מאירי/חולין/נג/ב

מאירי חולין נג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נכנס הדורס ושתק והן צווחות שחוששין לדריסה אלא שלא נתבאר לנו איזה דורס היה אם מן הפוסלין אם משאינן פוסלין תולין להקל אחר שגם הוא מצוי כחברו ועל זו אמרו כלבא ושונרא אימר כלבא וטעם הדבר מפני שאחר שרוב בהמות כשרות הן תולין להקל ומ"מ גדולי הדור כתבו בה דוקא בשנמצאו שם שניהם ר"ל כלבא ושונרא הא כל שלא נמצא שם אלא אחד תולין בו ואם אין אחד מהם בשעת הדריסה לפנינו תולין במצוי וראיה להם ממה שאמרו בסוגיא זו ההוא בר אווזא דהוה בי רב אשי ואזל לבי קני ונפק ממסמס קועיה דמא ואמר מי לא אמר רבא ספק כלבא ספק שונרא אימר כלבא הכא נמי ספק שונרא ספק קניא אימר קניא אלמא רבא בדאיכא כלבא ושונרא אמרה דאי לאו הכי הוה ליה למימר מי לא אמר רבא תולין להקל ר"ל מן הסתם הכא נמי וכו' ובפרק השוחט בבר אווזיה דרבה דאתא כי ממסמס קועיה דמא לא היה לפניהם דבר המצוי לתלות בו ותלה בשונרא שהוא מצוי יותר להחמיר ולמדנו שכל שהכלב והחתול מצויין בשוה ולא נודע לנו איזה מהם דרס שתולין בכלב להקל וכן בחתול ועכבר תולין בעכבר להקל:

אף ענין ספקות אלו שאנו חוששין להם יראה דוקא בשהנדרסים בדיר ובמקום שאין להם דרך לברוח אבל אם היו רועות באפר אע"פ שהוא שותק והן צווחות אין כאן דריסה אף אני אומר רודף היה אחריהם ולא השיגם וכן כתבוה רבני צרפת בחבוריהם:

בא העוף או הבהמה לפנינו וצוארה ממוסמס בדם אומרין שמא קנה פצעה או כלב נשכה ומ"מ אם הדם מבעבע מן הסימנין צריך בדיקה בהם כמו שיתבאר:

נכנס הארי ושתק והם שותקין שהיה לנו לומר שלא לחוש וכן כל אותם שאמרו עליהם שאין חוששין אם מצאנו אחר כן צפורן הארי תחובה בגב אחד מהם חוששין לה ואין אומרים שמא נשמטה מן הארי בקרקע ונתחכך השור וננעצה בו ולפי השטה הראשונה שכתבנו לא לזה בלבד חוששין אלא אף לכלם כמו שביארנו שאין אומרין נח רוגזו אלא בשהרג אלא שיש לדון בזו לדעתנו הואיל ודרס נח רוגזו כמו שכתבנו ודבר זה כך הוא הדין אם לא מצאנו שם הצפורן אלא מקום תחיבתה:

כבר ביארנו על החתול שיש לו דריסה בגדיים וכל שכן בעופות ומעשים בכל יום שהוא רודף אחר התרנגולים ושותק והן צווחות ואין חוששין להן ודבר זה יש מי שאומר על חתולים שלנו שבני תרבות הם ואין בהם כדי לחוש ולא נאמרה אלא בחתולים שלהם שלא היו בני תרבות ונראה לי כן ממה שאמרו בבבא קמא מרובה אתא שונרא קטעיה לההוא ינוקא נפק רב ודרש חתול מותר להרגו ואסור לקיימו ומה שאמרו שם בשם ר' שמעון בן אלעזר מגדלין כלבים כופריים וחתלות קופין וחולדות הסנאין ר"ל הנמצאות בסנה ומפני שהן עשויות לנקר את הבית כבר הקשו ממנה שם והוצרכו לפרשה בקצת מינין שהיה ידוע להם שלא היו ממין המזיק שבהם אבל שלנו אינן בדין זה ואין חוששים להם אף במקום הצלה ובקצת חבורי רבותי' הצרפתים פירשו מפני זו שאף בזמן התלמוד לא הכניסו החתול בכלל הדורסים אלא במקום שיש מצילין וראשון עקר שאם כדבריהם היאך נשמט בגמרא שלא לומר כן והניחוהו סתם בכלל הדורסים אלא מחוורתא כדמעקרא הילכך אף במקום הצלה אין חוששין ומ"מ ראינוהו מכה ודורס דנין אותה בדריסה וחוששין מיהא לזו שנדרסה אלא שאין חוששין על האחרות:

ספק דרוסה במקום שאי אפשר לבדוק כמו שיתבאר אין מוכרין אותה לגוים בעוד שהיא חיה שמא יחזור וימכרנה לישראל ואין משהין אותם שמא יבא אדם בה לידי מכשול ואע"פ שבשאר ספקי טרפות לא מצינו שחששו לכך שאר ספקות מקום הספק ניכר ואין בדבר מכשול אבל ספק דרוסה אין מקומו ניכר ובאין בה לידי מכשול ומתוך כך אין משהין אותה אלא מאכילין אותה לכלבים או מוכרין אותה לגוים שחוטה ואם עבר והשהה שנים עשר חדש וחיתה או שנתעברה או שטענה ביצים יצאה מכלל ספק ומותרת לכל ספק דרוסה או דרוסה ודאית שנתערבה באחרות כולן אסורות שאין בעל חיים בטל אף באלף ואם נתפזרו לכאן ולכאן הותר המיעוט כמו שיתבאר במסכתא זו בדין תערבות של בעלי חיים:

הדרוסה אינה טרפה במוחלט אלא בודקין אותה בבשר שלה אם נודע לנו מקום הנדרס בודקין כנגדו בבשר ואם לא נודע לנו בודקין כל הבהמה מן המוח עד הירכים שבוקא דאטמא לשם הן בגבה הן בכריסה הן בצדדיה אם האדים הבשר כנגד המוח או כבגד בני מעין או כנגד שום אבר שנקיבתן או קדירתן פוסלת טרפה שהארס נוקב ושורף איברים שכנגדו והרי הם חשובים כנקובים לא האדים הבשר כשר ויש מי שמכשיר אפי' האדים הבשר מבחוץ אא"כ האדים מבפנים כנגד בני מעין ויש אומרים שכל שאינו ניכר מבחוץ ודאי לא נדרס ולא אמרו צריכה בדיקה מכפא דמוחא ועד אטמא אא"כ נמצא בו אדום מבחוץ וכל שמוצא אדום מבחוץ בודק כנגדו בפנים הא כל שאין מוצא אדום מבחוץ אין צריך בדיקה בפנים ומ"מ מן הירך ולמטה אפי' מצא אדום אינו חושש ואפי' בצומת הגידין ויש אוסרין בצומת הגידין אם האדימו הן עצמן והבל הוא שאם כן היאך אמרו עד אטמא אלא ודאי הגידין קשים הם הרבה ואין דריסה פוסלת בהם אפי' בודאי דריסה:

ראינו שהאדים הבשר שכנגד הסימנין אין טורפין אותה בכך שהסימנים קשים הם אצל דריסה אבל אם עבר הארס והאדימו הסימנין עצמם טרפה ובושט אין הארס ניכר בו אלא מבפנים ואם לא ראינו בו קורט דם מבפנים כשרה ובבהמה אין כאן בדיקה כמו שהתבאר בפרק שני אבל בעוף בודקין את הקנה ושוחטין אותו והופכין את הושט ובודקין אותו כמו שהתבאר:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף