מאירי/חולין/סו/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
המשנה התשיעית והכונה בה ככונת מה שלפניה ולבאר בפרט סימני דגים ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת ר' יהודה אומר שני קשקשים וסנפיר אחד ואלו הן קשקשים הקבועים בו וסנפרין הפורח בהן אמר הר"מ פי' הלכה כר' יוסי גם כן כמו שאמר שני קשקשים ודע שאם נמצאו לאותו המין קשקשים אבל אינם רואים בו אלא לאחר שיגדיל או נושרין ממנו כשצדין אותו (וצאתו) [בצאתו] מן המים ויש הרבה כזה באותו המין מותר ואפי' באותו הזמן שאין לו קשקשים:
אמר המאירי בדגים סימן טהרתם נזכר בתורה והוא סנפיר וקשקשת ור' יהודה אומר שני קשקשים פי' מתוך שאמרה תורה קשקשת אל תטעה להתיר באחת שאין קשקשת אלא לשון כלל ואין מתירין אלא בשנים אבל בסנפיר אחד מותר ואיזהו קשקשת אלו הן הקבועים בו וסנפירים הוא הפורח בהן:
ולענין פסק צריכין אנו לגלגל בה מה שנאמר בתוספתא כמה קשקשים יהיו לו ויהא מותר אחת תחת זנבו ואחת תחת לחיו ואחת תחת סנפירו ור' יהודה אומר שנים מעתה יש מי שפירש בכאן שדעת תנא קמא של משנה זו כדעת תנא קמא של תוספתא וצריך שלשה קשקשים אחת תחת לחיו ואחת תחת זנבו ואחת תחת סנפירו ואחת דקאמר פירושו אחת בכל מקומות אלו וכן כתבוה גדולי הגאונים ור' יהודה מצריך שנים בכל אחד מן המקומות והלכה כחכמים ויש מפרשים לדעת תנא קמא שדי לנו באחת ובלבד באיזה מאלו השלשה מקומות ולר' יהודה שנים באיזה מקום מאלו גם כן והלכה כחכמים ודי לו באחת ובלבד במקומות אלו הא במקום אחר חוששין שמא אחר שניצוד נתערב עם האחרים ונדבק בו ומ"מ רוב פוסקים הביאו המשנה כצורתה לומר שאף בקשקשת אחת בכל מקום שהיא טהור:
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן הרבה מיני דגים יש שאין להם קשקשת עכשיו ועתידים להביא לאחר זמן וכן שהיתה להם והשירוה בשעה שעלו מן הים כל שנודע כן במסורת מותרים ואין להרהר בהיתרן כלל:
 |
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |