מהר"ם שיף/חולין/מו/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' לא שלישית וכו'. הו"ל למינקט לפ"ז רבותא אפילו בין הפרשות תידון כבשר דהא באת"ל דעד בכלל ובין הפרשות טריפה אפ"ה מבעיא ליה פרשה עצמה מהו. מיהו בזה י"ל דפשוט ליה [לתנא דברייתא] דשוין הן. בין. ופרשה עצמה ונקיט פרשה וה"ה בין תידון כבשר. ועוד דיש סברא להטריף פרשה עצמה טפי מבין הפרשות וכמ"ש התוס' בד"ה ואת"ל דאפילו את"ל דלא עד בכלל הו"מ למיבעי בפרשה עצמה משום דפרשה היא עליונה וסמוכה לשדרה טפי מבין הפרשות שנמשכה למטה לצד האליה יותר כזה (הציור תמצא בסוף המס' סי' א') אם לא שנפסק הפיצול ברחוק ממקום חיבורו כמ"ש התוס' בדבור הנ"ל בועי"ל רק המו"ל רבותא פי פרשה תידון כבשר דהוי ודאי רבותא טפי וכמ"ש התוס' דדוקא באת"ל דפי פרשה טריפה הוי מצי למיבעי בפרשה עצמה באת"ל דלא עד בכלל וק"ל [וע"כ צ"ל כדעת היש מטריפין שהביא הטור והובא בדברי הגאון בסמוך] ודוחק לומר דלדיוקא דדוקא פרשה שלישית תידון כבשר הא א' וב' אפילו פרשה עצמה טריפה או א"י:
ואין לפשוט בעיא דר"פ מפרשה ג' תידון כבשר הא פי פרשה אסורה [דנידון כלמעלה וא"כ ה"ה בפי פרשה ראשונה אף דלא עד בכלל מ"מ טריפה דנידון כלמעלה] דזיל הכא קמדחי ליה דדלמא איירי בפרשה הראשונה [ולהכי לא נקיט פי דהוי עכ"פ איני יודע אף אם נידון כלמטה] וק"ל:
בא"ד פי פרשה ג' יש מטריפין כו' וכן קי"ל וה"ט משום דמסיק פרשה ג' כשירה משמע הא פי פרשה ג' טריפה (*ר) וכמ"ש הב"י. ולכאורה דעת התוס' בד"ה ואת"ל עד ולא כו' כמכשירין כמ"ש בפי פרשה ב' דממ"נ הוי בכלל א"י ה"נ פי פרשה ג' ממ"נ הוי בכלל כשרה ודוחק לחלק דבראשונה הוזכר בפירוש בין הפרשות ולהכי אם פי אינו קרוי בין הרי לא אמרינן שיהיה טריפה אלא עד בין הפרשות ואין זה בין הפרשות משא"כ בשניה לא הוזכר בין [הפרשות] י"ל דכולל פי פרשה ג'. דשניה עלה קאי אבין הפרשות שהזכיר קודם ודו"ק:
ברש"י בד"ה ואת"ל עד ועד בכלל ליכא למבעיא כו'. הוא דיבור חדש לדעתי ואין בא ליישב דלא בעי ר"פ באת"ל עד בכלל דזה דבר פשוט ולכך לא ציין בדר"פ רק רב ירמיה דלא בעי באת"ל לא עד בכלל [דמצי נמי למיבעיא הך בעיא וכמ"ש התוס' ולזה פי'] דבאותה חלוקה יש לספק אפילו בפי פרשה וכ"ש בפרשה רק באת"ל דעד בכלל דהשתא אין מקום לאבעיות ר"פ מ"מ מבעיא בפרשה עצמה:
ברש"י בלשון ב' בד"ה בעי ר"ה כו' דאיהו נמי קאי בין שתי פרשות שיש הפרש כו'. הכי קים ליה דבתחלה הוא צלע ובשר. וצלע ובשר וכו' ולא ניחא ליה לפרש דאה"נ דצלע הראשונה לא מקרי בין הפרשות רק צלע ב' הוא בין הפרשות הראשונה וק"ל. ואפ"ל עוד להכריח מגמרא דבתחלה הוא צלע וכו' מדלא בעי ר' ירמיה על פרשה הראשונה באת"ל לא עד בכלל ונפסק נגד צלע הראשון כשירה אם הבשר שבאליה שלפני הצלע נמי דינו כן ובתרי' גריר או לא כי היכי דמיבעי ליה השתא בפרשה שניה באת"ל דעד בכלל אם שדינן הבשר של פרשה שניה בין צלע הראשון לשני בתר בין הפרשות שלפניה אך עתה ניחא דכיון דפרשה הראשונה עדיין על פני גוף הבהמה אין איבעיא בזה דהוי חוט השדרה ודאי אין הכוונה אליה ממש רק באחוריה אחרי כלות הצלעות הגדולות שבצד הלפנים של בהמה עיין:
לפירוש ב' ברש"י מאי לאו שני' דהיינו בשר שבין צלע הראשון לשני יהיה החוט לעומתו כשר שכבר פסק החוט ובין פ' שניה הוי א"י דהיינו צלע השני שהוא יותר למטה לצד האליה כלפי לייא. ודוחק לומר שכנגד הבשר הבשר מגין וכו' ועוד לא שלישית אכתי תיפשוט דכיון דשדינן שלישית בתר בין הפרשות שלאחריה דאי שלפניה תידון בא"י א"כ ה"נ שנידון פרשה שניה לבין פרשה שניה דלאחריה ולא הוי טריפה רק בא"י וזה הוי אבעייתו אי טריפה או בא"י כפרש"י ועוד דאיבעיא הוי אם טריפה או א"י ופשיט חלוקה שלישית כשר ואפ"ל דאף דברייתא ס"ל תידון כבשר מ"מ שמואל מספקא ליה אם הלכה כן למעשה להקל וקאמר [משום הכי] א"י ופשיט מאי לאו שני' לברייתא כשר [משום דלברייתא בבין פ' שניה כשר ולכך גם בפ' שניה כשר דלבתרה שדינן] ומיניה לשמואל [דמספקא ליה אי הלכה כברייתא להקל בבין פ' ב'. ה"ה בפ' לבתרה שדינן] א"י. ודחה לא ג' [ולעולם למעלה שדינן ליה לבין פ' ב' דכשר לברייתא] והוי לשמואל א"י דשדינן בתר [בין פרשה] שניה שלפניה [דמסתפק בו שמואל] וא"כ פרשה ב' טריפה דשדינן לצלע הראשון שלפניה ודו"ק:
בתוס' בד"ה ואת"ל עד ולא עד בכלל כו' שמא פי פרשות כו' הוי בין הפרשות דקאמר שמואל. וכן שני' א"י כו' ובין הפרשות האמתי שאנו קורין בשמעתין בין הפרשות דהיינו הבין שבאורך צ"ל דנמשך אחרי פי הפרשות שלפניה:
בא"ד לפי שהאחד מתחיל לצאת ולהתפצל קודם לחבירו כו'. ואילו נקיט עד הפרשות הוי המשמעות עד פיצול של ימין ד"מ הראשון אך עתה דנקיט בין משמע עד מקום החוט שממקום פיצול השמאלי ואילך שמשם נקרא בין שנמשך החוט מבין שני פיצולים [והיינו לפירוש שני דאם פרשה עצמה טריפה הוא משום דהוא הנקרא בין אבל] לפירוש הראשון הא דלא אמר עד הפרשות אם פי הפרשות בכלל בין הפרשות אפ"ל דמ"ש והאי דנקיט הוא דוקא לא"נ דפי הפרשה הוא בעצמו [בין] הפרשה הו"ל עד הפרשה משא"כ לפירוש ראשון י"ל דודאי פי' של בין הפרשות אינו נופל רק על בין ממש רק פי פרשה הוא טפל ונמשך אחר בין הפרשות וכלאו דוקא שכתב רש"י [בסוף הדיבור את"ל עד ולא עד בכלל] ושמואל צייר דינו על בין הפרשות לא במכוון על הנקודה של בין הפרשות וקורא גם לפי הפרשות בין וזה חילוק דק ועיין כי יש לפרש בע"א:
בתוס' בד"ה ואת"ל עד ועד בכלל כו' הו"מ למבעי בפרשה עצמה כו'. שנפסק הפיצול מן החוט שנפסק במקום דביקתו אל החוט וניתק מן החוט:
בסה"ד והשתא לא מצי למבעי אלא את"ל עד ועד בכלל וכו'. אף אם אינו בכלל מבעיא אפרשה הראשונה אם א"י או כשירה כי היכי דבעי השתא על טריפה או א"י [וה"ה או כשירה וכדפשיט] ה"נ כשירה או א"י ודו"ק:
בתוס' בד"ה מאי לאו כו' דאי הוי טריפה כו'. דודאי השתא דפרשה ראשונה נמי כשר א"צ לומר ושניה דכיון דאמר מאי לאו פרשה הראשונה כ"ש שניה רק משום דלאידך גיסא לענין טריפה אם היה נפשט הראשונה לטריפות אכתי הוי שייך למבעי אשניה והבעיין פרשה עצמה מאי אשניה נמי בעי להכי נקיט ושניה ועיין בח"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |