חתם סופר/חולין/מו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png מו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעי ר' ירמי' את"ל עד ועד בכלל וכו' הרא"ש גריס בעי רב אשי וכן נראה מדסידר אחר ר"פ ולפי הגי' שלפניו צ"ל משו"ה סידרו באחרונה משום דפשיט מברייתא דפרשה משא"כ איבעי' דפי פרשה. ולפי הכלל דכל את"ל הלכתא א"כ משמ' דפליגי דלר"פ פשיטא לי' דלא עד בכלל ולר' ירמי' פשיטא לי' עד בכלל והלכה כר"פ שהוא בתרא וכן משמע ברמב"ם אך אי גרס רב אשי הלכה כמותו דעד בכלל:

מרודד מהו וכו' ונשאר בתיקו ולחומרא. אך הרמב"ם תלה ביראה לי שאוסרים אותו וכ' כ"מ דקאי אי רק כזית א' מרודד וה"א דהוא ס"ס דלמא אידך כזית עיקר ואת"ל האי עיקר דלמא הוה כמו שלם ומותר מטעם ס"ס קמ"ל רמב"ם דיראה לו מ"מ אוסרים אותו. ואין זה במשמע אלא אשני זתים קאי ולפע"ד לכאורה משמע דמתלקט ומרודד הטעם דסופו ליחסר כלו. והנה למ"ד כזית במקום מרה הטעם משום הגנת המרה ולא מטעם כבד עצמו. ולפמ"ש לעיל גבי נקבים קטנים שבחוט השדרה אינם מצטרפים לרובא משום דתרי עתיד לא אמרינן וכן כ' ש"ך סי' למד סק"ד בדעת הטור בגלגולת וא"כ ה"נ למ"ד כזית במקום מרה ליכא למיבעי מידי במרודד ומתלקט וכרצועה דודאי כשר ולא מבעי' לי' אלא למ"ד כזית במקום חיותא והשתא אפי' ב' זתים מרודדים ה"ל למישרי דבמקום מרה בודאי במרודד סגי. והאי דבמקום חיותא איכא ס"ס דלמא סגי במקום מרה ואחז"ל בעינן מקום חיותא דלמא מרודד הוה כשלם והוה ס"ד דשרי' ע"כ כ' רמב"ם יראה לי דאוסרים אותו דמרודד ומתלקט ורצועה לאו משום סופו לינטל אלא מיד הוה כנטול ממש:

והנה ר"ש ברבי דמטביל בי' משום נפש משיב נפש ע"כ ס"ל כזית במקום חיותא ור"ח דזריק לי' וס"ל בכל שהוא סגי אעפ"י שבודאי אינו מעלה ארוכה מ"מ ס"ל משום הגנה דמרה וכמ"ש רש"י להדיא, ולפ"ז מתניתין קמייתא דסגי בכ"ש ס"ל משום מרה ולא מחמת עצמו. וא"כ מתניתין דואלו כשרות דבעי כזית אי אתי' כ"ש ברבי צ"ל דפליגי בתרתי חדא דלמשנה קמייתא אין טרפות בכבד מחמת עצמו אלא משום הגנה ומתניתין דואלו כשרות ס"ל מחמת עצמו. ותוס' פליגי בשיעורא דכ"ש וכזית. והנה ר' יוחנן דאמר לעיל מ"ד ע"א הלכה כדברי האומר כזית האי לישנא כדברי האומר משמע שרומז אר"ש ברבי ומטעם חיותא ובעינן במקום שהיא חי' ושפיר פריך הא"ר יוחנן הלכה כסתם משנה וסתם משנה משמע דמחמת מרה טרפה וי"ל דמשנה אחרונה לא פליג בהא וסגי במקום מרה עמ"ש לעיל בזה וק"ל:

וע"ד צחות י"ל דקאמר ערוקאי כזית שאמרו במקום מרה דאי הי' אפשר לומר דרשב"א דמטביל בי' לאו משום משיב נפש עביד אלא משום קמוץ דעשירין מקמצין ולעולם אין חיות תלוי וסגי במקום מרה אפי' למשנה אחרונה אך לא חשידי צדיקא לקמץ רק סימנא בעלמא יהיב אבל האמת אינו כן והשתא שהם ברחו מפני נתינת המס ומפסידא דממונא א"כ צדיקים מקמצין א"כ כזית שאמרו במקום מרה דרשב"ר נמי משום קמץ עביד הכי:

ובדרוש אמרתי שרמז להם שלא יברחו הצדיקים ויניחו העם בצער כי כזית ההגנה צריך להיות במקום מרה וצרה ולא שיניחו העם והם יברחו למקום חיותא ואינהו סברו אדרבה כשהמגינים במקום חיותא יכולים להתפלל ולהשתדל משא"כ כשהם עמם בצרה אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ואין להאריך כאן:

והנה רש"י דחה פי' ראשון דר"ש מטביל בהמה שלא נשאר מכזית דהל"ל רשב"ר שרי לה. וי"ל משום דהומ"ל לאו משום דלא בעי כזית אלא ס"ל שיעור זית בראמים גדולים ושיעור לפי קטנו של אותה בהמה הי' אותו מעט הנשאר כשיעור זית בראמים ויש פוסקים סוברים כן. אלא לפ"ז ה"ל הורה בה חכם במלתא דתלי' בסברא אי הוה כזית לפי קטנו או לא ולא הוה לי' לרשב"ר למטביל בי' ולאכול ממנו אע"כ אגמרי' סמוך דלא בעי כזית עיין לעיל מ"ד ע"ב וק"ל:

הרוקח סי' שפ"א כ' וז"ל הכבד שנימוקה טרפה כדאמר בגטין במי שאחזו ס"ט ע"א האי דמה דאוני מפומא אי מכבדה אתילית לי' תקנתא עכ"ל ופי' הד"מ אפ' הזיתים קיימים דסופו להיות הכל נימוק ועש"ך סי' מ"א ות"ח לקמן. ולפע"ד ס"ל בריאה דקרובה לפה אם יש שם דמא אינו מכלה ומחריב כל הריאה דסופו לצאת דרך הפה ע"י הוסטי"ן כיחו וניעו וכדומה משא"כ בכבדא דרחוקה מפה וא"א לצאת א"כ אפי' נימוק כ"ש והי' דם סופו להחריב כל יתר הכבד ע"כ טרפה אפי' כ"ש שנימוק והי' לדם ועד"ז יתפרש ש"ס דגטין הנ"ל והדין דין אמת כרמ"א ודלא כש"ך ואני לא הוריתי בו להיתר וגם לא לאיסור מפני כבודו של ש"ך ושלחתי לפני מורי הוראת אחריני:

וכן משמע מלשון רש"י לקמן ע"ב ד"ה נצרר הדם וכו' וסופו לינקב ולצאת ע"ש אלמא היכי דהדם מתעכב שם סופו לכלות ולשרוף יותר וה"נ דכוותי'. ומה שכתבתי שסופו לצאת ע"י שיעול הוסטי"ן סברא זו כ' ה"ג גבי מחט שנמצא בלב ומביאו טור וב"י ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף