מאירי/חולין/סו/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן מאירי מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף בית מאיר חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קשקשת הוא הסימן המובהק שכל שיש לו קשקשת בידוע שיש לו סנפיר אבל סנפיר אינו סימן מובהק שיש הרבה מינין שיש להם סנפיר ואין להם קשקשת וכן התבאר במסכת נדה ואחר שכן הכל תלוי בקשקשת לא נכתב סנפיר אלא לצות בעלמא להודיע שאין קשקשת בלא סנפיר אחר שכן מצא חתיכת דג ומכיר בה שיש לה קשקשים מותרת אע"פ שאין כאן סנפיר מצא בה סנפיר ולא קשקשת אסורה:
ממה שנאמר בתורה בבהמה כל בהמה מפרסת פרסה וגו' אותה תאכלו ונאמר בגמל וחבריו את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וגו' כלומר וכל שכן מאותם שאין להם שום סימן וכן בבשר עוף את אלה תשקצו לא יאכלו ונאמר בהם כל צפור טהורה תאכלו וכן בדג טמא מבשרם לא תאכלו ונאמר בהם את זה תאכלו וממה שנאמר אכול אתה שומע הא מן האחרים לא תאכל למדת שהאוכל מבהמה טמאה וחיה בכללה או מעוף טמא או דגים טמאים עבר על עשה ולוקה על מצות לא תעשה:
במסכת ע"ז התבאר שאם היו שם הרבה חתיכות וראה קשקשת באחת מהן לבד רואה אם החתיכות מתאימות אם לאו ואם מתאימות כלן כשרות ואם לאו יאסרו שאין מתאימות מספק ואפי' באו כלן בחבית אחת הרבה מיני דגים יש שקשקשת שלהם דקה עד מאד ואינה ניכרת התבאר במסכת ע"ז שאם קנחה בסמרטוט ומצא בה קשקשים או שהניחה בכלי חדש ומצא בו קשקשים סומך עליהן ומתירין:
יראה מסוגית מסכת ע"ז בסוגית טרית שאינה טרופה לפי מה שפירשו בה גדולי הרבנים שהדגים הטמאים ראשן חד ושאין להם חוט השדרה וההפך בטהורים ואין הטמא דומה לטהור מעולם אבל יש מן הטהורים שדומין לטמאים לא הוצרך לדעת זה סי' קשקשת אלא להכיר טהורים הדומים לטמאים הא כל שבא ראשו ושדרו בסימן טהרה אע"פ שלא מצאנו שם קשקשת מותר ואע"פ שהסוגיא מוכחת כן לפי פירושם הדברים זרים ואין לנו בה לצד הוראה אלא מה שכתבו גדולי המפרשים שלא נאמר שם ראשו ושדרו אלא להכיר באותו טרית שאינה טרופה בראש ושדרה שהוא דג פלוני וטהור ואע"פ שביאור הסוגיא נופל יותר יפה לפי' גדולי הרבנים כבר הארכנו בה ליישב דברים אלו אף לענין ביאור בשני דרכים וללמד שאין ראש ושדרה סימן טהרה לכלל הדגים כלל כמו שביארנו שם בפרק שני בסוגית המשנה השמינית:
כל מה שכתבנו לא כתבנו אלא להתיר דגים עצמן אבל לענין היתר צירן הדברים מתבארים במסכת ע"ז וכן ענין דגים מלוחים הנמצאים ביד גוי אם חוששין שמא נמלח עם הטמא אם לאו:
תולעים הנמצאים במים ושרצים הדקים הדומים לדגים ואין להם סנפיר וקשקשת אם בימים ובנחלים הם טמאים ואם במים שבתוך הכלים טהורים שלא הוצרכו סנפיר וקשקשת אלא לנמצאים במים הנובעים ואם נמצאו בבורות שיחין ומערות וכל מקום שהמים עומדות שם מכונסים הרי הם לענין זה כמים שבכלים:
חריצים ונעיצים שהם ארוכים ואין המים עומדין שם מכונסין מכל וכל אלא שנמשכין בה ומ"מ אינם נובעים יש מי שדן אותם כמים שבכלים אחר שאינם נובעים ויש מי שדן אותם כנחלים אחר שהם נמשכים וכן שטת הסוגיא מוכחת לדברי הכל ומ"מ מה שקראם בסוגיא נובעים לא נובעים ממש אלא מתוך שהם נמשכים הוא קורא אותן נובעים:
 |
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |