מאירי/חולין/מו/א

מאירי חולין מו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בין הפרשות זה אינו בעוף אם כן מהו שיעורו אצל חוט השדרה למעלה שיעורו מן הפולים כבהמה למטה שיעורו עד שהוא כנגד חבור הכנפים בגוף והוא הנקרא בין אגפים ויש אומרים עד סוף עצם הכנף השוכב על הגוף והוא הרבה למטה ממקום חבורן:

כבר ביארנו במשנה שאם ניטל הכבד ולא נשתייר הימנה כזית שהיא טרפה כזית זה כפול הוא ר"ל שני זיתים והוא שצריך שישתייר שם כזית במקום מרה וכזית במקום שהיתה חיה בו והוא מקום שהיתה תלויה בו כשהיא דבוקה ומחוברת תחת הכליות היו שני זיתים אלו משוערים בצמצום והוא הנקרא מתלקט או שלא היה שם שיעור זית בעובי אלא שיש ממנו בשטח כל כך שהוא משוער לכזית והוא הנקרא מרודד או שיש שם כל כך באורך שהוא משוער לכזית והוא הנקרא רצועה בכלן טרפה מספק:

שיעור זה אף בבהמה נאמר שהיא גדולה אבל עוף לא נזכר בזה שיעור בתלמוד ופרשו קצת חכמי האחרונים שהכל לפי גדלו ולפי קטנו והדבר צריך בקי ויראה מיהא בעוף שכל שניכר שכך הוא מתחלת ברייתו אין מדקדקין בו אף בפחות מכזית אבל בבהמה אפי' היתה תחלת ברייתו כך אינו כלום שאין חיותו מספיק לכדי הצורך:

נידלדלה הכבד ממקום חבורה אלא שהיא מעורה בטרפשין כשרה הואיל ואם ניטלה הכבד טרפה אם נמצא בו כבד יתרה טרפה שכל יתר כנטול דמי ור"ל כאלו ניטל אף הראשון והרי הוא כניטלה לגמרי וכן פירשוה גדולי הרבנים ויש מי שאומר שאין אומרין כל יתר כנטול דמי לומר שיהא אף הראשון כנטול אלא כמי שניטל היתר ונשאר מקום חבורו נקוב ואם כן כל אבר יתר שאם אתה חותכו יהא נקב חתוכו במקום שהנקב עושה טרפה פוסל אבל יתרת הכבד הואיל ואין נקב מקום חתוכה פוסל מותר ויש מכריעין לומר שכל יתר כנטול דמי עם מקומו שמחובר בו מן הראשון בלבד ואם כן כבד היתרה אם הוא מחובר בכזית שבמקום מרה או שבמקום חיותה טרפה ואם לאו כשרה וראשון עקר:

מקצת גאונים כתבו שאם יבשה כבד שלה טרפה שהיבש כנטול ושיעור יובש זה שיפרך בצפורן נשאר ממנה כזית לח במקום מרה וכן במקום חיותה אף הם אומרים שהיא כשרה אין היבש גרוע מן הניטול ואין אני מודה בזו שאם ניטלה כלה ונשאר ממנה כשיעורין הללו הואיל ושיעורין הללו יש בהן בכדי לחיות דינו בכך אבל זו אין לחות שבאלו יכול לעמוד והרי הוא כיבש כלו כל זמן שיבש רובו למטה יתבאר על הכבד שהתליע אף במקום חיותה שהיא כשרה:

כבר ביארנו במשנה ששני קרומות יש לה לריאה העליון הוא קרום דק מאוד והוא לבן ואע"פ שאדם רואה אותו אדום הוא מפני האדום שתחתיו שנראה ממנו מתוך דקותו אבל הוא בעצמו כשאדם קולפו הוא לבן והשני הוא שטח שעל עצם הריאה אחר שנקלף קרום העליון ואינו נקלף אלא בקושי מפני שעצמות הריאה דבוק בו הרבה והוא נקרא כתנתא דורדא דמתנחא בה ריאה ניקב קרום העליון ולא ניקב התחתון כשרה שהתחתון מגין ולא עוד אלא אפי' ניטל ונקלף העליון כלו ולא נשאר אלא עצמה של ריאה אדום כתמרה והוא שאמרו עליה כאן ריאה דאיגליד כאהינא סומקא כשרה אלא שחכמי ספרד מצריכין בזו בדיקה אם עולה בנפיחה וכן היא בהלכות גדולות וכן אם ניקב התחתון ולא ניקב העליון מפני שהעליון מגין עליו ניקבו שניהם טרפה ויראה לי שאפי' היו הנקבים זה שלא כנגד זה טרפה שהרי הרוח יוצא בתחתון ומחזר בין שניהם עד שמוצא הנקב האחר ויוצא אבל ראיתי לגדולי הדור שהתירוה מדמיון קורקבן וכיסו ואיני מודה להם:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף