רמב"ן/חולין/נג/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
בקוץ עד שתנקב לחלל. פי' הא משנקב' לחלל אסורה דומיא דאידך בדרוסה עד שיאדים הבשר וטעמא משום דחיישי' שמא נקבו הדקין או הריאה והלב והמרה ואי אפשר בבדיקה לפי שאין אנו יודעים באיזה מקום הוא שנבדוק עליו ולא דמי לישב לה קוץ בוושט דסגי לן בבדיקת הסימן ואנו יודעים שהנקב בו ולא דמי לנפילה דהתם מיקרע קרע וטפי ממשהו הוי וה"נ לא בדקינן במחט הנמצאת ואין לפ' דמשתנקב לחלל אעפ"י שלא ניקב כלום במעי' טרפה דהא לא קתני נקיבת הדופן כדאמרינן לעיל ועוד בהדיא תנן יצאו בני מעיה ולא ניקבו כשרה.
וי"ל דמחט הנמצא כיון דלית ליה דוכתא למעבר חוששין שמא קרום עלה מחמת מכה בנקב ובזה הטעם כתב בעל ההלכות אבל בקוץ עד שתנקב לחלל ותטרוף קאמר כלומר שבודקי' אם נקבה באחד מן האיברי' המטרפי' בנקיבתם ואין זה במשמע אלא אף בקוץ כיון שנכנס לחלל וכולו מלא איברים שנקובתם במשהו י"ל נמי שחוששין שמא קרום שעלה בנקב הוא.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |