ובחוץ ובין כלם יתבאר לך אם תהיה זכור לארבעה עקרים האחד שאותו ואת בנו אם נשחט אחד ונשאר השני יהיה הנשאר הוא קדשים הרי הוא מחוסר זמן ואינו מותר לשחטו עד מחרת אותו היום והעובר חייב מלקות משום אותו ואת בנו בין ששחט בפנים או בחוץ לפי שאינו חייב כרת על שחיטתו מפני שאינו ראוי ליקרב בפנים כמו שביארנו בפרק האחרון מזבחים והענין שחייבו מלקות אחד משום אותו ואת בנו ואינו חייב שתי מלקיות לפי ששחט מחוסר זמן בפנים ר"ל שהקריב מחוסר זמן והמקריב מחוסר זמן אינו חייב עליו מלקות שנ' ומיום השמיני והלאה ירצה הא קודם זמן לא ירצה והעקר בידינו לאו הבא מכלל עשה עשה כמו שביארנו בתחלת מכות והוא מה שאמ' למחוסר זמן שהכתוב נתקו לעשה והעקר השני שהשוחט קדשים בחוץ חייב כרת על מנת שיהא ראוי ליקרב בפנים כמו שביארנו בסוף זבחים והעקר השלישי שהשוחט חלין בפנים אסור לאכלן לפי שנשחטו חולין בעזרה אסורין בהנאה כמו שביארנו בפרק שני מקדושין אבל אינו חייב מלקות והעקר הרביעי שכל שמחוייב כרת לוקה כמו שביארנו בתחלת מכות וכשיעלה בידך ארבעה העקרים האלו יתבארו לך כל המצות האלו שנאמר בהן ודין השוחטין וכן יתבאר לך דין כל המצות שגמרנו ענין חלוקם:

אמר המאירי אותו ואת בנו נוהג בארץ ובחוצה לארץ פי' שהרי חובת הגוף היא וכל שהוא חובת הגוף נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ וכן בפני הבית ר"ל בקיום הבית ושלא בקיום הבית וכן נוהג בחולין ובמוקדשין ופי' מוקדשין בין בקרבנות הנאכלים בין בקרבנות שאין נאכלין ודברים שאתה צריך לידע בביאור משנה זו קודם שתתחיל בביאורה הם אלו שאזכיר הראשון שדין אותו ואת בנו אינו נוהג אלא בבהמה השני שאין הפרש בין שחט את הבן תחלה לשחט את האם תחלה השלישי שאין הפרש בין שחט אחד לשחטום שנים שמ"מ האחרון לוקה הרביעי שאם עבר ושחט בחלין כשר ואין דינו כשוחט את הבהמה תוך שמנה ימים שאם לא נתברר לו שכלו חדשיו אסורה שזו איסורה משום נפל וכמו שאמרו כל ששהה שלשים יום באדם ושמנה בבהמה אינו נפל הא תוך זמן זה אסור משום נפל אבל אותו ואת בנו אע"פ שכשנשחט האחד נעשה האחר מחוסר זמן כל אותו היום הרי אין מחוסר זמן אסור להדיוט ובמוקדשין מיהא פסול משום מחוסר זמן ומ"מ אינו לוקה אף במוקדשין אלא משום אותו ואת בנו אבל מחוסר זמן אין בו מלקות כמו שיתבאר החמשי שכל השוחט קדשים בחוץ חייב כרת ואם התרוהו למלקות לוקה ופטור מן הכרת הששי שכל השוחט חולין בפנים נאסרו אבל אין בו כרת השביעי שכל השוחט בחוץ בהמת קדשים ואינה ראויה עתה להקרב בבית המקדש פטור מדין שחוטי חוץ ועל פי הקדמות אלו באו בענין זה במשנה זו שלש צורות כל אחת בעלת ארבעה פנים:

הצורה הראשונה הוא ששתי הבהמות חולין או שתיהן קדשים ונשחטו שתיהן בחוץ או שתיהן בפנים הצורה השנית הוא שאחת מהן חולין ואחת של קדשים ונשחטו שתיהן בפנים או שתיהן בחוץ הצורה השלישית היא ששתיהן חולין או שתיהן קדשים ונשחטו אחת מהן בפנים ואחת מהן בחוץ ונמצא הענין כולל שנים עשר דינין ואלו הן הצורה הראשונה אותו ואת בנו חולין בחוץ ר"ל ששתי בהמות אלו חולין ושחטום שני בני אדם בחוץ שניהם כשרים שהרי אותו ואת בנו שעבר ושחטן כשרים והשני סופג את הארבעים משום לאו של אותו ואת בנו ואמר השני ולא אמר השוחט את הבן מפני שאין הפרש בין שחט את האם תחלה לשחט את הבן תחלה אלא אף שחט הראשון את הבן תחלה והשני שחט את האם השני חייב כמו שהקדמנו וכמו שיתבאר היו שתיהן קדשים מאותן הקדשים שבאים נקבות כגון שלמים ושחטום שני בני אדם בחוץ הראשון חייב כרת משום שחוטי חוץ שהרי היתה בהמה זו ראויה עכשיו להתקבל בפנים אבל שני אין בו כרת שהרי משנשחט הראשון לא היה השני מתקבל עכשיו בפנים שהרי הוא מחוסר זמן עד למחר ומ"מ שניהם נפסלו ושניהם סופגין את הארבעים הראשון מלאו של שחוטי חוץ אם התרוהו למלקות ומ"מ נפטר מידי כרתו בכך והשני לוקה משום אותו ואת בנו היו שתי הבהמות חולין ושחטום בפנים שניהם נפסלו שכל חולין שנשחטו בעזרה אסורין אלא שאין כאן כרת ולא מלקות אלא איסור עשה שנאמר כי ירחק ממך המקום וזבחת ברחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום והשני סופג את הארבעים משום לאו של אותו ואת בנו היו שתי הבהמות קדשים ושחטום בפנים הראשון כשר ואין צריך לומר שפטור והשני פסול משום מחוסר זמן וסופג את הארבעים משום לאו של אותו ואת בנו אבל אינו לוקה משום מחוסר זמן שאין מלקות במחוסר זמן כמו שהקדמנו:

הצורה השניה היו בהמות אלו אחת של חולין אחת של קדשים ושחטו את שתיהן בחוץ ושל חולין תחלה הראשון כשר לגמרי ואין צריך לומר שפטור והשני אין בו דין שחוטי חוץ לא לכרת ולא למלקות שהרי משמתה האם אין בנה מתקבל היום בפנים אלא שמ"מ שני לוקה משום אותו ואת בנו ונפסל:

היו בהמות אלו אחת של חולין ואחת של קדשים ושחטו את שתיהן בחוץ ושל מוקדשין תחלה הראשון חייב כרת משום שחוטי חוץ שהרי מתקבלת היא בפנים ואין צריך לומר שפסול והשני כשר אע"פ שעבר כמו שהקדמנו ושניהם סופגים את הארבעים הראשון משום לאו של שחוטי חוץ אם התרו בו ונפטר מידי כרתו והשני משום אותו ואת בנו:

היו בהמות אלו אחת של חולין ואחת של מוקדשין ושחטו שתיהן בפנים ושל חולין תחלה שניהם פסולים הראשון משום חולין בעזרה והשני משום מחוסר זמן והשני סופג את הארבעים משום אותו ואת בנו:

הצורה השלישית היו בהמות אלו שתיהן חולין ונשחטה אחת מהן תחלה בחוץ ואחר כך השניה בפנים הראשון כשר ואין צריך לומר שפטור והשני בהמה פסולה משום חולין בעזרה ושוחט לוקה משום אותו ואת בנו:

היו בהמות אלו שתיהן קדשים ונשחטה אחת מהן תחלה בחוץ ואחר כך השניה בפנים הראשון חייב כרת משום שחוטי חוץ שהרי מתקבל עכשיו בפנים הוא ושניהם פסולין ראשונה משום שחוטי חוץ ושניה משום מחוסר זמן ושניהם לוקין ראשון משום שחוטי חוץ אם התרהו למלקות ונפטר מידי כרתו ושני משום אותו ואת בנו היו בהמות אלו שתיהן חולין ונשחטה אחת מהן תחלה בפנים ואחר כך השניה בחוץ הראשון פסול משום חולין בעזרה ופטור ממלקות והשני לוקה משום אותו ואת בנו ובהמה כשרה אע"פ שעבר היו בהמות אלו שתיהן קדשים ונשחטה אחת מהן תחלה בפנים ואחר כך שניה בחוץ הראשון כשר לגמרי ואין צריכין לומר שפטור והשני לוקה משום אותו ואת בנו ואין בו כרת ולא מלקות מדין שחוטי חוץ שהרי אינו מתקבל עכשיו בפנים אבל מ"מ בהמה פסולה מדין שחוטי חוץ:

זהו ביאור המשנה וכלה על הצדדין שביארנו ושהקדמנו הלכה פסוקה היא ומ"מ כבר היה יכול להביא בכאן צורה אחרת בעלת ארבעה פנים גם כן והוא אחת חולין ואחת של קדשים ונשחטו אחת בפנים ואחת בחוץ ויהיו פרטים שבה חולין בחוץ וקדשים בפנים קדשים בחוץ וחולין בפנים חולין בפנים וקדשים בחוץ קדשים בפנים וחולין בחוץ אלא שלא שנה אלא הדברים ששוים מיהא בענין אחד ואין בהם חלוק אלא בענין אחד כגון אלו שהזכרנו שהן שוות או בשתיהן חלין או בשתיהן קדשים או בנשחטו שתיהן בחוץ או בנשחטו שתיהן בפנים אבל צורה זו חלוקה בשני ענינים ומ"מ כבר למדנו הראוי לומר בחלוקה זו משאר דינין הנזכרין במשנה זו ודברים שנכנסו תחת משנה זו בגמרא ואלו הן:

כלאים הבא מן התיש מן הרחל או מן הכבש עם העז בקדשים פסול כמו שהתבאר בפרק שני. ומ"מ דין אותו ואת בנו נוהג בו וכן בכוי מספק שהרי לא הכריעו בו חכמים אם בהמה אם חיה ואע"פ שמ"מ בריה בפני עצמה היא ואינו לא שור ולא שה דין אותו ואת בנו בכל בהמה נאמר לא נאמר שור ושה אלא שור להוציא את החיה ושה להוציא את העוף:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף